מחקר: אנשים חכמים יותר – חיים יותר

בווידיאו: האישה הכי מבוגרת בעולם על פי ספר השיאים של גינס

אנשים אינטליגנטים יותר – חיים יותר, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש שפורסם בכתב העת הבינלאומי לאפידמיולוגיה. המחקר, שהסתמך על נתונים על זוגות תאומים מארה"ב, שוודיה ודנמרק, מצא קשר גנטי בין אינטליגנציה גבוהה לבין תוחלת חיים ארוכה.

הקשר, הסבירו החוקרים, עשוי לנבוע ממצב סוציו-אקונומי, המשפיע הן על אינטליגנציה והן על בריאות, או מפקטור גנטי אחר, שקושר בין המשתנים. המחקר גיבה מחקרים קודמים נוספים – הידוע בהם הוא מחקר בריטי מ-2001 – שמצאו קשר בין אינטליגנציה לאריכות ימים. עם זאת, מדובר במחקר ראשון המצביע על קשר גנטי בין השניים. לשני המחקרים היה שותף הפסיכולוג פרופ' איאן דירי, מאוניברסיטת איידנבורג.

במחקר החדש, החוקרים ניתחו נתוניהם של שלוש קבוצות תאומים מאותו מין, כאשר אחד מהתאומים אינו בין החיים. הקבוצה הראשונה כללה 1,377 זוגות תאומים, שפרשו מהצבא האמריקאי; השנייה כללה 2,246 זוגות תאומים שוודים; והשלישית – 3,784 זוגות תאומים דנים. בכל אחת מהקבוצות מנת המשכל של המשתתפים נמדדה בגיל שונה. כמו כן, חלק מהתאומים היו זהים, בעוד אחרים אינם זהים.

לאחר מכן, החוקרים התבוננו על הבדלי האינטליגנציה ותוחלת החיים בין האחים, ונעזרו בשיטות סטטיסטיות בכדי לאמוד את חוזק הקשר הגנטי שבין שני המשתנים האלה. לבסוף, הם ביצעו חישוב המקיף את כל המדגמים גם יחד. החוקרים גילו ש-95% מהקשר בין אינטליגנציה לאריכות חיים הוא גנטי. הם גם מצאו שהתאום החכם יותר, נוטה לחיות יותר מהתאום החכם פחות – ושהנטייה הזו בולטת יותר בקרב תאומים שאינם זהים (כלומר נושאים מטען גנטי שונה), מאשר בתאומים זהים.

רוזלינד ארדן, חוקרת מבית הספר לכלכלה של לונדון שהשתתפה במחקר, ציינה: "הראינו שהקשר בין אינטליגנציה לאריכות ימים גנטי בעיקרו, אך גם חשוב להדגיש שזה קשר נמוך. זאת אומרת, לא תוכלו להעריך עד איזה גיל יחיה הילד שלכם, רק על פי תוצאות המבחנים שלו". לגבי הסיבות לממצאים אמרה: "יכול להיות שאנשים שזכו בגנים לאינטליגנציה גבוהה אוחזים גם בגנים לבריאות טובה – או, שמדובר באנשים שמראש חשופים פחות למוטציות (שינויים) גנטיות, מה שמשפיע גם על אינטליגנציה וגם על אריכות ימים".

אך ייתכן מאוד כי גם הסביבה משפיעה, שהרי די ברור כי אנשים אינטליגנטים גם מודעים יותר לבריאותם ונהנים מאמצעים כלכליים המאפשרים להם לשמור עליה. "ייתכן שהגורמים הגנטיים המשפיעים על אינטליגנציה ותוחלת חיים, משפיעים גם על הכנסה גבוהה יותר ועל הנטייה לקיים אורח חיים בריא יותר", כתבו החוקרים. מצד שני, מחקר עבר שבחן גם כן קשר בין אינטליגנציה לתוחלת חיים (וגם בו היה מעורב פרופ' דירי הסקוטי), אך ניטרל משתנים סביבתיים כמו מצב סוציו-אקונומי, גילה שהסביבה מסבירה רק 30% מהקשר איי-קיו-תמותה.

בכל מקרה, אם מתבוננים על הקשר כקשר גנטי בלבד, כותבים החוקרים, "ושואלים מה גורם לקשר בין השניים, הרי שמדובר בשאלה שאין עליה תשובה". היפותזה נוספת שהועלתה בעבר, למשל, היא שמנת משכל גבוהה אינה גורמת לתוחלת חיים ארוכה יותר, אלא היא סמן לכך שמדובר מראש בגוף חסין וחזק יותר.

המחקר הבריטי מ-2001, אגב, הסתמך על נתוניהם של 2,000 תושבי סקוטלנד מ-1932, שמנת המשכל שלהם נמדדה בילדותם. המחקר הראה שהסיכוי של ילד עם מנת משכל של 115 להגיע לגיל 76, גבוהה ב-21% בהשוואה לילד עם מנת משכל 100 – מנת משכל ממוצעת.

"בסופו של דבר", כתב לאחרונה הפסיכולוג האמריקאי דיוויד המבריק לסיינטיפיק-אמריקן, "מנת משכל אינה גזירה משמים, ומשתנים כמו אישיות, תחומי עניין ומוטיווציה חשובים גם כן, כשמדובר בתוחלת חיים ובבריאות".