מחקרים ישראלים מוכיחים: ההומור טוב לבריאות

ליצנים במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים הם כבר כמעט דבר שבשגרה ומחקרים כבר הוכיחו את יעילותם של ליצנים רפואיים בטיפול והחלמה של חולים במחלות סופניות, בעיקר בילדים. שני מחקרים ישראלים חדשים מוכיחים שליצנות היא לא לילדים בלבד.

אירחנו באולפן וואלה!NEWS את שני החוקרים, פרופסור שבח פרידלר, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי, הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, שמצא כי ליצנות רפואית סייעה להליכי הפרייה חוץ גופית ואת אמנון רביב, ליצן רפואי, חוקר ומורה לליצנות שכתב דוקטורט שמצא כי ליצנות רפואית מסייעת רבות בשיפור איכות חייהם של חולים במחלות מסכנות חיים וחשוכות מרפא.

"בכל העולם רוב הליצנות הרפואית מוכוונת לילדים", מעיד פרופסור פרידלר. "נראה הכי טבעי שילד יהנה מליצן. ובאמת מחקרים שנעשו בנושא הוכיחו כי ליצנים רפואיים במצב טרום ניתוחי הצליחו להוריד את רמת החרדה בילדים". לדבריו אין מספיק מחקרים בנושא, פשוט כי קשה מאוד לעשות מחקרים על הומור.

"קשה לכמת הומור. כמה הומור , 500 מיליגרם או 750", הוא מחייך. "איך בודקים, איך גורמים למישהו לצחוק. הומור הוא הרי מותנה תרבותית ומותנה בשפה. זה נושא לא חרוש. והומור נבדל גם מבן אחד למשנהו ותלוי גיל".

המחקר של פרופסור פרידלר שחלקו הראשון הוצג ב-2008, בדק את השפעת ההומור כאמור על נשים שעוברות הפריה חוץ גופית. הוא מצא כי הדמות שהצליחה להצחיק את הנשים הייתה לא של ליצן אלא דווקא של שף.

"הרעיון הוא שהזוגות שבאים להפריה חוץ גופית הם במתח עצום. הומור הוא כלי פנטסטי להתמודד עם חרדה ומתח. המחשבה שלי הייתה שאם יש לי כלי כזה מוצלח וזול, למה שלא אשתמש בו", מסביר פרופסור פרידלר. במחקר הראשון הוא מצא שלא רק שהליצנות הרפואית הורידה את החרדה אצל נשים, אלא גם ששיעור ההריונות היה יותר טוב. "במחקר ההמשך החדש השוונו בין ליצן רפואי החי - המפגש האישי, או סרט בו הוא צולם. בצורה מובהקת ראינו שהנשים מעדיפות את הליצן החי ולא את הסרט".

אמנון רביב, ליצן רפואי, עובד כיום במחלקות האונקולוגיות בתל השומר ובבילינסון, שם הוא משמח ילדים ומבוגרים כאחד. "הליצנות היא אחרת לגמרי כשמדובר על ילדים ומבוגרים", הוא מסביר. "עם ילדים אתה עושה פיצ'יפקעס ובועות, עם מבוגרים אתה יוצר קשר. צריך לזכור שאני מלווה אותם שבועות, חודשים, שנים. המרכז בכלל הוא החיבור שלך עם הבן אדם. תמיד אנחנו צוחקים הכי הרבה עם מי שקרובים אלינו וככה זה עובד". לדבריו הומור עבור אנשים בריאים הוא סוג של קשר ובידור, עבור אנשים שחולים במחלות מסכנות חיים מדובר מנגנון שעוזר להשרדות ולהלחם במחלה ובהשלכותיה. "לחולים סופניים זה נותן הזדמנות להפרד מהחייים בחיוך".


תוצאות המחקרים המלאות יוצגו בכנס הרב תחומי השני לחקר ההומור של הפקולטה לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים בשיתוף האגודה הישראלית לחקר ההומור ומכללת אלקאסמי לחינוך, שיתקיים ביום שלישי, 9.2.16.