ילדים הם שטחיים והם יבטחו בכל פרצוף יפה

בווידאו: הסרטון המטריד שמוכיח באיזו קלות ילדים הולכים עם זרים

ילדים הם חמודים. אבל מאחורי הפנים התמימות והעיניים הגדולות והעגולות שלהם מסתתרים כל החסרונות המוסריים והאנושיים שהם עוד יפתחו כשיתבגרו. אחד מהם, כפי שמתברר ממחקר שפורסם לאחרונה, הוא שטחיות – משום שהם נוטים לתת אמון באנשים שנראים טוב, יותר מאשר באנשים מכוערים.

במסגרת המחקר, חוקרים מסין גייסו ילדים בני 8,10 ו-12, שחולקו לקבוצות של 33-34 משתתפים (מכל גיל). מספר דומה של סטודנטים שימשו כקבוצת ביקורת. כל הקבוצות התבקשו להסתכל על תמונות של כ-200 פרצופים לא מוכרים, ולסווג כל אחד מהם כ"אמין", "לא אמין", או "לא זה ולא זה". חודש לאחר מכן, זומנו שוב כל המשתתפים והתבקשו להעריך את אותם 200 פרצופים – הפעם, כ"מושכים" או "לא מושכים".

החוקרים גילו שהיה דמיון רב בין הערכת האמון והערכת המשיכה, בקרב כל קבוצות הגיל, והפרצופים המושכים יותר דורגו גם כאמינים יותר. בהתאמה, הפרצופים הפחות מושכים הוערכו על ידי ילדים כ"לא אמינים". ממצאי המחקר הנוכחי מצטרפים למחקרים קודמים שניסו לבחון את האופן שבו מראה חיצוני משפיע על כושר השיפוט של ילדים: מחקרי עבר הראו למשל, שילדים בגילאי בית הספר מעדיפים להתחבר ולשחק עם ילדים יפים ושהם מעדיפים להסתמך על אנשים שנראים טוב כמקורות מידע. אפילו ילדים קטנים מאוד, בני 3, מבצעים הנחות לגבי אופיו של אדם בהתבסס על מראהו החיצוני.

במחקר הנוכחי, עם זאת היו כמה גורמים שהפכו את העניין לקצת יותר מסובך. ככל שגילם של הילדים היה גדול יותר, ההערכות שלהם היו דומות יותר לאלה של קבוצת הביקורת (שכללה כאמור, מבוגרים). עם זאת, הקורלציה היתה מובהקת יותר בהקשר של הערכת האמון, מאשר לגבי הערכות ה"יופי". והקשר בין הערכת היופי החיצוני והערכת האמון היה ההדוק ביותר בקרב קבוצת המבוגרים.

.

אחד ההסברים שהציעו החוקרים להבדלים בין קבוצות הגיל הוא שככל שהילדים יותר צעירים, כך יש להם פחות "ניסיון פנים". ילדים מקבוצות הגיל הצעירות יותר נטו להסתמך יותר על סטנדרטים ייחודיים כדי להעריך את מידת האמינות של הפרצופים שהוצגו להם, כמו מידת הדמיון לפנים שלהם עצמם או הסתמכות על סממנים חיצוניים (כמו למשל פרצופים של אנשים ש"נראו חשובים"). בעוד שבקבוצות הגיל המבוגרות יותר סטנדרט היופי היה אחיד יותר. עם זאת, ככל שהילדים מתבגרים והמיומנויות החברתיות שלהם מתפתחות, כך הם נוטים להסתמך יותר על סטנדרט היופי המקובל.

במידה מסויימת, זה משחק של מספרים: ככל שאנחנו מבוגרים יותר, וראינו מספר גדול יותר של פרצופים בחיינו, כך משתכללת היכולת שלנו "לקרוא" אותם. ובאותו אופן, ככל שאנחנו חיים יותר, היה לנו יותר זמן לספוג ולהפנים את הסטנדרטים החברתיים והתרבותיים שמגדירים מהו יופי