אמרו שגלוטן הוא האויב, שצריך להפסיק לצרוך מוצרים שמכילים אותו, כמו לחם ופסטה, או לאכול כאלה מיוחדים ויקרים, שאינם מכילים גלוטן. עכשיו מתברר שהסוגיה רחבה ומקיפה הרבה יותר, והגלוטן, כאויב, כבר לא לבד. "כל שני וחמישי פורצת איזו אופנה תזונתית חדשה, שאנחנו הדיאטנים מטילים בהן ספק, בדרך כלל, אבל בהמשך הנושא נחקר ונלמד לעומק ולעתים הדעות משתנות", מסבירה עדי זוסמן, דיאטנית ומנהלת המרכז לבריאות מערכת העיכול.
בשנים האחרונות מתרבים המחקרים הנוגעים לנוכחות ולחשיבות של המיקרוביום אוכלוסיית המיקרואורגניזם שיש בגוף, בניהם חיידקים, נגיפים, שמרים ופטריות. "המחקרים האחרונים בתחום מגדירים את המיקרוביום כ"האבר האבוד", וחושפים את הקשר ואת משמעות המזון שאנחנו אוכלים על הרכב המיקרוביום ותפקוד מערכת העיכול. ואחת ההפתעות היא שאכילת גלוטן לא מזיקה כמו שחשבנו, אבל שיש גורמים נוספים בחיטה שעלולים להזיק".
כמה מילים על הדגן הזה שאנחנו אוכלים: חיטה, כמו גם כוסמין ושיפון, מכילה חלבונים גלוטן הוא אחד מהם - ופחמימות מורכבות. אמנם נראה שגלוטן משפיע על מערכת העיכול ועל מערכת החיסון ויכול לייצר רגישויות והפרעות קלות, כמו נפיחות, רפלוקס וצרבת, להשפיע על מחלות מעיים דלקתיות (IBD), מעי רגיש (IBS), לגרום למחלת צליאק וכנראה גם למחלות עור שונות, כמו פסוריאזיס ועוד.
אבל ישנו סיפור נוסף שלאחרונה מתחיל להישמע: השפעתן של הפחמימות המורכבות וקשות לעיכול שנמצאות בחיטה וגם במזונות נוספים. הרשימה המלאה של פחמימות זכתה לכינוי הרפואי FODMAP שתורגמה באחרונה לדיאטה המיועדת לסובלים ממעי רגיש. ביחד עם ההמלצה להוסיף לתפריט פרוביוטיקה.
ניסוי ביתי בפסח
"התיאוריה גורסת כי פחמימות אלה גורמות לגזים, לנפיחות, לכאבי בטן ועוד, פשוט משום שקשה לעכל אותן והן אינן מתפרקות בצורה מלאה באמצעות אנזימי העיכול במעי הדק ואינן נספגות בצורה מלאה.
החלקיקים שלא התפרקו נודדים לאזורים אחרים במעי הדק, בהם אין לא אנזימי עיכול ולא אתרי ספיגה. אותם חלקיקים הופכים מזון למיקרוביום: החיידקים נהנים מהמזון הזה, מפרקים אותו בהתססה וההנחה היא שתוצרי התהליך גורמים לכל התופעות שמעמיסות על המעיים.
לתהליך הזה מצטרפים גורמים נוספים, כמו מתח, חוסר בפעילות גופנית, וכל "מתנות" החיים בעולם המערבי, ובהמשך להתפתחות של הפרעות ומחלות של מערכת העיכול", מסבירה זוסמן וממליצה על ניסוי ביתי בחג הפסח: בדיקה עצמית של מידת רגישות המעיים לחיטה.
"אנשים שסובלים ממחלות והפרעות במערכת העיכול מפחדים מפסח. כי בדרך כלל המצות הן קשות לעיכול, גם לבריאים. מצה היא מזון דחוס ויש בה רק מעט מים, לכן היא מהווה אתגר למערכת העיכול. אבל אפשר לראות בפסח דווקא הזדמנות להכרת הגוף יותר טוב ולעבור לתזונה בריאה יותר".
איך עושים את זה?
"נמנעים לגמרי במשך כשבוע מחיטה ומוצריה, כן, גם ממצות וקמח מצות. אם לא מוכנים לוותר על מצות, קונים "מצות ללא גלוטן" שמכילות קמח ללא חיטה, אם כי גם מהן כדאי לאכול כמות מדודה.
מבססים את התזונה בפסח על ירקות, פירות, שקדים ואגוזים וכן על מזון חלבוני ודגנים כמו אורז, כוסמת וקטניות. אם בסוף החג מרגישים טוב יותר, ייתכן שזה מעיד על רגישות לחיטה. לאחר החג מחזירים מוצרי חיטה בהדרגה, ושמים לב להבדלים. יש שאצלם גם ביס מסנדוויץ' יחזיר את הפרעות העיכול, אחרים יצליחו לעכל כמות מסוימת של מוצרי קמח חיטה או לעבור למוצרי שיפון וכוסמין, שמעוררים רגישות פחות מחיטה".
המלצה לא פחות חשובה היא השימוש בתכשיר פרוביוטי. "כדאי לתמוך בתהליך על ידי נטילת פרוביוטיקה שתסייע לאוכלוסיית האורגניזמים במעיים להתחדש, להתרבות ויקטין את כמות המיקרואורגניזמים הלא טובים שחגגו על החיטה. אם עדיין קשה להתמודד עם תופעות העיכול כדאי להתייעץ עם דיאטנית מומחית", מסכמת זוסמן.
הטבה טובה לבריאות- הנחה על מגוון מוצרי אלטמן לנרשמים חינם למועדון, לחץ להרשמה