בימים אלו ראה אור רומן הביכורים של שולה מודן מסיבה לילדות טובות, ספר העוסק בהשפעתה של המשפחה על חייו של אדם ובמורכבות סבך הקשרים הסובבים אותו. כיצד משפחה מאפשרת או חונקת את התפתחותם של ילדיה? כיצד כל אחד מבני המשפחה מגיב לאותה הסיטואציה בדרך שונה?
"מסיבה לילדות טובות" הוא סיפורה של משפחה העומדת על פרשת דרכים בתל אביב של שנות ה-30-40. הוא פורש שאלות קיומיות ומנעד משפחתי, שבו מאבק בלתי פוסק בין תלות לעצמאות, בין פיתויי החדש לבין התובענות של הישן-המסורתי, בין המחויבות לחוקי המשפחה לבין המאבק נגדם. האם ובאיזו מידה יש לנו בכלל אפשרות לעשות באמת משהו אחר ממה שלמדנו בבית?
"הפסיכותרפיה הפכה לחלק מחיי, צורת הסתכלות על העולם", אומרת מודן כשהיא מתייחסת לעלילת הספר, "אנשים תמיד מסקרנים אותי ובקלות נפתחת שיחה שממריאה לכל מיני כיוונים שאינם ידועים מראש, כמעט כמו במפגש טיפולי. בכתיבה הכרתי לאט-לאט את גיבורי במצבי רוח שונים, בסקרנותם, בתהיות שלהם לגבי עצמם ואחרים, הגבולות שהם לא מעיזים לעבור, הלעג, הכעס, הייאוש והתעוזה. הרגשתי שלא רק אני מגלה אותם ומאפשרת יותר אופציות לשינוי או לתקיעות, גם מעשה הכתיבה הוא סוג של מגע אחר עם עצמי והכרות עם פינות של עצמי".
מודן מוכרת מספרי הילדים הרבים שלה, בהם "איפה גברת זרת" שנמכר במאות אלפי עותקים, "איפה מתחבא הצחוק?", "ליאור בכה כשאמא הלכה", "המכשפה של ליאור" ורבים אחרים. היא העורכת של סדרת ספרי הפסיכולוגיה הוותיקה "פסיכה" וידועה כמעט בכל בית בישראל כמי שכתבה את "בישולה", אחד מספרי הבישול הנמכרים ביותר בישראל. הבישול בא לידי ביטוי גם ב"מסיבה לילדות טובות", כפי שמעידה מודן: "את הספר מלווים מאכלים שונים של המטבח הפולני שעליו גדלתי. הריחות והניחוחות האלה מלווים אותי הרבה שנים. המאכלים והטעמים קופצים ומתערבבים מכן ומכאן, עוברים מדפי 'בישולה' ל'מסיבה לילדות טובות' הלוך ושוב.
מודן היא פסיכותרפיסטית ותיקה, שעוסקת ביצירה, בכישורים ובחיפוש המתמיד אחר החומרים מהם עשויים החיים - שמחה, עצב, כשלון, פרידה, הקונפליקטים שהחיים מזמנים לנו וכיצד הם הופכים לצידה לדרך. הבחירה המקצועית שלה הייתה מדויקת ומשקפת את כל מה שעניין אותה אנשים, חיפוש אחר מהות והשבילים שאדם בוחר ללכת בהם. "אחים נולדים בדרך כלל לאותם הורים," היא אומרת, "אותי מרתק כיצד כל ילד במשפחה לוקח את אותו מטען גנטי משפחתי, בוחר בחירות אחרות, יוצר אפשרויות אחרות ובונה סיפור חיים אינדיבידואלי".
אהבתה הגדולה היא משפחתה. לשולה ועודד מודן ארבעה ילדים וששה נכדים. היא תוציא, כמובן, עוד ספר, אבל אין לה מושג עדיין על מה. "החלק היצירתי הוא כמו טשולנט, החיים זורקים אליו כל מיני מחשבות ורגשות והם מתערבלים יחד ומגיחים. הכתיבה דורשת התמסרות, פנאי נפשי, שעות עם עצמך, ומידה מסוימת של עקשנות להמשיך גם כשהסיפור צולע, עד שמגיע הרגע ,שבו כמו דייג מנוסה אתה מרגיש שצדת את הסיפור שלך. בינתיים, כשהפרידה מ'מסיבה לילדות טובות' כל כך טרייה , אני ממשיכה להיפרד מידידיי הישנים".