מצא את השליחות שלו: מכלוב הזהב של ההייטק לחינוך האנתרופוסופי

    לפני מספר שנים הוא עוד היה סטטיסטיקאי מצליח בחברת הייטק עם משכורת שמנה ומסלול התקדמות שאפתני, אבל אז הבין גיא אליהו שהוא במירוץ לשומקום. הוא עזב את עבודתו והפך למחנך אנתרופוסופי ולא הביט לאחור

    מערכת וואלה!
    "הבנתי שאולי אני מפספס את הייעוד האמיתי שלי". גיא אליהו (צילום: ענתי דגן)

    גיא אליהו (42), מורה מחנך של כיתה ה' בבית הספר האנתרופוסופי "בראשית" בקריית אונו, היה בכלל סטטיסטיקאי מצליח בחברת היי טק עד לפני מספר שנים. אולם, לאט לאט התגבשה בו ההבנה שהוא נמצא במרוץ לשום מקום, ושאולי הוא מפספס את הייעוד האמיתי שלו. המפגש עם עולם האנתרופוסופיה דרך החינוך שבחר עבור בתו הבכורה הצית בו את המחשבה שייתכן שייעודו בכלל במקום אחר. הוא נרשם למסלול בן 4 שנים של לימודי אנתרופוסופיה וחינוך ומאז לא הביט לאחור. "הלימודים שינו אותי" הוא אומר, "כך עזבתי את כלוב הזהב בהיי טק והפכתי למחנך הכיתה שאיתה אני עד היום".

    איך עובדת שיטת הלימוד?
    "הלימודים אצלנו מתחילים בכל בוקר דרך תרגילי שיווי משקל. בשיעור הפותח של היום - "שיעור ראשי" - אנו מקבלים בשמחה את היום החדש עם טקס בו אנו מדליקים נר ושרים יחד. לאחר מכן יוצאים למסלול בוקר, שבו הילדים לומדים חשבון ושפה בצורה חווייתית, תוך תרגילי שיווי משקל וקפיצה בחבל".

    טוב לדעת (מקודם)

    כך תשפרו את הביצועים במיטה - עם מבצע בלעדי לחגים

    לכתבה המלאה
    גיא אליהו ותלמידיו במסלול בוקר. "הילדים נכנסים לכיתה קשובים פי כמה" (צילום: יפתח נשרי)

    למה אתם קופצים בחבל על הבוקר?
    "מחקרים הוכיחו שקפיצה בחבל ובכלל כושר גופני ותרגולת שיווי משקל עובדים בכמה מימדים: מעירים את הילדים, מזרימים דם בגוף ומסדרים את נושא הקשב והריכוז, לפני שהם נכנסים ללמוד בכיתה. אחרי מסלול הבוקר הילדים נכנסים לכיתה קשובים פי כמה, כשהצמא להעמקת החומר כבר קיים בהם. זו דרך מצויינת לפתוח כל בוקר, גם למבוגרים. כשעבדתי בהיי טק הייתי שותה 4 כוסות אספרסו כדי להתניע את גלגלי החשיבה והערנות. כאן לעומת זאת, כשאנחנו קופצים יחד בחבל ומתרגלים תרגולות פיזיות, כולנו פותחים את הבוקר בערנות, והצורך בקפה נעלם".

    מה הסיפוק הכי גדול שלך מהעבודה?
    "בין הדברים שהכי מרגשים אותי זה לראות איך ילדים משתנים. בתחילת השנה הרבה ילדים מגיעים אלינו כשהם נמצאים במקום של חשיבה. הם כבר לא מתנהגים כמו ילדים, אין בהם שובבות, אין שמחה ילדותית, יודעים מתמטיקה, קרוא וכתוב, לפעמים אנגלית ואפילו נרתעים מפעילות פיזית. אצלנו, תוך חודש חודשיים, הילדים האלה משתחררים, שרים, מתחברים לכוחות חיים, מתחברים לכוחות ילדות, ומתחילים להוציא את האני האמיתי שלהם. הם משתנים. הם כבר לא הילדים שקיבלנו בתחילת השנה. הם צוברים עוד ועוד ביטחון, ומרגישים מספיק בנוח בשביל להראות את עצמם באופן מלא".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully