האם סף הכאב של שחורים גבוה מזה של לבנים? האם דמם של שחורים נקרש מהר יותר מדמם של בהירי עור? על אף שהתשובה לשתי השאלות הללו היא שלילית, לא מעט סטודנטים אמריקאים לרפואה ורופאים צעירים סברו שיש הבדלים ביולוגיים בין הגזעים, מה שמוביל, על פי מחקר חדש, לטיפול לקוי בתחום הכאב, בהשוואה לטיפול במטופלים לבנים.
המחקר, שפורסם בתחילת השבוע בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים Proceedings of the National Academy of Sciences, שופך אור על אחת הבעיות המטרידות בטיפול בכאב היום: הסבירות שמטופלים לבנים יזכו לטיפול טוב ויעיל יותר על ידי תרופות חזקות לשיכוך כאבים, מאשר שחורים שיציגו את אותה הבעיה.
חוקרים באוניברסיטת וירג'יניה בארצות הברית בחנו את עמדותיהם של 22 סטודנטים לרפואה ו-92 מתמחים לבנים, באשר להבדלים ביולוגיים בין שחורים ולבנים, במטרה לבדוק האם נטיות אישיות של רופא מהוות גורם משפיע באופן הטיפול. משתתפי הקבוצות קיבלו סדרה של הצהרות שכללו מידע מדויק ושאינו מדוייק, בהן: קצות העצבים של שחורים רגישים פחות או שדמם של שחורים נקרש מהר יותר משל לבנים. ולאחר מכן נשאלו עד כמה נכונה כל אחת מההצהרות.
הממצאים העלו כי למעלה ממחצית מהנשאלים סברו שלפחות אחת מההצהרות השגויות היא "כנראה נכונה" או "נכונה לחלוטין". יתרה מכך, אלו שהחזיקו בעמדות שגויות אלו, דרגו לרוב את כאבם של מטופלים שחורים כחלש יותר מכאב של מטופלים לבנים, ואף המליצו על טיפול פחות מתאים בשל תפיסה זו.
23% מהנשאלים - 28% מהסטודנטים בשנה השנייה ללימודיהם ו-14% מהמתמחים - סברו שהזדקנותם של שחורים איטית יותר ביחס ללבנים. עוד עולה כי 39% מהנשאלים - מהסטודנטים בשנה ראשונה ללימודים ו-4% בלבד מהמתמחים - סברו שדמם של שחורים נקרש מהר יותר. 58% מהנשאלים - 42% מהסטודנטים בשנה שנייה ו-25% מהמתמחים - סברו שעור שחור הוא עבה יותר מעור לבן.
"צפינו שתהיה מידת מה של הסכמה עם ההצהרות שאינן מדוייקות" אומרת קלי הופמן, דוקטורנטית לפסיכולוגיה שהובילה את המחקר. "אלא שהחוקרים היו מופתעים ממספר הנשאלים הנרחב, חלקם עם הכשרה רפואית, שהסכימו עם ההצהרות השגויות, שכמה מהן ניתן להגדיר כ'מופרכות יותר מאחרות'".
מבחן נוסף שנערך למשתתפים הציג בפניהם שני מקרים של שני מטופלים אחד שחור והשני לבן. הסטודנטים והרופאים התבקשו לדרג את מידת הכאב של כל מטופל ולתת המלצה לטיפול בו. מהשוואה של התוצאות להמלצות של 10 רופאים שניתחו את המקרים ללא אבחון גזעי, עלו פערים. "מצאנו כי אלו שתמכו בהצהרות שגויות באשר להבדלים ביולוגיים בין הגזעים הציגו יותר הטיות טיפוליות והיו פחות מדויקים בהמלצותיהם לטיפול", אומרת הופמן.
כדוגמה הופמן מציגה את הנתון לפיו 58% מהקבוצה הכללית הסכימו עם ההצהרה לפיה עורם של שחורים עבה יותר. "כ-40% מהסטודנטים לרפואה בשנה ראשונה והשנייה, סברו שזה נכון וכך גם 25% מהמתמחים - רופאים שסיימו את לימודיהם באחרונה והיום נמצאים בהתמחות. עוד ממצא מפתיע הוא שהרבה סטודנטים ורופאים צעירים לא האמינו להצהרות נכונות באשר להבדלים ביולוגיים בין הגזעים", אמרה הופמן. "לדוגמה, רק מחצית מהמתמחים ידעו שלבנים פחות רגישים למחלות לב מאשר שחורים".
גם לרופאים יש סטריאוטיפים
המחקר הנוכחי אינו הראשון שמצביע על פערים בטיפול בין מטופלים בעלי גוון עור שונה: מחקר של אוניברסיטת אמורי, שפורסם בשנת 2000, העלה כי 74% מבהירי העור שהגיעו עם שבר לחדר מיון של בית חולים באטלנטה, טופלו במשככי כאבים, לעומת 50% בלבד מהחולים השחורים שהגיעו עם אותו מצב רפואי. בדומה, מצא מחקר נוסף שפורסם בשנה שעברה, כי ילדים שחורים שהגיעו לחדר מיון עם דלקת בתוספתן, היו בסבירות נמוכה יותר לקבל טיפול במשככי כאבים לעומת ילדים לבנים. מחקר נוסף שפורסם ב-2007 מצא כי הסבירות שרופאים יזלזלו בכאב של מטופל שחור גבוהה יותר מאשר במקרה של מטופל לבן.
חוקרים העוסקים בפערים במערכות בריאות אמרו כי סטריאוטיפים בתת מודע כלפי כהי עור, הם המקור לבעיה ביחס ובטיפול, כמו גם הקושי של המטפלים לפתח אמפתיה כלפי מטופלים שונים מהם.