וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המערכת שתעזור במניעת זיהומים בבתי החולים בארץ

8.3.2016 / 14:00

חשבתם ששטיפת ידיים, בידוד ועיקור מכשירים ימנעו את הזיהום הבא בבית החולים? בפועל - 1 מכל 10 מאושפזים בישראל עלול ללקות בזיהום. מערכת הזנה חדשה שהושקה תקטין את ההידבקות בזיהומים שנובעים מהזנה ב-90 אחוזים

אילוסטרציה. ShutterStock
לא נקי כמו שאתם חושבים/ShutterStock

למרות שהיינו רוצים לחשוב שבתי החולים הם המקומות הסטריליים ביותר, המציאות מראה אחרת. לפי הסטטיסטיקה 30 אלף אנשים נדבקים מדי שנה בבתי החולים בישראל בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. חייידקים אלה נחשבים לאחד האתגרים הגדולים ביותר שעומד מול עולם הרפואה. רק לאחרונה דוח מבקר המדינה מצא כי בין 4,000 ל-6,000 מאושפזים מתים בכל שנה כתוצאה מזיהומים בבתי החולים בישראל. אחת הסיבות העיקריות היא כאמור סביבה חיידקית שפוגשת במערכת חיסון חלשה, מה שעלול להוביל לתוצאות קטלניות.

ארגון הבריאות העולמי העריך השנה שמדי יום בעולם, בכל רגע נתון, מאושפזים 1.5 מיליון בני אדם עם זיהום נוזוקומיאלי - זיהום שנרכש בתוך בית חולים. לפי מחקרים בחו"ל, כ-35% מהחולים המגיעים לבתי חולים לאשפוז ממושך מבתי חולים כלליים הם נשאים של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. בנוסף, בבתי חולים אלו מאושפזים לתקופות ממושכות חולים הנמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים (גיל, מחלות כרוניות וכו') ובסיכון לחשיפה חוזרת לאנטיביוטיקה. גורמים אלו מעלים את הסיכון להעברה צולבת של חיידקים עמידים.

דרכי העברת הזיהומים הינן באמצעות מגע, דרך האויר, ציוד, מכשור וחפצים, חרקים, יתושים או זבובים, מים ומזון. דרכי חדירת החיידקים לגוף האדם מתרחשת דרך דרכי הנשימה העליונות, מקומות פתוחים בעור ובריריות, מערכת העיכול, דרכי שתן ומין, צנתרים ופעולות פולשניות.

מהי מערכת הזנה סגורה?

"זיהומים עלולים להוות גורם מכשיל בתהליך הטיפול והריפוי של מאושפזים. מערכת הזנה סגורה כמו זו שהוטמעה אצלנו מאפשרת לנו להעניק למטופלים שלנו טיפול איכותי יותר ולמנוע סיבוכים", מספר ד"ר בר לביא, מנהל אגף טיפול נמרץ, בית חולים רמב"ם. "מרגע הטמעת המערכת הסגורה בבית החולים רמב"ם, אנו מרגישים שביצענו צעד אחראי, מקצועי ובטיחותי, וקפיצת מדרגה משמעותית שתגביר את רמת מניעת הזיהומים בקרב חולינו".

בכל שנה, עשרות אלפי חולים בישראל מוזנים באמצעות צינורית בבתי החולים. מטופלים אלו אינם יכולים לאכול עצמאית וניזונים ממזון נוזלי שעובר דרך צינורית ישירות למערכת העיכול שלהם. מערכות סגורות להזנה אנטרלית, לעומת זאת מאפשרות הזנת החולה עם מינימום מגע יד אדם, והן נמצאות בשימוש נרחב בעולם מעל לשני עשורים. בימים אלו חברת התרופות אבוט משיקה לראשונה בישראל את המערכת הסגורה. מספר בתי חולים כמו רמב"ם, שערי צדק, תל השומר, אסף הרופא, לניאדו וולפסון כבר משתמשים בה.

מחלקה לטיפול נמרץ. ShutterStock
שמים סוף לתהליך ההזנה המסורבל/ShutterStock

המערכת כוללת פורמולות להזנה בבקבוקים סטריליים, שמתחברים בצורה ישירה וסגורה לצינור הזנה ולמשאבת הזנה. המטרה היא למזער מגע ידי אדם בתהליך ההזנה וכך להפחית באופן מובהק את החשיפה לזיהומים וכן לחסוך זמן עבודה של הצוות המטפל. כאמור, עד לפתיחתו, המזון הרפואי הוא סטרילי, אך מרגע הפתיחה יש חשש לזיהומים בגלל שימוש וטיפול לא נכון. אם בעבר נדרש תהליך מסורבל, להתקנת שקית ההזנה באמצעות סדרת פעולות, אשר כללו חשיפה למספר רב של נקודות זיהום פוטנציאליות ממגע יד אדם, המערכת הסגורה מפחיתה ביותר מ-90% את החשיפה לזיהומים בתהליך הנובעים ממגע ידי אדם. זיהומים אלה במערכת ההזנה יכולים להוביל לסימפטומים במערכת העיכול (הקאות, שילשולים), ספסיס, דלקות ריאה, זמן אשפוז ממושך ועלייה בתמותה.

תזונה היא חלק מהטיפול הרפואי

"חשוב להבין כי החולים שניזונים באמצעות צינורית, בעיקר מאושפזים במחלקות כגון טיפול נמרץ, מחלקות גריאטרית ופנימיות, מוגדרים כחולים מסובכים ופגיעים ביותר, שכן המערכת החיסונית שלהם חלשה", מסביר פרופ' מיגל לאון סאנז, מומחה אירופאי בתזונה קלינית ומטבוליזם. "זו הסיבה שבגללה בתי החולים צריכים לנקוט בכל פעולה אפשרית על מנת להבטיח שהטיפול הרפואי שהם מספקים עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בכל היבט, לרבות ההיבט של תזונת החולים. תזונה הינה חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי ומתהליך ההתאוששות של חולים ואנו מכירים כיום, יותר מתמיד, בתרומה של מערכת ההזנה הסגורה ככזו המבטיחה את האפקטיביות של תהליך ההזנה".

לדבריו, הזיהום יכול להיווצר בכל שלב בו הצוות הרפואי בא במגע עם המזון המיועד למטופל. "מצב זה יכול להוות סיכון משמעותי לחולה. במיוחד לכאלו בעל דיכוי חיסוני", מסביר פרופ' לאון סאנז. "ההמלצות של איגודים רפואיים בינלאומיים מובילים, כגון האגודה האמריקאית להזנה קלינית, תומכות ביתרונות המוצעים לחולים באמצעות המערכת הסגורה והטיפול הרפואי שהיא מספקת, בשל יכולתה לייעל את הטיפול התזונתי באופן שמפחית זיהומים".

"במדינות רבות ברחבי העולם מערכות סגורות מוטמעות מזה שנים ומהוות חלק בלתי נפרד מפרוטקול הטיפול ונוהלי העבודה בבתי החולים", מסבירה דנה ויינר, מנהלת היחידה לתזונה קלינית בית חולים שיבא, תל השומר אשר השיק לאחרונה את המערכת הסגורה. "ארגוני הבריאות הבינלאומיים מגדירים את נושא מיגור הזיהומים במרכזים רפואיים כנושא בעל סדר עדיפות גבוהה. אין ספק כי מדינה כגון ישראל חייבת לעמוד גם היא בסנדרט הבינלאומי ובקדמת הטכנולוגיה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully