אורלי דורון, אם ל-5 מקיבוץ כפר עזה, מכירה היטב את המים. במקצועה כהידרו-תרפיסטית היא מבלה לא מעט שעות בבריכת הקיבוץ ונראה שאין מישהו בסביבת המים התכולים שלא מכיר אותה. אבל לפני 4 שנים, כניסתה לבריכה לוותה בפעם הראשונה בהרמת גבות. זה היה זמן קצר אחרי שאורלי החליטה להיענות למסכת השכנועים של חברותיה ולהירשם לטריאתלון הנשים הגדול בישראל שמתקיים מדי שנה בהרצליה תחת הסלוגן: "כל אחת מנצחת".
המצילים והמבקרים בבריכה התפלאו לראות אותה חותרת במרץ בין דפנות הבריכה כחלק מתכנית אימונים קפדנית שקיבלה על עצמה. מאז היא מקפידה מדי שנה להשקיע מזמנה כדי להשכים לאימוני ריצה, רכיבה ושחייה 4-5 פעמים בשבוע, לנווט את הארוחות וזמני המנוחה בדקדקנות, תוך-כדי שהיא משמרת את התא המשפחתי. השילוב בין שלושת ענפי הספורט, היא מספרת, שבתה את לבה.
אלא שהשנה היא לא לבד. בתה יהלי בת ה-17.5 החליטה ללכת בעקבות אמה ונרשמה אף היא למקצה הספרינט בטריאתלון ובכוונתה להתחרות בנערות בנות גילה בשלושת המקצים. שתיהן ממהרות להעיד על עצמן כמי שמתחרות בשביל תחושת הסיפוק ולא עבור מקום על הפודיום.
"קשה לומר שאני זוכרת את התוצאות הקודמות שלי", מספרת אורלי, "הכי חשוב לי לסיים בלי פציעות. הפעם הראשונה הייתה מהנה מאוד והחלטתי להמשיך באותה דרך. אני חושבת שזה בדיוק מה שמשך את יהלי. אני משדרת שכיף לי והיא רואה שיש לתחביב הזה המון יתרונות. אין בינינו תחרות וגם מול שאר המשתתפות חשוב לשתינו לשמר את ההנאה".
באופן מפתיע ולא אופייני לבנות גילה, יהלי מסכימה שתסמיני גיל ההתבגרות פסחו עליה. "אני נטולת יצר תחרותי ואם מישהי תזדקק לעזרה במהלך המרוץ אדחף אותה קדימה ולא אחורה", אומרת יהלי.
לשאלה מה הביא נערה בגילה לבלות שעות ארוכות עם אמה מבלי לשכנע את אחת מחברותיה להצטרף אליה, אורלי ממהרת להשיב: "יש לי 5 ילדים ואין לי עניין להיות מודל לחיקוי, עובדה שיהלי היא היחידה מבין כולם שהתעניינה בטריאתלון ומתמידה באימונים. זה לא קל כי היא די לבד ובלי חברה קרובה. לי בכל אופן, זה מחמיא מאוד".
יהלי: "אמא מתאמנת כבר שנים ותמיד זה סקרן אותי אבל לא היה לי מספיק זמן להתחייב. בעבר עסקתי בריקוד אבל הפעם אמרי לעצמי 'למה לא'. שמחתי לראות שגם החברות שלי מפרגנות לי על האימונים והמטרות".
אין זמן לשיחות נפש
תכנית האימונים של שתיהן כוללת השכמה בשעת בוקר מוקדמת ויציאה לאימון משותף של שחייה בים, ריצה או רכיבה על אופניים. בזמן הפנוי, הן גם מתרגלות שיעורי יוגה משותפים ומעודדות אחת את השנייה לצלוח את הסבל. "אנחנו חברות טובות", מתארת אורלי את היחסים עם בתה", אבל במהלך האימונים אין לנו הרבה זמן לשיחות נפש. אני מכירה את יהלי מצוין ויודעת מה עובר עליה גם בלי מילים".
ומה בנוגע להמשך הדרך? בעוד מרבית משתתפי הטריאתלון קורצים לתחרויות איש ברזל כאלה ואחרות, אורלי ויהלי שמחות להסתפק בפיסת הרוח שלהן. "שתינו מרגישות כמו נשות ברזל כבר עכשיו", מתגאה אורלי, "הוכחתי לעצמי מספיק ומה שחשוב לי זה לשמור על הגוף והנפש שלי בריאים כדי להמשיך להיות אמא".
טריאתלון הנשים ה-23 יתקיים בתאריך 28 במאי בחוף אכדיה שבהרצליה וישתתפו בו כ-1500 נשים, ילדות ונערות מכל הארץ בגילאי 8-80. התחרות כוללת 4 מסלולים: ילדות ושלשות, ספרינט קצר ושלשות, ספרינט ושלשות, אולימפי ושלשות.
הטריאתלון מופק לזכרה של תמר דבוסקין ז"ל שהשתתפה בטריאתלון הראשון. בשנת 1996תמר שהייתה בת 21 יצאה להתאמן ברכיבה על אופניים בדרך איילון, כשנהג שיכור, פגע בה בתאונה קטלנית שגרמה לה לפגיעות ראש שהובילו יותר מאוחר למוות.