פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פריצת דרך: ניסוי חדש הראה 94% הצלחה בקרב חולי סרטן

      ניסוי קליני שנערך באחרונה בארה"ב הראה תוצאות מרשימות בקרב חולי סרטן הדם, כשאצל מרביתם נרשמה נסיגה של המחלה. פרופ' זליג אשחר, שמחקריו בשנות ה-80 הם הבסיס לטיפול האימונותרפיה התראיין לאולפן וואלה NEWS וסיפר על האתגרים הצפויים לו ולעמיתיו

      פריצת דרך: ניסוי חדש הראה 94% הצלחה בקרב חולי סרטן
      עריכה: ניר חן

      צפו בראיון שערך דב גיל-הר עם החוקר

      שיטת האימונותרפיה לטיפול בסרטן – שמשמעותה כוונון מערכת החיסון לתקיפת תאי סרטן – ממשיכה להראות אפקטיביות גבוהה בטיפול בחולי סרטן הדם (לוקמיה) מסוג "המוצא האחרון" - חולים שכל שאר שיטות הטיפול כשלו מלרפאם.

      על-פי "גרדיאן" הבריטי, ניסוי קליני שנערך באחרונה בארה"ב ותוצאותיו הוצגו בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לקידום המדע, הראה תוצאות מרשימות בקרב חולי לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL): אצל 94% מתוך 35 מהמטופלים שהשתתפו בניסוי חלה נסיגה של המחלה. אצל 40 מטופלים נוספים שלהם סרטן דם מסוג אחר – לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) – נצפו גם כן תוצאות יפות, אם כי לא באותם שיעורים: אצל 80% מהמטופלים נראה שיפור משמעותי בסימפטומים ומחציתם הראו הפוגה במחלה. בימים אלה עובדים החוקרים על כתיבת מאמר מדעי בנושא.

      בנובמבר האחרון דווח על הצלחה נוספת של אימונותרפיה במקרה סופני של לוקמיה, שהופיע אצל התינוקת הבריטית ליילה ריצ'רדס. ריצ'רדס היתה על סף מוות, והחלימה מהמחלה לאחר שתאי מערכת החיסון מסוג T הונדסו גנטית כך שיתקפו את תאי סרטן הדם שלה, אם כי לא יהיו ספציפיים רק לאדם שלו ניתן הטיפול.

      ניסוי דומה בישראל

      שיטת האימונותרפיה לגיוס מערכת החיסון של הגוף לצורך חיסול הסרטן הומצאה ושוכללה כאמור בידי זוכה פרס ישראל זליג אשחר, פרופסור לאימונולוגיה ממכון ויצמן ומבית החולים איכילוב. מחקריו של אשחר בנושא, שבהם החל כבר לפני עשרות שנים, התמקדו בהנדסה גנטית של תאי מערכת החיסון. בהקשר לסרטן, הוא פיתח תאי חיסון מסוג T שהונדסו גנטית לתקוף תאים סרטניים.

      בראיון לאולפן וואלה NEWS הוא מספר ש"כבר שנתיים שהשיטה מביאה לתוצאות חיוביות". לדבריו, התוצאות המרשימות של הניסוי צריכות להבחן גם במבחן הזמן. "השאלה היא מה קורה זמן אחרי הטיפול. 94 אחוזים זה מרשים מאוד, אבל הייתי רוצה לדעת עד כמה התוצאות מחזיקות".

      השנה אמור ניסוי דומה להתחיל בשני מרכזים בישראל השנה, ובפני החוקרים עומדים אתגרים גדולים. "כרגע הטיפול הזה עובד על גידולים מסוג לימפומה ולוקמיה מסוג מסויים, אבל האתגר האמיתי הוא לפתח את התאים המהונדסים כנגד תאים סרטניים אחרים בגוף, מסביר פרופסור אשחר. "מדובר על אתגר יותר גדול - לפגוע באופן סלקטיבי ברקמות סרטניות בלבד, ועל כך אנחנו עובדים".

      תא סרטן (ShutterStock)
      תאי T שאינם מהונדסים גנטית לתקוף את הסרטן (אילוסטרציה: shutterstock)

      בניסוי המדובר, החוקרים – בהובלתו של ד"ר סטנלי רידל ממרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן במדינת וושינגטון – עשו שימוש בשיטה שונה ומתקדמת פחות של אימונותרפיה. מדובר בתאי T שאינם מהונדסים גנטית לתקוף את הסרטן המדובר באופן אוניברסאלי (כמו במקרה של התינוקת ריצ'רדס), אלא נשאבו מהחולים עצמם והוזרקו להם מחדש, ולכן מתאימים ספציפית לאותם חולים בלבד. טכנולוגיית ההנדסה הגנטית שבה עשה רידל שימוש היא CARs – טכנולוגיה המאפשרת את תכנות התאים כך שיידעו לזהות את תאי הסרטן ולחסל אותם.

      שניים מהמשתתפים מתו

      על אף שלא מדובר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר של אימונותרפיה, חשיבותו של הניסוי של רידל נובעת מגודלו היחסי של המדגם ומכך שהצביע על תופעות הלוואי הכרוכות בו, חלקן קשות – למשל, רעילות במערכת העצבים ואף מוות. סך הכל, שניים מהמשתתפים בניסוי של רנדל מתו כתוצאה מתגובה חריפה מדי של מערכת החיסון. חידוש נוסף נובע מכך שהשתמש בתת-אוכלוסיות ספציפיות של תאי T, במקום להשתמש בכלל תאי ה-T, מבלי לסווגם. חלוקה זו, כך התגלה, שיפרה משמעותית את יעילותו של הטיפול.

      "הניסוי הראה שהאפקטיביות של הטיפול היא הגבוהה ביותר אצל חולי סרטן הדם מסוג ספציפי – ALL", מסביר ד"ר גלעד ויינר, בעל מעבדה המתמחה באימונותרפיה מותאמת אישית בבית החולים איכילוב. "חשיבותו של הניסוי הוא בכך שאנו נוכחים בהצלחת הטיפול במספר גדול של מטופלים, אך גם בכך שהוא מגיע עם תופעות לוואי לא מבוטלות. ברפואה בכלל, ובטיפול בסרטן בפרט, רואים לא פעם שככל שטיפול הוא 'אפקטיבי' יותר, כך הוא גם מלווה בתופעות לוואי קשות יותר", אומר ויינר. "לא בכדי מדובר בניסוי שנעשה על אנשים שהנם על ערש דווי, ולא היה להם הרבה מה להפסיד. אבל לאור תופעות הלוואי, השיטה צריכה להשתפר ולהתעדן בכדי שתוכל להיכנס כקו ראשון בטיפול בסרטן. צריך עוד ללמוד אותה. היא חדשנית ומבטיחה אך בחיתוליה".

      משאבת אינפוזה (ShutterStock)
      "כשמשתמשים ב'תותחים', רואים גם נזקים קשים" (אילוסטרציה: shutterstock)

      אכן, רידל ציין שצוות המחקר שלו כבר החל לעבוד על הדור הבא של תאי T מהונדסים, שמצופים להיות בטוחים יותר לשימוש וקלים יותר להנדוס. בראיון ל"גרדיאן" הודה: "ישנן סיבות להיות אופטימי וסיבות להיות פסימי. אלה חולים שכל הטיפולים בהם כשלו. בעבור רוב החולים בניסוי שלנו צפי תוחלת החיים הוא בין חודשיים לחמישה חודשים". חוקרת אחרת מצוות המחקר, קאירה בוניני, טענה כי לא נחשפה לשיעורי נסיגה כה גבוהים של המחלה מזה 15 שנה: "זו באמת מהפכה".

      גם רידל סבור כי סך הכל, פריצת הדרך שהשיג משמעותית מאוד. "אם להיות כנים, שיעורי תגובה כאלה לטיפול הם חסרי תקדים ברפואה כאשר מדובר בחולים בשלבים מתקדמים כל כך", אמר כשהציג את הממצאים בכנס.