פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא רק גנטיקה: המרכיב המפתיע שקובע את בריאות ילדכם

      מחקר ערך השוואה בין ילדים מאומצים לביולוגים ומצא שלא רק הגנטיקה והמוצא קבעו את מצב הבריאות שלהם, אלא גם ההשכלה של הוריהם המאמצים. אז איך זה בדיוק עובד?

      הבית החדש של אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט בטורקיה (ספלאש)
      ההשכלה חשובה מהגנטיקה? שבט ג'ולי-פיט (צילום: ספלאש)

      השכלתם של הורים מאמצים קשורה עם תוחלת החיים של הילדים שאימצו – כך עולה ממחקר חדש שערך צוות כלכלנים שוודי, במסגרת הלשכה הלאומית האמריקאית למחקר כלכלי (NBER). במילים אחרות, הכלכלנים מצאו שככל שההורים משכילים יותר, כך פוחת הסיכון לתמותה בקרב ילדיהם – המאומצים והביולוגיים כאחד. מדובר בפעם הראשונה שמתפרסמת מסקנה מסוג זה, המראה שלסביבה השפעה מרחיקת לכת על בריאותם של ילדים, גם בהשוואה לפרמטר המובן מאליו – גנטיקה וביולוגיה.

      בכדי לבדוק את הקשר שבין ביולוגיה וסביבה לבין הסיכון לתמותת ילדים, החוקרים ניתחו את נתוניהם של 21 אלף ילדים שוודים מאומצים, שנולדו ב-1940-1967. במקביל, הם ניתחו גם הנתונים של הוריהם הביולוגיים והמאמצים – נתונים כמו תוחלת חיים, שנות השכלה ואשפוז בבית חולים.
      החוקרים בחרו למקד את מחקרם בילדים מאומצים, כי בדרך זו הם יכולים להשוות בין תוחלת החיים שלהם לבין זו של אחיהם שאינם מאומצים (קבוצת ביקורת) וכן לבדוק את הקשר שבין בריאותם ותוחלת החיים שלהם לבין בריאותם והשכלתם של ההורים הביולוגיים והמאמצים.

      הממצא הראשון חידד את המובן מאליו: תורשה משפיעה על פרמטרים רבים הקשורים בבריאות ובתוחלת חיים. הכלכלנים ראו, למשל, שלא רק שבריאות ההורים הביולוגיים קשורה בזו של ילדיהם, אלא גם שככל שתוחלת החיים של האם היא ארוכה יותר, כך פוחת הסיכון לתמותה אצל הילד (כל שנת חיים נוספת של האם, קשורה בהפחתה של 1.4% בסיכון לתמותה אצל הילד המאומץ; בדומה לקשר שבין תוחלת חיים ותמותה בילדים שגדלו אצל הוריהם הביולוגיים). מצד שני, לא נמצא קשר בין בריאותם של ההורים המאמצים לבין תוחלת החיים של הילדים המאומצים.

      השכלת ההורים מפחיתה את הסיכון לתמותה

      אבל המחקר חשף גם דבר די מפתיע. כאשר החוקרים השוו בין ילדים מאומצים לבין אחיהם הביולוגיים, הם ראו כי בעוד כל שנה השכלת ההורים מפחיתה את הסיכון לתמותה אצל הילד הלא-מאומץ ב-2.5%, הרי שאצל הילד המאומץ הסיכון פוחת בשיעור גבוה אפילו יותר: 3%. במקביל, מדגישים החוקרים, לא נמצא קשר בין השכלת ההורים הביולוגיים לבין תוחלת החיים אצל ילדיהם המאומצים.

      ילד בגן ילדים (ShutterStock)
      "הסביבה והמשאבים המושקעים בילד בשנים שלאחר הלידה, משליכים על בריאותו העתידית" (אילוסטרציה: shutterstock)

      אז מה הקשר בין השכלה לתוחלת חיים? ישנן כמה הערכות. ייתכן שהורים משכילים יותר נהנים גם ממצב סוציו-אקונומי משופר, מה שמתבטא "ביתר משאבים המושקעים בילדים, בשנים המעצבות", כותבים החוקרים. אפשרות נוספת היא שהשכלת ההורים המאמצים משפיעה גם על ההשכלה הצפויה לילד המאומץ. התוצאה היא, שככל שהילד המאומץ משכיל ומיודע יותר, כך הוא גם נוטה יותר לשמור על בריאותו.

      "תוחלת החיים של ההורים הביולוגיים ורמת ההשכלה של ההורים המאמצים קשורים במובהק עם הסיכון לתמותה אצל הילדים המאומצים", מסכמים החוקרים. "הקשר שבין בריאות האם הביולוגית לזו של הילד המאומץ הוא החזק ביותר במדדי הבריאות שנבדקו, והוא דומה לקשר שבין הורים המגדלים את ילדיהם הביולוגיים. ראינו גם שיש קשר בין השכלת האם המאמצת לבין הסיכון לתמותה אצל הילד המאומץ, באופן שדומה לקשר שבין השכלה לתמותה אצל הילדים שאינם מאומצים – ממצא שלא נחשף עד היום. ניתן להעריך שהסביבה והמשאבים המושקעים בילד בשנים שלאחר הלידה, משליכים על בריאותו העתידית".