פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המעבדה: סובלים מבעיות עיכול? כך תקלו עליהן

      יותר ויותר אנשים סובלים כיום מבעיות בטן, בהשוואה לעבר, ככל הנראה מכיוון שרובנו חשופים לרמות גבוהות יותר של סטרס ביום-יום. סובלים מבעיות עיכול? הנה 4 צעדים שיקלו וישפרו את ההתמודדות שלכם

      אישה סובלת מכאב בטן (ShutterStock)
      החולים מתוסכלים, לא רק מעצם הבעיה - אלא גם מהקושי לאבחן אותה (אילוסטרציה: shutterstock)

      בעיות וכאבים הקשורים בקיבה – במיוחד אם לא עומד מאחוריהם גורם ברור, כמו דלקת או זיהום – הם מהמסתוריים והמורכבים לטיפול בעולם הרפואה. הבעיות האלה, המכונות "הפרעות תפקודיות של המעי", גורמות לתסכול בקרב חולים לא רק בגלל עצם הבעיה, אלא גם בגלל הקושי לאבחן ולטפל בה. הן מתבטאות בתסמינים (המוכרים לרבים), כמו מעי רגיז, תפיחות בטן, בחילות, צרבות הקאות. פרופ' יהודה רינגל, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים בילינסון, של קופת חולים כללית, מסביר מהן אותן הפרעות תפקודיות וכיצד ניתן להתמודד איתן. בעברו אף עמד רינגל בראש המרכזים של אוניברסיטת צפון קרוליינה להפרעות תפקודיות של המעי.

      הבירור שלילי – ההפרעה נמשכת

      בעיות מעיים מוגדרות כהפרעות תפקודיות, מסביר פרופ' רינגל, לאחר שלא נמצא כל גורם ברור העומד מאחוריהן כמו דלקת, זיהום, גידול, הפרעה מטאבולית או הורמונאלית. "למשל, אדם יכול לסבול מצרבת שאינה משויכת לגורם ברור כמו ריפלוקס, דלקת או רגישות יתר לחומצה. למרות ניסיונות כאלה ואחרים לטפל בו בתרופות סותרות או מדכאות הפרשת חומצה – הוא ימשיך להתלונן על צרבת".

      לדברי פרופ' רינגל, הספרות כיום מגדירה יותר מ-20 סוגים שונים של הפרעות תפקודיות של המעי, כאשר שתי ההפרעות הנפוצות ביותר הן תסמונת המעי הרגיז (Irritable Bowel Syndrome; IBS) ודיספפסיה פונקציונלית (Functional Dyspepsia). הראשונה מתבטאת ב"בכאבים ואי נוחות בבטן התחתונה והפרעה ביציאות כגון יציאות לא סדירות, עצירויות ושילשולים", והשנייה מתבטאת בכאבים ואי נוחות ברום הבטן, תחושת מלאות, שובע מוקדם, בחילות והקאות. אבחון ההפרעות, מסביר רינגל, "נעשה על-פי סימפטומים בלבד, תוך שלילת גורמים אחרים".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "לא סתם אומרים 'תחושת בטן'". אלא שלא כולם מגיבים לתקשורת הזו באותו האופן" (אילוסטרציה: shutterstock)

      אז מהו הטריגר להפרעות האלה? ההנחה כיום, אומר רינגל, היא שהן קשורות לאינטראקציה שבין מערכת העצבים של המעי לבין מערכת העצבים המרכזית בגוף, שכוללת את המוח וחוט השדרה. "אנחנו מייחסים את מחלות האלה למערכת העצבים של המעי, מה שלעיתים מכונה The Little Brain of the Gut", אומר רינגל. "במעי יש כ-100 מיליון תאי עצב, יותר מאשר בעמוד השדרה ובמערכת העצבים ההיקפית (מתפשטת מחוט השדרה ומהמוח). זו מערכת עצבית בלתי רגילה, שתפקידה להפעיל ולתאם את כל פעילויות המעי.

      "מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים של המעי מעבירות מסרים ומדברות ביניהן כל הזמן", ממשיך רינגל, "וכן, לא סתם אומרים 'תחושת בטן'". אלא שלא כולם מגיבים לתקשורת הזו באותו האופן. "זה עניין אינדיבידואלי; כפי שיש אנשים שרגישים למחלות ים או בחילות היריון, ויש כאלה שממש לא".

      פרופ' רינגל מדגיש כי "לא מדובר במחלות פסיכוסומטיות", במובן זה שהאנשים הסובלים מהן אינם מעמידים פנים. "הכאבים שלהם אמיתיים. זו תופעה ביולוגיות לחלוטין. כך הגוף שלהם מגיב". הפרעות תפקודיות מאופיינות בשני פרמטרים פיזיולוגיים: רגישות יתר של המעי ("סף רגישות נמוך לתחושה במעי") ותגובתיות יתר של המעי לגירויים חיצוניים, כמו מתח וחרדה, או תוצרי מזון מסוימים. "לכן ניהול לחצים הוא חלק קטן בסיפור. ישנם לחצים של היום-יום שהם 'נורמאליים', בלתי נמנעים", אומר רינגל, "גם שינויי תזונה הם לא בהכרח עיקרו של הטיפול".

      בכל זאת, ישנם מומחים הטוענים שרואים כיום יותר אנשים הסובלים מבעיות בטן, בהשוואה לעבר, פשוט מכיוון שרובנו חשופים לרמות גבוהות יותר של סטרס ביום-יום. ייתכן שישנו גם קשר לחיידקי קיבה. מחקרים עדכניים, למשל, מצביעים על כך שסטרס עשוי לגרום לשינויים בהרכב חיידקי הקיבה, ואלה – בתורם – יכולים לגרום לעוד סטרס.

      בחילות בוקר (ShutterStock)
      "הכאבים שלהם אמיתיים. זו תופעה ביולוגיות לחלוטין. כך הגוף שלהם מגיב" (אילוסטרציה: shutterstock)

      1. מצאו רופא המבין בתחום

      השלב הראשון בטיפול בהפרעות המעי הוא איתור הרופא המתאים. המשמעות: כזה המתמחה בטיפול בבעיות דרכי העיכול (גסטרואנטרולוג), אך גם מבין ומנוסה בטיפול בקשר שבין גוף לנפש. "הטיפול בהפרעות האלה הוא האומנות של הרפואה", אומר רינגל. "הוא דורש ידע והתמקצעות, לצד הפגנת אמפתיה לחולה. זו רפואה מעט אחרת, כי אין בדיקות המאשרות את האבחנה ואין תרופה ספציפית שתפתור אותה. מדובר בתהליך של עבודה משותפת עם החולה, תוך ניסוי וטעייה.

      "ישנם חולים שעברו ניתוחים מיותרים או שומרים על דיאטה חריפה, הרבה מעבר למה שהם צריכים, רק מכיוון שלא ידעו איך לגשת אליהם", ממשיך רינגל. "לחלק מהחולים אמרו 'הכל בראש', או 'תלמדו לחיות אם זה' – ושילחו אותם לדרכם. אמירות כאלו רק מוסיפות לתחושות התסכול והכאב. החולים זקוקים לרופא שייתן להם לגיטימציה; כלומר, יאמר להם שהם אינם משוגעים או רגישים מדי, שישנם עוד אנשים כמותם ויש מה לעשות".

      2. נהלו ציפיות

      אם מצאתם רופא מתאים, עליכם גם להבין שייתכן שלא תוכלו להיפטר מההפרעה לחלוטין. "לא בהכרח מרפאים חולים עם הפרעות תפקודיות", אומר רינגל, "אלא מסייעים להם להגיע לרמת תפקוד טובה. כך גם מפחיתים את החרדה מעצם ההופעה של הכאב. מטופל כזה, שמבין ממה הוא סובל, יוכל בעתיד לזהות בעצמו את הגורמים להפרעה ואת האמצעים המסייעים בהתמודדות מולה". כך למשל, מטופל שסובל מלחץ רב בבקרים בגלל הצורך לנהל את הבית במקביל להתארגנות לעבודה, מה שמיד מעורר אצלו כאבי בטן עזים – "ירגיש הקלה רק מעצם ההבנה של מה שקורה לו. הכרה והבנת התהליכים זה 70% מהטיפול".

      3. היו פתוחים לכיווני טיפול לא טריוויאליים

      לעתים תרופות נוגדות דיכאון, בין השאר מסוג מעכבות ספיגת סרטונין (SSRI), עשויות לסייע לאנשים הסובלים מהפרעות תפקודיות. הסיבה לכך היא שגם מערכת העצבים של המעי – כמו זו המרכזית – מושפעת ומווסתת על ידי מוליכים עצביים מסוג סרטונין. "התרופות האלה אינן ספציפיות למעי, אלא עובדות גם על מערכת העצבים המרכזית", אומר רינגל. "בכל זאת, שימוש בתרופות נוגדות דיכאון בשילוב עם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (אימוץ דפוסי התנהגות מסוימים וזניחת אחרים, ה"ו), הוא כיוון אפקטיבי במקרים מסוימים".

      4. עשו ניסיונות עם דיאטה

      יש אנשים שרגישים למזונות מסוימים – מה שגורם להם לכאבי בטן חזקים, ותופעות נוספות – אבל הרגישות הזו אינה מתגלה בבדיקות. זה קורה, למשל, במקרה של רגישות לגלוטן (החלבון שמצוי בדגנים), שהיא אינה "צליאק", מחלה שמשמעותה תגובה דלקתית לגלוטן. "רגישות כזו עשויה להיות קשורה בהרכב החיידקים במעיים", אומר רינגל. "צליאק ניתן לאתר בבדיקות, אך רגישות לגלוטן אינה מאותרת. לכן יש לערוך ניסיונות בדיאטה ולראות אם חל שיפור במצב".