רוצים לרוץ חזק יותר? תנוחו

בדיוק עכשיו, הגיע הזמן להאט. העונה החמה כבר כאן והשמש היוקדת לא הופכת את המאמץ לקל יותר. גם עונת התחרויות כבר ירדה מהפודיום וחוץ מזה, למי יש חשק להתחייב לתכנית אימונים כשכולם בים או בנופש.

שלא תהיה כאן טעות: איש לא ממליץ לכם לעצור ולהתמכר לעורה המלטף של כורסת הטלוויזיה. אבל לחיצה על הבלמים היא מתבקשת מכמה סיבות. העיקרית שבהן היא שהגוף פשוט זקוק למנוחה וכפי שנאמר, זה הזמן להעניק לו אותה. ומה עוד?

ההמלצה הזאת תמיד נכונה, גם בשיאה של תכנית האימונים, אבל אחרי לא מעט חודשים מאומצים במיוחד שאולי כוללים כמה תחרויות, עלול הגוף להיכנס למצב של "אימון יתר" – מצב בו הוא הופך רגיש ופגיע יותר לפציעות הקלות ביותר, ומערך ההגנה שלו נמצא לפני קריסה. מצב של אימון יתר יכול אף להוביל לפגיעות קשות הרבה יותר, במידה ומדובר ברצים שאינם מנוסים ולא מכירים את סף הסיבולת של גופם.

כל שיעור באנטומיה מתחיל במוסכמה הבאה: בעת פעילות גופנית מאומצת נוצרים קרעים מיקרוסקופיים בסיבי השרירים והפתרון היחידי של הגוף לאחותם הוא פשוט מנוחה, זאת כדי לאפשר למערכת החיסונית לעשות את עבודתה. המשמעות היא פשוטה: גוף שאינו מסוגל לקבל את מנוחתו יגיב מיד בדרך הקשה והכועסת. פציעות וכאבים.

באופן עקרוני, נסיגה אמיתית בכושר הגופני מגיעה אחרי שבועיים ללא פעילות כלל. רבים מהרצים שאינם מודעים לכלל הזה סבורים בטעות שמנוחה של כמה ימים תפגע בביצועים שלהם ואפילו במשקלם התקין. ובכן, אפשר להירגע, תרתי משמע. הכושר הגופני לא נעלם בקלות והמאמץ שהושג במהלך תקופות האימונים יישאר גם אחרי תקופת המנוחה.

מאמץ ממושך ובלתי פוסק משפיע לרעה על יכולת הגוף לייצר שנת לילה עמוקה. בדרך כלל זה קורה בשל מתח גבוה שמשחרר אדרנלין ומשבש את הירגעות מערכות השינה. הסיבות הללו מובילות גם לעליית בדופק ופעילות קצב הלב. במילים אחרות: אי שקט שרק ילך ויגבר.

לא רק הגוף זקוק למנוחה הגונה, גם הנפש תשמח לקצת זמן איכות בלי מתחים ומזג דרוך. כל רץ מנוסה יודע שגם המערכות המנטליות נוטות להישחק ככל שעובר הזמן. התוצאה של השחיקה הזאת היא לרוב פציעות גוף, שכן מוחנו מסרב להישמע לתחנוני הנפש לעצור. אבל גם בלי להיפצע תרגישו עייפות פיזית וחוסר חשק ממושך לנעול נעלי ריצה. מנוחה של כמה ימים ללא ריצה, הירגעות הגוף ואיסוף של חוויות מהנות יחזירו את הרעב לחזור למסלול המרוצים בהקדם האפשרי.

מערך אימונים רציף, ללא הפסקות ומנוחה מתוכננת, תפגע ביכולתו של הגוף לנצל את האימון בצורה הטובה ביותר ותעכב את הגעתו לשיא, לקראת המטרה הבאה. כדי לרוץ היטב במרתון הסתיו הבא בארץ או בחו"ל, נדרשת כבר עכשיו מנוחה של שבוע-שבועיים לפחות במהלכה תתבצע התאוששות פעילה משנת האימונים הקודמת וחזרה לקדמת המסלול בריאים, חזקים ורעבים יותר.