עונת ההרשמה לגנים העירוניים נמצאת בשיאה והורים רבים מוצאים עצמם אובדי עצות בניסיון לקושש מידע ולהבין לאיזה גן כדאי לרשום את הילד או הילדה. תחושת האחריות ורגשות האשמה מנדנדים באחורי הראש, כאילו שבחירה "לא נכונה" תצלק את הילד לנצח. ובכלל, איך בוחרים את הגן הנכון לילד? מה הקריטריונים שצריך לחפש ולבחון? והאם ניתן לעשות זאת מבעוד מועד לפני ששנת הלימודים נפתחת? המומחיות עונות.
"יש כמה טיפים שאפשר לצייד בהם הורים, בבואם לחפש גן לילדיהם", אומרת לילי פוקמונסקי, מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים.
1. פה לאוזן - במהלך הימים הפתוחים אינכם יכולים לבחון את האינטראקציה של הגננת עם הילד. שכן, סביר להניח שגם אם מדובר בגננת האידיאלית, הילד לא ירוץ לזרועותיה בגן עמוס בהורים סקרנים במהלך היום הפתוח. עם זאת, שכנים ומכרים שילדיהם סיימו גן לא מכבר, יוכלו לתת מידע רלוונטי ואמין.
2. סמכו על הגננת - בשלב מסוים נוכחות ומעורבות ההורה מעמיסה על הילד, והקושי להסתגל לגן חדש הוא יותר של ההורה מאשר של הילד. פעמים רבות הילד עושה "הצגה" להורים, בוכה בכי קורע לב, אבל ברגע שההורה יוצא מהדלת, הוא מפסיק לבכות ומתחיל לשחק. בכל מקרה, יש להבין שהסתגלות לגן חדש היא תהליך, ולכן יש לסמוך על סדר היום אותו מובילה הגננת.
3. זה גן, לא אוניברסיטה - הורים רבים מציבים קריטריונים של הישגיות בבחירת הגן: האם ילמדו את הילדים קרוא וכתוב? האם יש בגן חוגי העשרה מעבר לתכנית הלימודים? האם ילמדו שפות נוספות? חשוב לזכור שהיכולות החשובות ביותר שילד צריך לפתח בגיל הזה הן היכולות החברתיות. ולכן הקריטריונים התחרותיים של ההורים עלולים לפגום בשיקול הדעת בבחירת הגן. בשורה התחתונה- לילד בן 3 יש מספיק זמן ללמוד קריאה, כתיבה, שפות ועוד- כרגע, תנו לו להיות ילד.
4. שדרו לילד תחושת ביטחון - זכרו, הגננות בגנים הממלכתיים עברו הכשרה מתאימה ונמצאות תחת פיקוח של צוות פסיכולוגים ויועצים מוסמכים. כל אחת מהן יודעת להתאים את שגרת הגן לצרכים הרגשיים של הילד. לכן, נקודת ההנחה של כל הורה צריכה להיות שהגן הוא מקום טוב, שמח ובטוח, ואת אותה תחושה להעביר לילדיו. לילדים צעירים יש חיישנים מצויינים לתחושות של הוריהם, ובאופן לא מודע ילדכם עשוי לכוון את התנהגותו כך ש"תתאים" לציפיותיכם. אווירה חיובית תהפוך את תקופת ההסתגלות לגן החדש למהירה, בטוחה ושמחה.
אחרי שבחרתם כבר גן, בוודאי תרצו לוודא בשנה הבאה שבחרתם נכון עבור הילד או הילדה. עידית צולמן ראש התכנית לגננות וגננים פרטיים במכללת לוינסקי לחינוך, נותנת אינדיקציות לאיך נראית המסגרת האידיאלית לילדים ואיך תזהו שהילד שלכם נמצא בה:
1. הילדים מבלים את מרבית הזמן של המשחק והעבודה עם חומרים/חפצים ועם ילדים אחרים. הם אינם נודדים ללא מטרה, לא מצפים מהם לשבת בשקט למשך זמנים ארוכים.
2. לילדים יש נגישות למגוון של פעילויות במשך היום: משחקי בניה, אביזרים למשחק, ספרים, חומרי יצירה, משחקים דידקטיים ועוד. זה אומר שלא מצפים שכל הילדים לעשות את אותו הדבר באותו זמן נתון.
3. המחנכים עובדים עם הילדים באופן אינדיבידואלי, בקבוצות קטנות ועם הקבוצה כולה בזמנים שונים של היום. המחנכים לא מבלים את כל זמנם עם הקבוצה השלמה.
4. חדר הגן מקושט בעבודותיהם המקוריות של הילדים, ציורים, בניות וסיפורים שהמציאו הילדים.
5. הילדים לומדים את המספרים והאותיות בהקשר של הפעילויות השוטפות העולם הטבעי של הצמחים ובעלי חיים.
6. הילדים עובדים על פרויקטים ויש להם מרווח זמן ממושך (שעה לפחות) לשחק ולחקור.
7. לילדים ניתנת הזדמנות לשחק בחצר כל היום, המשחק באוויר הפתוח אף פעם אינו מהווה הקרבה למען פעילויות חינוכיות.
8. המחנכים קורים ספרים לילדים באופן אינדיבידואלי, או בקבוצות קטנות במשך כל היום ולא רק במפגש.
9. תכנית העבודה מותאמת למתקדמים, כמו גם לבעלי הצרכים המיוחדים. המחנכים מודעים להבדלים הקיימים בין הילדים ולעובדה שילדים אינם לומדים את אותם הדברים באותו הזמן ובאותו האופן.
10. ההורים והילדים נראים כחזית חינוכית אחת מגובשת. ההורים נראים בטוחים בשלחם את הילדים לגן, הילדים נראים שמחים, אינם בוכים באופן קבוע ואינם מתלוננים על הרגשה לא טובה.