נפלאות הגוף

התופעות הרפואיות הכי מוזרות בעולם

נפלאות הגוף: האנשים שנרדמים ללא הודעה מוקדמת

קטפלקסיה היא מצב רפואי שבו כל סוג של רגש חזק יכול לגרום בפתאומיות לחולשת שרירים ולקריסה. מה פשר התופעה המוזרה ואיך תומס אדיסון ווינסטון צ'רצ'יל קשורים אליה?

  • שינה
  • נפלאות הגוף
גם לחץ נפשי קשור לתופעה (צילום: shutterstock)

קטפלקסיה היא תופעה גופנית נדירה שגורמת לאובדן פתאומי של טונוס שרירים ונפילה בעקבות רגש חזק. בתחילה החולה מודע לחלוטין למתרחש אבל בהמשך הוא יכול לחוות ישנוניות, הזיות, או מצב של שנת חלום. התופעה לרוב קשורה להפרעת השינה נרקולפסיה - המחלה שגורמת להירדמות פתאומית ובלתי נשלטת, אך גם למצבים רפואיים אחרים.

האובדן הפתאומי של טונוס השרירים בחולי קטפלפקסיה דומה למה שקורה לכל אחד מאיתנו באופן נורמלי ותקין בזמן שנת חלום (בשלב של תנועת עיניים מהירה REM) - שמטרתו למנוע מגופנו לבצע בפועל את הפעולות עליהן מוחנו מורה. אבל מי שסובל מקטפלקסיה עלול ללקות ברפיון הזה במצבים רבים ושונים כמו למשל במצבים של צחוק, פחד, כעס, עצבנות, מבוכה או עצב. אחד הגורמים השכיחים ביותר לתופעה הוא צחוק ולאחריו ברשימת הגורמים השכיחים הם תחושת אושר ושמחה או הפתעה משמחת כך שדווקא רגשות חיוביים נמצאו כגורמים שכיחים יותר מרגשות שליליים. יחד עם זאת, בזמנים של לחץ נפשי וחוסר שינה ההתקפים גם כן יכולים להתעורר.

עוד באותו נושא

לא כמו באגדות: תסמונת היפיפייה הנרדמת

לכתבה המלאה

התקף יכול להיארך גם 10 דקות

קיימים סוגים שונים של קטפלקסיה. במקרים מסויימים מדובר בתחושת שיתוק מלאה שמובילה לקריסה בלתי נמנעת של הגוף. במצבים אחרים השיתוק כולל קבוצות שרירים מסויימות או מופיע בצורה מדורגת ואיטית.

מסיבה שאינה ברורה, רוב התקפי הקטפלקסיה מתרחשים בין עשר בבוקר לתשע בערב. משך אירוע כזה יכול להימשך בין שניות אחדות לעשר דקות ולעיתים אפילו מספר פעמים בשבוע. התופעה נוטה להופיע בגילאים צעירים (סביב 15) או בסביבות אמצע שנות ה-30. לרוב התסמינים משתפרים ככל שמתבגרים. המנגנון המשוער של התופעה קשור למערכת שמפרישה היפוקרטין, שהוא חומר שאחראי על השליטה במצבי ערות ושינה. כאשר התאים שמייצרים את אותו חומר (היפוקרטין) נפגעים, המחלה עלולה להופיע. רמות נמוכות של היפוקרטין בנוזל מוח השדרה מסייעות באיבחון המחלה בקרב רבים מחולי הקטפלקסיה.

סבל מהמחלה. ווינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה לשעבר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

למחלה יש בסיס גנטי ולכן היא יכולה לעבור לעיתים במשפחה. התופעה יכולה להופיע בשל פגיעה באזורי מוח מסויימים מסיבות שונות (זיהומים, גידולים ומחלות שפוגעות במערכת העצבים המרכזית). עיקר הטיפול במחלה הוא בתרופות נגד דיכאון מסוגים שונים שמעלות את הריכוז של חומרים מסויימים במוח ובאופן שאינו לחלוטין ברור מפחיתים את אירועי הקטפלקסיה. בשנים האחרונות עולה השימוש בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מערכי ספיגה חוזרת של סרוטונין (כמו פרוזאק) לטיפול במחלה.

ישנם כמה אישים מפורסמים שסבלו מקטפלקסיה והגיעו להישגים יוצאי דופן. הידועים שבהם: ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ווינסטון צ'רצ'יל, ואחד מגדולי הממציאים של כל הזמנים, תומס אדיסון. סיפור החיים שלהם מוכיח כי למרות האופי הדרמטי של המחלה, טיפול נכון והקפדה על אמצעי זהירות מאפשרים חיים נורמליים ופעילים.


לעוד מחלות מסתוריות לחצו כאן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully