הוראות פרק הבריאות בחוק התוכנית הכלכלית עתידות להיכנס לתוקף כבר ביולי 2016. פרק זה בחוק התוכנית הכלכלית וחוק ההסדרים לשנת 2016 אמור - לטענת ראשי משרד האוצר והבריאות - לצמצם בהוצאות הפרט על שרותי רפואה פרטיים. כך, את עלויות הוזלת יוקר המחיה העבירה המדינה ממנה לציבור, ובעיקר לציבור החלש. קובעי המדיניות מסתירים מהציבור את הפגיעה האנושה בבריאותו, ובאפשרות הבחירה שלו בטכנולוגיות ואמצעי ניתוח וטיפול טובים יותר שלא נמצאים המערכת הציבורית ולא בחברות הביטוח ובשב"נים למיניהם.
איך זה בא לידי ביטוי? באחד פרקים בחוק התוכנית הכלכלית הגדיר המחוקק "הסדר ניתוח" - הסכם בין קופת חולים או חברת ביטוח ובין רופא או מוסד רפואי, ולפיו מלוא התשלומים הקשורים לניתוח שבוצע בישראל, לרבות התשלומים לרופא ולמוסד הרפואי, וכן התשלומים בעבור הציוד, האבזרים והתכשירים המשמשים בביצוע הניתוח ובמהלך הטיפול, ישולמו על ידי קופת החולים או חברת הביטוח, לפי העניין, למעט השתתפות עצמית. בסעיף אחר קבע המחוקק כי קופת חולים וחברת ביטוח ישלמו לפי תכנית ביטוח או לפי תכנית לשירותי בריאות נוספים, בשל ניתוח, לרופא או למוסד הרפואי שבו בוצע הניתוח ולפי הסדר ניתוח, בלבד; קופת חולים וחברת ביטוח לא ייתנו למטופל החזר כספי או תשלום בשל הניתוח.
סעיפים אלה יהוו בעיה קשה לכל אותם חולים שיבקשו להשתמש בניתוח בטכנולוגיות חדשות ומתקדמות לפי בחירתם. למעשה במקום לאפשר למנותח לברר ולקבוע מה טוב לבריאותו ולאיכות חייו, המחוקק מאפשר רק למבטח, הנגוע באינטרס כלכלי מובהק, לקבוע מה טוב לבריאותו ולאיכות חייו של המנותח. סביר להניח שהמבטח יפעל לטובת המנותח עד לגבול כלכלי מסוים כי הרי חברת הביטוח צריכה להראות רווחים למחזיקי המניות. כיצד תחליט חברת הביטוח איזו טכנולוגיה תיכלל בסל שלה? באיזו תדירות חברת הביטוח תעדכן את סל הטכנולוגיות אותן תציע למבוטחים? וכיצד המבוטח שכבר היום לא מסוגל להתמודד עם ים המלל בחוזה הביטוח, ידע להשוות בין הטכנולוגיות המוצעות בביטוחי הבריאות השונים?
הפער בין העשירים לעניים יגדל - גם בבריאות
אתן דוגמה מתחום רפואת העיניים: בעשור האחרון יש מהפכה שלמה בתחום ניתוחי קטרקט, כאשר טכנולוגיית העדשות המושתלות, במקום העדשה העכורה שבעין, מאפשרת להפחית את תלות המנותח במשקפיים ועדשות מגע. המדובר בטכנולוגיה מהפכנית של עדשות טוריות (עדשות לתיקון צילינדר) ועדשות מולטיפוקליות לניתוח קטרקט. עדשות אלו אינן בסל התרופות ומהוות לפחות בחלק מהמקרים אמצעי טיפולי חשוב למנותחים. מחיר העדשה תלוי בסוג העדשה, ביצרן, ובבית החולים המספק את העדשה. כיום, מנותח המעוניין בטכנולוגיה החדשה של עדשות להשתלה מוסיף מכיסו את עלות העדשה. על פי החוק החדש, אם מנותח ירצה להשתמש בטכנולוגיה החדשה יהיה עליו לעשות את הניתוח כניתוח פרטי ולשאת במימון כל הוצאות הניתוח כולל שכר מנתח ועלות חדר ניתוח בנוסף למחיר העדשה. חיוב החולים לעשות את הניתוח כניתוח פרטי ללא החזרים יפגע קשות באותם אלו שכמו תמיד ידם אינה משגת לממן ניתוח פרטי ולא כל שכן ניתוח קטרקט פרטי עם עדשה מתקדמת. שוב הפער בין העשירים לעניים יגדל לא רק בדיור, בחינוך, במזון אלא גם בבריאות.
מדובר בבעיה קשה לא רק בתחום העיניים, אלא גם בתחום האורתופדיה, אורולוגיה ופלסטיקה. העלויות של מהלך זה עלולות להגיע למאות אלפי שקלים, דבר שיעצור את השימוש בטכנולוגיות חדשות עד אשר הממשלה תחליט להכניסן לסל התרופות, שגם כך לא מכסה טכנולוגיות מצילות חיים חשובות או עד אשר המבטחים בקופות החולים ובחברות הביטוח יחליטו שהכנסת הטכנולוגיה לסל שלהן כדאית למחזיקי המניות ולאו דווקא לחולים שלהן.
פרופ' דויד צדוק הוא יו"ר איגוד רופאי העיניים. המאמר נכתב בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל