המעבדה: למה אין כזה דבר "מוח גברי" ו"מוח נשי"?

גברים ונשים מדברים אחרת, הולכים אחרת ומתנהגים אחרת. האם זה אומר שישנם שני סוגי מוחות שונים – האחד "נשי" (וצבוע בוורוד, כמובן) והשני "גברי" וכחלחל? התשובה האינטואיטיבית היא "כן", וגם לא מעט מחקרים מדעיים מיהרו להצהיר לאורך השנים ש"גברים ממאדים ונשים מנגה".

בפועל, כך טוענים עוד ועוד מדעני מוח בשנים האחרונות, הדיבור על "מוח גברי" ועל "מוח נשי" הוא לא יותר ממיתוס. חוקרת המוח מאוניברסיטת תל אביב פרופ' דפנה יואל מסבירה מדוע זה כך, וגם מנתצת עוד כמה תפישות בלתי נכונות על הקשר שבין מוח והורמונים אצל גברים ונשים – לבין התנהגות ופתולוגיות.

לא נכון. אם מדענים יתבוננו על סריקה של שני מוחות ב-MRI הם לא יוכלו לדעת בוודאות מה מהם הוא "מוח גברי" ומהו "מוח נשי". הסיבה לכך היא שהמוח האנושי אינו מגיע כ"סט" של מאפיינים נשיים או גבריים.

"גם במאפיינים של המוח – אזורים במוח, צפיפות תאי עצב וצפיפות רצפטורים מסוימים – שמראים הבדלים בין ממוצע הגברים לממוצע הנשים, החפיפה בין הנשים לגברים היא גדולה", מסבירה יואל, ראש המגמה הפסיכוביולוגית בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה וחברת סגל בבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. "למשל, בקבוצה מסוימת של מוחות שסקרנו, ראינו שבממוצע למוחות של נשים היה היפוקמפוס גדול יותר וגרעין זנבי גדול יותר בהשוואה לגברים (ההיפוקמפוס אחראי על פונקציות כזיכרון וניווט והגרעין הזנבי על תכנון תנועה, ה"ו)". אבל ההבדלים האלה אינם "מסודרים" – טוענת יואל. או, במילים אחרות, למוח אין מין.

"מהעובדה שאזור מסוים הוא בצורה שנפוצה יותר בנקבות (למשל, היפוקמפוס גדול), אי אפשר לגזור שגם אזור אחר יהיה בהכרח בצורה שנפוצה יותר בנקבות (למשל, שגם הגרעין זנבי יהיה גדול). זה עומד בניגוד לאיברי המין, שבכמעט כל האנשים הם או נקביים או זכריים. אם למישהי יש שחלות, נוכל לנבא בביטחון כמעט מלא שיש לה גם רחם, נרתיק וחצוצרות. במוח אין התאמה כזו, ולכן אין כזה דבר 'מוח גברי' ו'מוח נשי'".

השורה התחתונה על-פי יואל: "רוב המוחות של נשים ושל גברים דומים ל'פסיפס' של מאפיינים אנטומיים, זכריים ונקביים. המוח הוא איבר גמיש, המושפע מלמידה ומסביבה, ולכן נוצרים סוגים רבים של מוחות. לכל בנאדם יש את הקומפלקס המוחי הייחודי לו".

וגם: בכלל לא בטוח שמה שחושבים על אזורי מוח האופייניים לגברים ונשים הוא נכון. במחקר חדש שביצעה חוקרת המוח האמריקאית ד"ר ליז אליוט, היא גילתה שעל אף המחשבה הנפוצה שלנשים, בממוצע, היפוקמפוס גדול יותר בהשוואה לגברים – בפועל, לא רואים הבדל כזה. צוות המחקר הגיע למסקנה הזו, אחרי שסקר 76 עבודות המקיפות יותר מ-6,000 בני אדם.

אליוט מדגישה כי סקירות שנעשו בעבר הפריכו אמונות נוספות הנוגעות למבני המוח של נשים וגברים – למשל, שישנם הבדלים בגודלו של כפיס המוח, בחומר הלבן המאפשר תקשורת בין שני צדי המוח ובאופן שבו גברים ונשים מעבדים שפה. "הבדלי מין במוח הם דבר מפתה מאוד להשתמש בו, כשמדענים רוצים להסביר הבדלים סטריאוטיפיים בין גברים לנשים", אמרה אליוט. "אבל רוב המחקרים שמוצאים הבדלים, מתבססים על מדגמים קטנים. אנחנו, שהתבססנו על מדגמים גדולים מאוד, הראינו שההבדלים נעלמים או שהם טריוויאליים".

לא נכון. הבדלים בהתנהגות אינם בהכרח תוצאה של הבדלים ביולוגיים והורמונאליים, והם יכולים להיות תוצר של הסביבה. מעבר לכך, "גם בהתנהגות יש חפיפה עצומה בין נשים וגברים", אומרת יואל. "כשבודקים כישורים, יכולות ומאפיינים פסיכולוגיים נוספים – כמעט שלא מוצאים הבדלים. מוצאים הבדלים בתחומים כמו נטיות מקצועיות ותחביבים שונים, אך כל הדברים האלו מושפעים מהסביבה.

"השפה, למשל, מתפתחת מוקדם יותר אצל בנות, בהשוואה לבנים, אך עם בנות גם מדברים בממוצע יותר מאשר עם בנים. ידוע שאחד הגורמים המשמעותיים התורמים להתפתחות שפה הוא קיום אינטראקציה עם אחרים. צפייה בטלוויזיה, לעומת זאת, תורמת להתפתחות זו הרבה פחות".

אז מהי בכל זאת המשמעות של ההבדלים ההורמונאליים הקיימים בין גברים לנשים – למשל, העובדה שרמת ההורמון טסטוסטרון בדמם של גברים גבוהה פי 10 בהשוואה לנשים? יואל ואליוט טוענות כי אין קשר ישר בין הורמונים לבין התנהגות. "אמנם מוח הזכר מעוצב במידה מסוימת בידי טסטוסטרון", מסבירה אליוט, "אבל זהו רק קצה קצה? של נטייה, שהופכת בנים לפעילים יותר ומאטה את ההתפתחות השפתית שלהם, לעומת בנות".

נכון. אך אין לעובדה הזו שום משמעות פונקציונאלית. מחקר של אוניברסיטת קיימברידג' מ-2014 סקר ממצאי מחקרים מ-20 השנים האחרונות ומצא שאכן מוח הגבר גדול ב 8%–13%-ממוח האשה. "העובדה הזו ידועה עוד מהמאה ה-19", אומרת יואל. "אך אין קשר ישיר בין גודל המוח, או אזורים במוח, לתפקוד שלו".

נכון. הנתונים היבשים מדברים על הבדלים מהותיים בפתולוגיות בין גברים לנשים. למשל: נשים נוטות פי שניים לדיכאון מגברים בגיל הפוריות וגברים נוטים פי שמונה לאוטיזם, בהשוואה לנשים.

הפסיכולוג וחוקר האוטיזם סיימון בארון?כהן (בן הדוד של השחקן סאשה בארון?כהן) אפילו טוען שלבעלי אוטיזם קל מסוג תסמונת אספרגר, יש מוח גברי קיצוני. בספרו "ההבדל המהותי", הוא מבחין בין המוח הנשי הבנוי לאמפתיה, לבין המוח הגברי הבנוי להבנת מערכות ולבנייתן. במחקר מ-2013 שהוביל באוניברסיטת קיימברידג' מצא בארון-כהן שאוטיזם אצל בנים מתבטא באזורים שונים במוח, בהשוואה לבנות.
יואל רואה את הדברים באופן שונה. לטענתה, אמנם מוצאים פערים בין בנים לבנות בתחום האבחון של פתולוגיות כמו אוטיזם ודיכאון, "אך כיום גם מדברים על כך שייתכן שהפער לא גדול כמו שחושבים שהוא. בכל הנוגע לדיכאון – ייתכן שהפער נובע גם מכך שגברים מבטאים מצוקה אחרת מנשים, למשל הם יבטאו אותה באלימות ובעצבנות. האם מעורב בפתולוגיות האלו גם רכיב ביולוגי? סביר להניח שכן, אבל גם סביר שישנו מרכיב חברתי. למשל – אם יש ילד שלא מדבר על הרגשות שלו, זה נחשב סביר ואומרים 'זה בסדר, הוא בן'. התוצאה היא שהילד פחות מתרגל את המיומנות הזו".