פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חג גדול לילדים? מה לעשות כשהילד מפחד מפורים

      מסכות, תחפושות, רעשנים ונפצים מחרישי אוזניים – עבור רוב הילדים זה הכיף של פורים, אבל עבור חלקם, זה פשוט מפחיד. כיצד להתמודד עם ילד שמפחד מפורים, ואיך למנוע דמעות מיותרות – המומחית עונה

      ילדים בתחפושת (ShutterStock)
      לא לכולם זה כיף (אילוסטרציה: shutterstock)

      פורים הוא ה-חג של הילדים. חג שבו כולם יכולים להיות מי ומה שהם רוצים, להתחפש, להשתולל, להרעיש ברעשנים ולקבל משלוחי מנות עמוסים בממתקים – מה כבר יש לא לאהוב? אבל מסתבר שישנם לא מעט ילדים, בעיקר בגילאים הרכים, שחווים פחדים וחרדות לנוכח כמה ממנהגי החג.

      ילדים צעירים מפחדים מליצנים, מסיכות, אנשים מאופרים, דמויות ענק מחופשות, רעשנים, רעשי נפצים ושלל הפתעות המאפיינות את חג הפורים. תחושת הפחד שהילדים חווים, יוצרת מצוקה וחוסר אונים שמובילים לרוב למצב בו הילדים מסרבים לקחת חלק בחגיגות החג: מסרבים להתחפש, להתאפר או ללבוש מסכה, מפחדים להיכנס לגן, וגם לאחר שהם נכנסו - הם מתקשים להסתגל לאווירת הקרנבל, יושבים בצד ולא משתתפים בחגיגה הגדולה. כל אלו מלווים לרוב בבכי גדול, מצוקה של הילדים ובעקבותיה – מצוקה גדולה של ההורים שלא יודעים מה לעשות. מיה שטיינהרדט זיו, מדריכת הורים של אדלר ויועצת שינה בכירה, בעלת בית הספר להורות ושינה MamamayaSchool, מסבירה מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם ההתנגדות והחששות של הילדים.

      "yes עם מי לגדול": על מה כדאי לוותר ועל מה לא בתחפושת לילדים

      פחד מליצנים, מסכות, אנשים מאופרים ודמויות מחופשות

      הילדים אוהבים דמיות מיוחדות, אבל ממרחק. הם צופים בהן בטלוויזיה ומרגישים מוגנים, מפני שהם בביתם והדמויות "בתוך הקופסא שעל הקיר", לא נגישות ולא ממשיות. חג הפורים מאפשר נגישות ונגיעה – הדמויות הופכות לממשיות, יוצאות מהקופסא, מתקרבות לילדים ואפילו יכולות לגעת בהן. ילדים רבים נבהלים מהגודל הפיזי של הדמויות או מהקול שבוקע מהדמות. מנגד, ההורים מצפים שהילד יתלהב כשמופיעה הדמות שהוא כל כך אוהב ושני הצדדים חווים אכזבה מהמצב. בתגובה, ההורים מנסים לשדל את הילד להתקרב, להצטלם ולהתחבק, והילד מסרב ואפילו בוכה. כעת מתחיל לו מסע שכנועים מצד ההורים שמסב לילד מצוקה גדולה יותר משום שהוא אינו מבין מדוע ההורה מכריח אותו לעשות משהו שמפחיד אותו כל כך.

      ליצן מפחיד (ShutterStock)
      ילדים רבים נבהלים מהגודל הפיזי של הדמויות או מהקול שבוקע מהן (אילוסטרציה: shutterstock)

      מה כדאי לעשות? כבדו את ילדיכם
      • אל תכריחו אותם להתקרב, להצטלם או להתחבק עם דמויות מחופשות כשהם לא רוצים. אם האדם המחופש מסכים לחשוף את עצמו לרגע אחד כדי להוריד את החרדה – נפלא, אם לא – גם בסדר. אם הילד עדיין מפחד ומסרב להתקרב אפשרו לו ואל תכריחו אותו.

      • הכילו את הפחד ותנו הסבר פשוט - קבלו בהבנה את הפחד של הילד, הסבירו כי זו בובה בלבד, או אדם שמחופש לדמות ואפשרו לו לבחור.

      • אם חשוב לכם מאוד שתישאר מזכרת לילד מהאירוע, הצטלמו אתם עם הדמות וכך תנציחו את הרגע.
      והכי חשוב - אל תעליבו את הילד שהוא פחדן או מסרב לשתף פעולה. היו איתו ברגעי הפחד כי זה מה שאתם הייתם מאחלים לעצמכם ברגע של פחד: שמי שאתם אוהבים – יבין אתכם.

      פחד להתאפר ולחבוש מסכה

      מרבית התחפושות כוללות אביזרים, מסיכות ואיפור דומיננטי. במקרים רבים, הילדים שמחים ומשתפים פעולה בזמן ההכנות (מדידה בחנות, מדידה בבית ותכנון התוכנית) ובזמן האמת, בבוקר החג, מסרבים להתאפר או לחבוש את המסכה. התנהגות זו אופיינית בעיקר בקרב ילדים צעירים מגיל שנה עד גיל 5.

      מה כדאי לעשות? אל תלחצו
      • בוקר החג אינו דומה ליום רגיל בבית וגם לא ליום בו עשינו חזרות עם הילדים ומדדנו את התחפושות. בוקר החג מלא בהתרגשות ואפילו באווירה של לחץ בבית, כולם נרגשים וממהרים. הלחץ ושינוי האווירה יכולים להיות זרז לכך שהילד לא ירצה להתאפר, אז קבלו זאת בהבנה ואל תלחצו.

      • יכול להיות שהתחושה של האיפור על הפנים לא נעימה לו ומטרידה אותו עד כדי גירוד (יש ילדים רבים שסובלים מוויסות חושי בפנים או בשיער והם רגישים יותר לאביזרים, מסכות ואיפור).

      • יכול להיות שכבר איפרתם אותו והוא מתחיל לבכות ומתעקש שתורידו את האיפור ומייד. הבינו שזה מוזר לו ואפילו מפחיד עבורו לראות את עצמו כך במראה, ולכן אל תתעקשו.

      זכרו שזוהי הבחירה שלו, התחפושת שלו, ויום החג – שלו. אל תתעקשו ותהרסו את האווירה בבוקר חגיגי זה. גם חצי תחפושת היא תחפושת, גם ספיידרמן ללא מסכה או איפור על הפנים הוא ספיידרמן, והכי חשוב שהילד ירגיש חגיגי, מחופש בדרכו ומאושר.

      ילדה מחופשת בוכה (ShutterStock)
      זו הבחירה שלהם, התחפושת שלהם, ויום החג – שלהם. אל תתעקשו ותהרסו את האווירה

      פחד מרעשים חזקים כגון רעשנים ונפצים

      שטיינהרדט-זיו מספרת שהילד הפרטי שלה קרא פעם לחג הפורים "חג הרעש". זה היה כשהוא היה צעיר והיא לא הבינה למה הוא מתכוון. כשבוע לפני החג התחילו להישמע בשכונה קולות נפצים בבוקר, בצהריים, ולעיתים – לתוך הלילה, ואז היא הבינה למה הוא מתכוון. ילדים רבים פוחדים מהרעשים הנלווים לחג הפורים - רעשי הנפצים ואפילו הרעש החזק בגן כשכולם ביחד מרעישים ברעשנים כנגד המן הרשע. רעשים אלה יכולים להפוך לפחד גדול ביום ולסיוט חוזר בלילה.

      רגישות לרעשים היא עניין סובייקטיבי הקשור ישירות למנגנון השמע באוזן ולויסות החושי. ילדים חווים את הרעש בעוצמות שונות ממבוגרים ולכן חשוב שההורים לא יבטלו את עניין הפחד מהרעש, אלא יקבלו אותו בהבנה.

      מה כדאי לעשות? הכילו את הפחד
      כדאי שההורים יכינו את הילדים כשבוע לפני החג לעניין הרעשים, לצאת לטייל ברחוב או במרכזי הקניות ולהראות להם את הילדים שמשתמשים בנפצים, אקדחי קפצונים וכו'. אפשר גם לרכוש רעשן לילד על מנת שהוא יוכל להתרגל לרעש.

      • ויסות הרעש – הציעו לילד לחבוש על האוזניים מחממי אוזניים או לשים אטמי אוזניים.

      • הכרה בפחד –אל תאמרו להם "זה לא מפחיד בכלל", קבלו בהבנה שאת הילד שלכם זה מפחיד.

      • הכרה ברעש – אל תאמרו "זה לא מרעיש כל כך, מה אתה עושה סיפור", אלא קבלו בהבנה שלכל אחד יש רמות הכלה שונות לרעש, ולילד שלכם זה מפריע.

      • עודדו את הילד להתמודד ולהתגבר – שאלו אותו כיצד הוא רוצה להתמודד עם הרעש כי לא תוכלו לנטרל את הרעש ואת ההתנהלות של האחרים. הציעו לו להרעיש חזרה בזמן שהוא חווה פחד מרעשים של אחרים.

      פחד להיכנס לגן ביום החג

      ילדים רבים מגיעים בשמחה וצהלה לגן ביום הפורים, אך מתקרבים ואז מסרבים להיכנס. הם מגלים שהגן שעזבו אתמול, נראה אחרת לחלוטין היום:

      • הגננות – מחופשות ונראות שונה.
      • הילדים – רובם במסכות, צוהלים שמחים, משתוללים וצועקים.
      • הגן עצמו – חגיגי, מקושט, מסודר באופן שונה וזר.

      ילד עם מסיכת נמר (ShutterStock)
      הכינו את הילד לכך שלא רק הוא יראה אחרת, אלא גם הגננות והילדים האחרים בגן (אילוסטרציה: shutterstock)

      מה כדאי לעשות? הכינו את הילד מראש
      קבלו זאת בהבנה ואל תבקרו את הילד ברגעי ההתמודדות שלו. מומלץ להכין את הילד לכך מבעוד מועד – לילה לפני או בבוקר ההתחפשות. הילד ידע שלא רק הוא נראה אחרת אלא גם הגננת, החברים, והגן עצמו – לובשים חג. המלצה נוספת היא להראות לילד תמונות שלו ושל המשפחה מחופשים בחגי פורים קודמים, על מנת להכניסו לאווירה ולייצר נורמליזציה. בדרך לגן תנו לילד יד ותשאלו אותו: "אם תרגיש שהגננות והחברים נראים שונה הבוקר, מה יעזור לך להתמודד עם זה?" היו איתו ברגע הזה. אם יש לכם ילד צעיר, אתם יכולים לבקש מהגננת להישאר לידו בגן יותר מהרגיל. פנו את הבוקר ואל תהיו בלחץ, כי אווירה של לחץ תכניס את הילד ואתכם למצוקה גדולה יותר. ואם יש קושי גדול במיוחד – העזרו בצוות הגן, הן מיומנות ויודעות כיצד לעזור לילדים במשברים מסוג אלו.

      לסיום, חג פורים הוא חג מיוחד של שמחה וצהלה. הילדים וההורים מתרגשים משלב ההכנות, לא פחות מיום החג עצמו. אז צלמו גם את ההכנות כי אולי שם תצליחו לגנוב חיוך קטן ולא רק בכי. הגיעו לבוקר החג ברוגע ואל תצפו שהכל יהיה מושלם והילד יתנהג כמו כל יום רגיל. זיכרו כי לחג הנהדר הזה יש לפחות 3 ימים בהם ניתן להתחפש ולכן גם אם בבוקר לא הכל הלך חלק, יהיו עוד ימים שהילד יוכל להתחפש ולהגשים את החלום.

      מיה שטיינהרדט-זיו היא יועצת שינה בכירה, מדריכת הורים ויועצת רפואת ילדים משולבת הדוגלת בגישה הוליסטית לבריאות ולשינה. בעלת ביה"ס להורות ושינה Mamamaya School