פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "העוגן" של חולי טרשת נפוצה

      בבית החולים הדסה עין כרם מבקשים להוכיח שאפשר לשקם תאי עצב. קמפיין "העוגן שלי" נותן רוח גבית לניסוי

      טרשת נפוצה (מערכת וואלה! NEWS)
      "מה שחסר ברפואה הוא תיקון". פרופ' קרוסיס.

      אולי נתקלתם לאחרונה ברחבי הרשת בתמונות של שירי מימון, הראל סקעת ודמויות מוכרות אחרות עונדות צמיד עדין הנסגר על ידי עוגן מתכת קטן. מאחורי הצמיד עומדת שרית קליימן, אשתו של אריה ביטון, חולה טרשת נפוצה המתעתד להשתתף בניסוי פורץ דרך בתחום הנוירולוגיה. קליימן, הנחושה בדעתה לעזור לבעלה להחלים, יזמה את קמפיין העוגן שלי והחלה למכור צמידים המסמלים את תמיכת הציבור בניסוי. באופן הזה, היא מקווה, יגויס המימון החסר והניסוי יצא לדרך.

      מאחורי הניסוי עומד פרופ' דמיטריוס קרוסיס, נוירולוג בכיר בבית החולים הדסה עין כרם המבקש לחלוק על מה שלמדנו כולנו בשיעורי הביולוגיה בתיכון: על כך שתאי העצב אינם מתחדשים ואת מה שנפגע אין ממש איך לתקן.

      "כל טיפולי הטרשת הקיימים היום בשוק מתרכזים במניעת התקפים. כולם מיועדים למניעת התקדמות המחלה, אולם אף אחד מהם לא מתקן נכות קיימת", אומר קרוסיס. "מה שחסר היום ברפואה של המחלות הנוירולוגיות הוא טיפול טוב שעושה תיקון. האקסיומה המוכרת לכולם היא שתאי העצב במוח לא מתחדשים ומה שאבד במוח לא ישוב. את זה אנחנו מנסים לשנות".

      ב?16 השנים האחרונות מוביל קרוסיס מחקר פורץ דרך בתחום השיקום הנוירולוגי, ואם השערותיו נכונות הרי שעתידם של חולים במחלות נוירולוגיות כמו טרשת נפוצה, פרקינסון ואלצהיימר, לא ייחרץ באחת, עם האבחון.

      בנק תאי הגזע של הגוף

      בכל איבר ורקמה בגוף תאי גזע בוגרים שתפקידם תיקון נזקים ושיקום רקמות שנפגעו. אם נשבור יד או רגל תאי הגזע שברקמת העצם ידאגו לאחות אותה, אם העור שלנו ייחתך תאי הגזע של העור ייבנו את הרקמה מחדש ויתקנו את מה שהתקלקל. המקרה של שיקום רקמות המוח מורכב יותר: מספרם המועט של תאי הגזע הבוגרים במוח מאפשר להם לעשות את העבודה, אבל באופן מוגבל וחלקי בלבד.

      עוגן שלי (צילום מסך)
      גם הם כבר קנו את הצמיד

      כדי להתגבר על המחסור בתאי גזע מוחיים החליט קרוסיס לחקות את תהליך השיקום הטבעי של הגוף באמצעות תאי גזע ממקור חיצוני. במח העצמות, המחסן הגדול ביותר של תאי הגזע בגוף, אוכלוסייה קטנה של תאי גזע בוגרים – תאים מזנכימליים - שביכולתם לייצר תאים של כל מיני רקמות, כולל רקמות המוח. קרוסיס ועמיתיו לוקחים את התאים הללו מהחולים ומייצרים מהם, בתנאים ייחודיים, תרבית. אחרי חודש מתקבלים כמה עשרות מיליוני תאים כאלה, ואותם מזריקים לעמוד השדרה של החולה.

      בשנת 2000 החל הניסוי בעכברים וב?2007 הוזרקו תאי הגזע הראשונים ל?34 חולי טרשת נפוצה ולחולי ALS. ב?2010 פורסמו התוצאות. מצבם של חולי הטרשת השתפר לאין ערוך. "את האינדיקציה שקיבלנו מחולי טרשת פרוגרסיבית אי אפשר להסביר בשום אופן אחר" אומר קרוסיס, "לא אצל כל החולים זה קרה, אבל היו חולים שהלכו בעזרת הליכון או נעו בעזרת כיסא גלגלים והליכתם השתפרה באופן ניכר".

      חייבים להמשיך לשלב הבא, אבל זה עולה כסף

      "האפקט החיובי התגבר ונמשך לאורך זמן, כך שהשפעת אפקט פלצבו נשללה. חולים שלא הצליחו לשלוט בגפיים הרימו את היד ואת הרגל, הראייה של חולים שעצב הראייה שלהם נפגע השתפרה. זאת לא הוכחה, אלא אינדיקציה", אומר קרוסיס, "וכדי להוכיח את היעילות אנחנו חייבים להמשיך לשלב הבא".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      המחסן הגדול ביותר של תאי הגזע בגוף

      השלב הבא שעליו מדבר קרוסיס הוא ניסוי רב משתתפים בתנאי "דאבל בליינד" - חצי מהחולים יקבלו תרופת דמה, והרופאים לא ידעו אילו מהחולים קיבלו את תרופת הדמה ואילו מהחולים קיבלו את תאי הגזע. "זה הסטנדרט הגבוה ביותר להוכחת יעילות", מאשר קרוסיס. לצורך כך גויסו 48 חולים בטרשת נפוצה פרוגרסיבית.

      אצל חולים במחלה פרוגרסיבית נכנס לפעולה מנגנון ניווני האופייני למחלות נוירולוגיות אחרות, ומכיוון שבמקרה שלהם שום טיפול שקיים היום בשוק לא הוכח כיעיל הם המועמדים הטבעיים להשתתפות בניסוי. לחולים במצב התקפי, לעומתם, יש אלטרנטיבות. "ייתכן שבהמשך נטפל גם בחולים במחלה התקפית", אומר קרוסיס, "אני לא שולל את זה, אבל משיקולים אתיים זה לא קורה עכשיו". הקריטריונים להשתתפות בניסוי, אפוא, ברורים: ישתתפו בו מי שחולים במחלה במצב פרוגרסיבי שקיבלו בעבר לפחות שני סוגים של טיפולים ולמרות זאת מחלתם הוסיפה להתקדם.

      "הטיפול כמובן לא מתאים לכולם", מוסיף קרוסיס, "ולא כל החולים מגיבים אליו באותה עוצמה. לחולים צעירים, למשל, הוא מתאים יותר מכיוון שעם הזמן התהליך הניווני מתגבר ויש יותר צלקות במוח וככל שהחולה צעיר יותר יש לנו סיכוי גדול יותר לעזור לו".

      העוגן שלה

      המחקר יתבצע בהדסה, במימון קרנות ותרומות, בלי מעורבות של שום גורם מסחרי חיצוני, וכאן גם הקושי: הטיפול עולה עשרות אלפי דולרים למטופל. עד כה גויס מימון ל?29 חולים, וכדי לגייס תרומות ליתרת החולים קרוסיס ועמיתיו זקוקים לעוד כסף. מיליון דולר ליתר דיוק. "זה ניסוי ראשוני בעולם", אומר קרוסיס, "והראשוניות שלו מוכרת בכל העולם, ולמרות הראשוניות והרצון של מרפאות אחרות ללכת בדרך המחקר החדש, אנחנו מתקשים בגיוס הכסף". כאן נכנסים לתמונה הזוג קליימן?ביטון וקמפיין הצמידים.

      "הדלת שפתחנו", אומר קרוסיס, "היא דלת לעידן חדש ברפואה ובמיוחד ברפואת המוח. עידן של ניסיון לתקן את מה שעד עכשיו חשבנו שאי אפשר לתקן. כשנשלים את הניסוי הממצאים יהיו נגישים לחולים במחלות נוירולוגיות - אלצהיימר, פרקינסון ואחרות - לא רק לחולי טרשת. לפי הקצב שבו אנחנו עובדים והמרץ שיש בכל העולם בתחום השינוי הגדול יתרחש בעשר השנים הקרובות".

      הכתבה בחסות חברת מרק ובשיתוף האגודה הישראלית לטרשת נפוצה. החסות הינה שירות לציבור וניתנת באופן בלתי תלוי וללא השפעה על תכני הכתבות. יום הטרשת הבינלאומי יתקיים ב- 25 למאי.

      למילון טרשת לחצו כאן