מתחרפנים משגיאות כתיב? אתם לא אנשים נחמדים

מחקר פסיכולוגי חדש מאשר את מה שעמוק בלב ידענו כבר מזמן – אנשים שמדקדקים בדקדוק הם פחות נחמדים מהממוצע. המחקר שפורסם בכתב העת המקצועי PLOS One נערך על ידי חוקרים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת מישיגן. הם ביצעו ניסוי שבו השתתפו 83 בני אדם, שהתבקשו לקרוא הודעות דואר אלקטרוני שנשלחו בתגובה למודעה לחיפוש שותף לדירה, ולהעריך את האנשים שכתבו אותן במדדים אקדמיים וחברתיים.

ההודעות שנקראו על ידי המשתתפים בניסוי נחלקו לשלושה סוגים: אימיילים ללא שגיאות, אימיילים עם שגיאות דקדוקיות ואימיילים עם שגיאות הקלדה בלבד. בנוסף לקריאת ההודעות ודירוג כותביהן, התבקשו המשתתפים בניסוי לענות גם על שאלון אישיות פסיכולוגי.

תוצאות המחקר העלו שהמשתתפים החביבים יותר (כפי שנקבע על ידי תוצאות שאלון האישיות שמילאו), נטו להחמיר פחות עם טעויות דקדוק, בהשוואה למשתתפים שדורגו על ידי שאלון האישיות כחביבים פחות – והפגינו מעט מאוד סובלנות לטעויות כאלה. בהתבסס על הממצאים הללו, שיערו מחברי המחקר כי ההבדל נובע מכך ש"אנשים לא חביבים הם גם פחות סובלניים לסטיות מהנורמה".

גם לשאלה האם אופיו של אדם הוא מוחצן או מופנם ולמידת המצפוניות שלו היו השלכות על האופן שבו הוא מתייחס לטעויות דקדוק. "אנשים מוחצנים נטו להתעלם משגיאות כתיב שהיו גורמות לאדם מופנם יותר לשפוט בחומרה ולגבש חוות דעת שלילית על מי שכתב אותן", נכתב במחקר, "אנשים לא נחמדים היו רגישים יותר לשגיאות דקדוקיות, ואילו אנשים שהסתמנו כמצפוניים ומופנמים יותר היו רגישים יותר לשגיאות הקלדה".

את גרגורי גאי, מרצה לבלשנות באוניברסיטת ניו יורק, הממצאים האלה לא ממש מפתיעים. "האידיאולוגיה של עמידה בסטנדרטים ודיוק – התפיסה שכל מה שלא עומד בסטנדרטים הוא בהכרח פסול, נמצאות בעימות מתמיד עם המציאות הלשונית המגוונת. לכן אני מניח שלתכונות אישיות מסויימות יש קורלציה עם גישות שפתיות", אמר. עם זאת, לדבריו תחום מחקר זה שמבקש למצוא קשר בין תכונות אישיות או נטיות פסיכולוגיות ובין גישות לשוניות הוא חדש יחסית.