הסכנה שבנטילת כמה תרופות ביחד

ככל שאנשים מתבגרים ומזדקנים כך עולה מספר המחלות הכרוניות שדורשות טיפול תרופתי קבוע. יחד עם זאת, ככל שרשימת התרופות הולכת ומתארכת כך גם עולים הסיכונים הכרוניים בטעויות בנטילת התרופות ובאינטראקציות שבין תרופות שונות.

בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים זיהו את הסכנות שטמונות בתופעת ריבוי התרופות. המינוח המקצועי של התופעה הוא פוליפרמסיה (polypharmacy) והיא מוגדרת כנטילה של מספר רב של תרופות או שימוש עודף בתרופות שלא לפי ההתוויה הרפואית שלהן. מדובר בתופעה נפוצה מאוד בעיקר בקרב האוכלוסיה המבוגרת, והשיא הוא בקרב קשישים שנמצאים בבית אבות.

ישנם מצבים רפואיים שדורשים טיפול תרופתי משולב, לעיתים במספר רב של תרופות. כל עוד התרופות כולן קריטיות לטיפול הרפואי בחולה ואינם פוגעות אחת בפעילות השנייה אין בכך בעיה. אולם רוב המחקרים מצאו כי כמחצית מהקשישים נוטלים לפחות תרופה אחת שאינם זקוקים לה מבחינה רפואית.

קיימות לכך סיבות רבות. למשל, מקרים בהם חולה ממשיך ליטול תרופה שהוא כבר אינו זקוק לה (בשל בעיה רפואית שחלפה, או בעיה שמטופלת כעת בתרופה אחרת). לעיתים חולים נוטלים מינון שאינו מתאים להם, אם בשל החמרה בתפקודי הכליות - דבר שמפחית את פינוי התרופה מהגוף ועלול לגרום למינון יתר - או בשל שילוב של תרופות חדשות. לעיתים הבעיה נובעת מקצר בתקשורת בין המטפל למטופל, כאשר שינוי בהוראות הרפואיות אינו מובן באופן מלא על ידי המטופל ומוביל לנטילה לא נכונה של התרופות.

המצב הוא כה שכיח עד שבעת טיפול בקשישים אין זה דבר נדיר לראות כיצד אדם נוטל תרופה רק כדי כדי להתגבר על תופעות לוואי של תרופה אחרת שלעיתים אין בה צורך או שיש לה תחליף ללא תופעת הלוואי. באופן דומה אין זה נדיר שאדם הנוטל מספר רב של תרופות, נוטל כאלה שפוגעות ביעילות של תרופות אחרות. מכאן ששימוש לא נכון בתרופות אינו רק יקר, הוא גם עלול להיות מסוכן.

מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו מצא כי בשנים 2005-2006 למעלה ממחצית מאוכלוסיה האמריקנית בגילאי 57-85 נטלה חמש תרופות או יותר לרבות תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם (כמו משככי כאבים ותוספי תזונה). הנתון המדאיג יותר הוא שלמעלה מ-58% נטלו לפחות תרופה אחת שהם לא באמת צריכים.

אנשים מבוגרים עשויים להיות גם רגישים יותר לפגיעות הללו בגלל הצרכים המשתנים והמצב המשתנה של גופם מה שהופך אותם לשבריריים יותר. כך לדוגמה, אותו מינון לאורך זמן עלול להשפיע על גופם באופן שונה. כאשר קיימת גם ירידה קוגנטיבית (דמנציה), ריבוי התרופות עלול להגביר משמעותית את הסיכון בבלבול, נטילת תרופות לא נכונות, במינון עודף או דילוג בשוגג על תרופות קריטיות. הסטטיסטיקה בארה"ב מראה כי ריבוי תרופות הוא גורם התמותה החמישי בשכיחותו בארה"ב וריבוי תרופות הוביל לאשפוז ב-28% מכלל האשפוזים בבתי חולים.

ראשית חשוב להיות ערים לתמרורי אזהרה כמו שינויי התנהגות או הופעות פריחות לאחר שינוי תרופתי. סימנים כמו אובדן תיאבון, שינוי בהרגלי היציאות (כמו עצירות או שלשול), עייפות או ישנוניות, פריחות בעור, דימומים, חולשה או סחרחורות הם סימנים שיש לדווח עליהם לרופא המטפל כאשר הם מופיעים סביב שינוי בטיפול תרופתי.

בנוסף, יש לעדכן את הרופא המטפל לאחר שינוי תרופתי כמו למשל לאחר ייעוץ של רופא מומחה או לאחר אשפוז בו נעשה שינוי בטיפול התרופתי. בצורה זו קל יותר לנהל מעקב ורישום מסודרים ובדיקה של אינטראקציות בין תרופות. בכל מקרה יש לנהל רישום מסודר של כל התרופות והמינונים העדכניים שלהן, כאשר תוספי תזונה ו"תרופות טבעיות" יכולים גם הם ליצור אינטראקציות בין תרופתיות ויש לעדכן את הרופא המטפל גם בהם.

בכל מקרה בו קיים ספק יש להיוועץ ברופא המטפל.