לקראת השרב: איך לגרום לילדים לשתות מספיק

השמש יוקדת, מזג האוויר חם ובכל זאת הילד מסרב לשתות מים? אתם מנסים לשכנע אותו אבל הוא מסרב בתוקף? הורים רבים נתקלים בקושי להרגיל את הילדים לשתות מים בכמות מספקת, ובימי הקיץ, כשהחום והשמש יוקדים על ראשינו בחזקה, ההרגל לשתות מים בעל חשיבות עליונה. אז מה עושים?

למה הילד מסרב לשתות מים?
לאי-שיתוף הפעולה של הילד עם שתיית המים עשויים להיות מספר גורמים בהתאם לגילו ושלב ההתפתחות בו הוא נמצא.
תינוקות צעירים שלא אוכלים מזון מוצק, אינם זקוקים לשתיית מים כחלק משגרת התזונה והשתייה שלהם ואיתם כדאי להרבות באכילת תרכובת מזון (תמ"ל) או יניקה מהשד על מנת למנוע התייבשות. נוזל תמ"ל (תרכובת מזון) וחלב אם מורכבים בעיקר ממים ולכן נושא שגרת המים רלוונטי לילדים גדולים יותר הניזונים גם מאוכל מוצק.

בגיל 4-6 חודשים לערך, תינוקות מתחילים לאכול אוכל מוצק (כיום, המלצת טיפת חלב להתחלת הצגת המוצקים לקטנטנים היא בגיל 6 חודשים). בשלב שבו מתחילים לאכול מוצקים, התינוקות רגילים רק לטעם המשקה החלבי והמעבר לשתיית מים לא תמיד עובר חלק והם לא משתפים פעולה. ההורים נלחצים מכך שהילדים לא אוהבים את טעם המים ומזינים את הילד שוב ושוב בהנקה או בתרכובת מזון (תמ"ל) כדי שלא יתייבש. בדרך זו נוצרת האבסה (האכלת יתר), והפרה של איזון האכלת התינוק לאורך היממה. איזון זה עדין וחשוב עד מאוד בגיל הצעיר. האבסה מכבידה על הקיבה ועלולה להוביל גם לכאבי בטן.

בקרב ילדים גדולים יותר הסירוב לשתות מים עשוי להיות מלווה במגוון הסברים מצידם: לא טעים לי, אני רוצה קר/ רוצה פושר, אני לא צמא, אפשר משהו אחר? למה החבר שותה מיץ ואני לא? אין סוף נדנודים שמשגעים את ההורים עד שהם מוותרים ומאפשרים לילד שתיה ממותקת. זה מתחיל מאפשרות חד פעמית, הילד לומד שאפשר, הוא ממשיך לנדנד להורים ולאט לאט לומד שזו טקטיקה. על מנת למנוע ויכוחים ולייצר שקט לאורך זמן, הורים רבים מוצאים את עצמם מאפשרים באופן קבוע שתיה חלופית, ממותקת, ולא מודעים לנזק המצטבר.

1. גיוון טעם המים
למים יש טעם נטרלי ולא כולם אוהבים אותו. לכן, תייצרו מים בטעמים טבעיים כלומר, תכניסו למים תוספת מעניינת, בכמות קטנה, על מנת שתתמוסס במים ותיתן להם מעט טעם. תוכלו לנסות שילובים שונים או להשאיר טעם יחיד, כמו כן ניתן לבחור את המרכיב הטבעי על פי סגולותיו המרפאות. להלן מספר רעיונות פשוטים, טעימים ובריאים:

• פלח לימון – מצוין לבחילות, קשיי עיכול ולאוהבי הטעם החמוץ.
• פרוסת מלפפון – משתן, מפחית סוכרת ומסייע לניקוי מערכת הדם.
• פרוסת מלון – תורם לניקוי מערכת העיכול, לכליות ולמניעת עצירות.
• עלי נענע – נהדרים להצטננות ושיעול, לכאבי בטן וגזים.
• עלי מליסה – מפחיתים כאבי בטן, גזים ומעיים עצבניים, ומורידים מתח וחרדה.
• עלי מרווה – מקלים על כאבי בטן, סכרת, לחץ דם, הצטננות וחיטוי פצעים בפה.
• מקל קינמון – מצוין לכאבי בטן, מחזק את מערכת הנשימה ומועיל בהורדת חום.
• חמוציות – מזרזות עיכול חלבונים ותורמות למערכת השתן והעיכול.
• פטל אדום – עוזר בעצירת שלשולים, בחילות, הקאות, שיעולים ועוד.

לאלו שזקוקים להמתקה: עדיף להשתמש בממתיקים טבעיים כגון אגבה, מולסה, מייפל טבעי, סילאן או דבש (מותר רק מעל גיל 1 שנה). ואם בכל זאת אתם מתעקשים על סוכר, העדיפו סוכר דמררה, סוכר מוזהב או סוכר חום ולא סוכר לבן.

2. גיוון טמפרטורת המים
יכול להיות שהקושי נובע מהטמפרטורה בה אתם מציעים לילד את המים. כמו שיש מבוגרים שאוהבים מים בטמפרטורת החדר ויש כאלה שאוהבים מים קרים, כך גם ילדים. נסו להציע לילד מים בטמפרטורה שונה מזו שאתם בדרך כלל מציעים לו. זכרו שמים קרים לא אהובים במיוחד על מערכת העיכול, שהיא מערכת חמה המעדיפה מים בטמפרטורה פושרת או חמימה, יחד עם זאת, עדיף מים קרים על פני אי שתיים מים כלל.

אפשרות נוספת היא להציע מים כקוביית קרח, אך חשוב להקפיד להשגיח משום שקרח הוא סכנת חנק ולכן כשהילד מתחת לגיל 5, יש להגיש את הקרח בתוך רשת מיוחדת שניתן לרכוש בכל חנות למוצרי תינוקות או רשת פארם.

3. גיוון אופן ההגשה של המים
יכול להיות שהקושי נובע מדרך ההגשה של המים שלא נראה לילד. נסו לגוון את הדרכים בהן אתם מציעים לילדים לשתות מים ואולי זה יעודד אותם לשתף פעולה ולשתות בכמות מספקת. להלן כמה הצעות, כמובן בהתאם לגילו של הילד:
• מים בבקבוק מציצה עם פטמה.
• מים בבקבוק ספורט – כמו בקבוק מי עדן, נביעות, בקבוק ספורטאי וכו'
• מים בכוס מעבר - יש מגוון פיות שונות ועוצמות שאיבה שונות, כמו גם ציורים על הכוס שיכולים לגרות את הילד לשתות מהכוס.
• מים בקש - יש מגוון עוביים לקשים, צבעים וקישוטים. תוכלו לאפשר לילד לבחור כרצונו.
• מים במזרק – הקפידו לא להשפריץ לעומק הלוע אלא לצד החך ובעדינות, אחרת הילד עלול להקיא.
• הגשת המים לתינוק באמצעות כפית.

4. הרחבת זמני החשיפה למים
פעמים רבות ההורים מציעים לילד מים בזמן הארוחה, או בזמן שהם מטיילים בחוץ, אבל שוכחים לדאוג שגם במהלך היום, בזמן השהות בבית, הילד ישתה כמות מים מספקת. ההמלצה היא לגוון ולהרחיב את זמני החשיפה למים כלומר, להרגיל את הילד לשתות בבית, בגינה, באוטו, בדרך לגן, בטיול בעגלה – ממש בכל מקום. אולי יש מקום אחד שהוא ירצה יותר לשתות בו ומקום אחר שהוא פחות ירצה, אבל כך או כך הוא ייחשף יותר למים ויגדיל את תדירות השתיה שלו. יש לשים לב רק לא לעודד את הילד לשתות בחדר השינה כדי לא לייצר הפרעת שינה.

ברגע שתחשפו את הילד למים ורק למים, בתדירות גבוהה ובכל מקום, תהליך ההתרגלות יהיה קצר וקל יותר לילד מפני שגופו ירגיש צמא. ברגע שאתם לא מאפשרים שתיה אחרת, הילדים יתרגלו וילמדו לחבב את הטעם. אם ילדיכם גדולים מספיק בשביל לייצר תקשורת והסכמים – שתפו אותם בקבלת ההחלטות ובכך תרתמו אותם לשיתוף פעולה. אל תהפכו בן רגע מ"כל הזמן שתיה מתוקה" ל"אין אצלנו שתיה מתוקה בכלל" כי מהחוסר הזה הילדים יתחילו להסתיר ולשקר, אז היו הגיוניים בתהליך השינוי. הקפידו שהמסר ההורי יהיה עקבי ולכן - צרו גבול ברור ואכפו אותו. זכרו כי הילד לא רגיל כעת למים ולכן ההמלצה היא לגלות אמפתיה ולהיות סובלניים. את השינוי ניתן לעשות בהדרגה או באופן נחרץ, אך תמיד לנהוג באמפתיה, בתקשורת חיובית ובעידוד התהליך ולא רק התוצאה.

מיה שטיינהרדט זיו היא יועצת רפואת ילדים משולבת ובעלת MamamayaSchool האקדמיה ל- 365 הימים הראשונים בהורות.