יכול להיות שלאנשים שסובלים מהשמנת יתר יש תירוץ טוב לכך שהם לא מרבים ללכת ברגל או להעדיף את המדרגות על פני המעלית, וזו לא סתם עצלנות. מסתבר שככל שמשקל הגוף גבוה יותר, כך המוח נוטה לתפוס מרחקים כגדולים יותר.
ניסוי בדק ומצא כי לאדם שמשקלו כ-150 קילוגרם, עצמים נראים רחוקים פי שניים משהם נראים לאדם ששוקל כ-60 קילוגרם. השפעה דומה נמצאה גם על האופן שבו המוח מעריך שיפועים. לאדם כבד משקל, השיפוע יראה תלול באופן משמעותי יותר מאשר לאדם רזה.
מדענים סבורים שהתופעה המוזרה הזו קשורה במנגנון הישרדותי ששירת את אבותינו הקדמונים. תפקידו של המנגנון הוא לאפשר למוח להעריך מצבי מבחן בהרף עין, מבלי שנצטרך ממש לחשוב עליהם. עם זאת, נראה שאחת ההשלכות שלו מחבלת בסיכויים לשכנע אנשים שסובלים ממשקל עודף לאמץ אורח חיים פעיל יותר.
הפסיכולוגית ג'סיקה וויט מאוניברסיטת קולורדו, הסבירה כי "מאמץ וביצועים משפיעים על התפיסה. אנשים ששוקלים יותר מאחרים תופסים מרחקים כגדולים יותר ושיפועים כתלולים יותר כאשר ההיגיון הוא שהעובדה שהם צריכים לשאת משא כבד יותר לאותו מרחק, משפיעה על התפיסה שלהם. זה בלתי נשלט, הם לא יכולים להשפיע על כך במודע".