פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה קורה לכם בגוף כשאתם צופים בחדשות?

      גברים שחווים הפרעות בזקפה סובלים בהכרח מתחושת חוסר ביטחון שתלווה אותם בשגרת החיים השוטפת ותשפיע על מצב הרוח שלהם. איך המצב הביטחוני והמתח השורר במדינה משפיעים על זה?

      חרדה ודיכאון (ShutterStock)
      הבעיה הגדולה יותר נמצאת דווקא מחוץ למיטה (צילום: shutterstock)

      אין ברירה, מתישהו חייבים לדבר על זה. גם אם לא ממש מבינים מה זה אומר. בעיות זקפה אצל גברים הן הרבה יותר שכיחות ממה שנהוג לחשוב, ובכל זאת, איש לא נהנה להזכיר את זה בקול רם. רק המחשבה על זה מרתיעה ומדכאת כל יצר שעדיין זז, אבל אין אונות יכולה להימשך שבוע או יותר ועל כך יעיד כמעט כל גבר. יותר מדי אלכוהול, יותר מדי ספורט או תקופה לחוצה בעבודה ואתם בפנים. כלומר בחוץ.

      אבל אם נשים את האצבע על הנתונים נבין שכדי להיכלל בסטטיסטיקה נדרש תפקוד זקפה לקוי – זקפה חלשה או היעדר זקפה - ברבע מהמקרים של קיום יחסי מין. הפרעה בזקפה מוגדרת כחוסר יכולת מתמשך להגיע לזקפה או לשמור על זקפה, במידה המספיקה לביצוע מיני מספק. מדובר בתהליך הדרגתי שמתרחש תחילה בתדירות נמוכה ומתגבר ככל שעובר הזמן. הסיבות כאמור, מגוונות, אבל לא מעט מהן נוגעות למצב הבריאותי הכללי, למצב הנפשי וכן, למצב הביטחוני המורכב שמתחולל כעת בארץ ובעולם.

      הבעיה הגדולה ביותר היא מחוץ למיטה

      הבעיה הגדולה יותר נמצאת דווקא מחוץ למיטה. גברים שחווים הפרעות בזקפה סובלים בהכרח תחושת חוסר ביטחון לפגיעה בגבריות שתלווה אותם בשגרת החיים השוטפת ותשפיע על מצב הרוח שלהם. אחד התסמינים לכך היא חרדה בעקבות מצב בטחוני. בישראל, מדובר בתופעה די מוכרת.

      צה"ל יוצא למבצע בצפון או בדרום, הכותרות זועקות, הטילים מרחפים ואנחנו יורדים למקלטים. שם גם מתרחש תהליך הבייבי בום שמפציע תשעה חודשים מאוחר יותר. אבל לא כולם נהנים מהדריכות הזאת, תרתי משמע. "כשאנשים במתח החשק המיני יורד וכתוצאה מכך חש עליה בדיווחים על הפרעות בזקפה, שפיכה מהירה וכדומה", מעיד פרופ' רפי חרותי, יו"ר איט"ם – החברה הישראלית לטיפול מיני וסקסולוג במרפאה הקלינית "אישי".

      לדבריו, הסובלים הגדולים ביותר הם אוכלוסיית הפוסט טראומתיים והלומי הקרב, שמתקשים לברוח מדיווחי החדשות ולא מסוגלים להסית את המחשבות הקשות גם במהלך האקט המיני. "הטיפול התרופתי אמנם מסייע להם ומשמש להם קביים אבל נדרש גם טיפול נפשי במסגרתו ניתנת התייחסות למרכיב הרגשי והמטופלים לומדים לא להתרכז רק בכישלון של אבדן הזקפה אלא בדרכים אחרות לענג את בת הזוג. הרי מין זה לא רק זקפה וחדירה," מציין חרותי.

      אבל גם נמצאו הדרכים האחרות לענג ולהתענג, הידיעה שאותם גברים לא יוכלו לתפקד במהלך המפגש תטריד אותם בין אם יקיימו יחסי מין ובין אם לאו. הטיפול התרופתי עליו ימליץ הרופא, , מטרתו להעניק להם "תעודת ביטוח" לתפקוד בכל רגע הנכון עבורם.

      פגיעה בתפקוד השוטף

      ואולם, התופעה אינה נחלתם של יוצאי צבא בלבד. המדע מזהה כיום עליה של 10% בדיווחים על הפרעות זקפה בכל עשור, החל מגיל 40, שם נרשמו 40% מהגברים שנכנסו לסטטיסטיקה. בגיל 50 כבר דיווחו 50% מהגברים וכן הלאה. אבל מי שלכדו את תשומת הלב הם דווקא גברים בגילים 25-40 ש-27% מהם דיווחו על הפרעות זקפה – נתון גבוה למדי. לדברי פרופ' חרותי, מדובר בחרדת ביצוע שמחייבת טיפול אישי קצר וממוקד שגם מסתיים לרוב בהצלחה.

      אלא שאותן הפרעות טבען לצאת מחדר המיטות להשפיע גם על איכות החיים התקינה. אין זה מפתיע לגלות שהתסכול המיני עושה דרכו גם לשאר החדרים בבית ומשליך על היחסים הבינאישיים מול שאר בני המשפחה ומול בת הזוג בפרט. בכמעט שליש מהמקרים הוא יוצא מתחום הבית ואף מגיע לעבודה ומשליך את יהבו לרעה על התפקוד השוטף.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      10% בדיווחים על הפרעות זקפה כאלה או אחרות בכל עשור (צילום: shutterstock)

      אנלוגיית הקופים והאריה

      ד"ר עידן מילצ'ר, סקסולוג ומטפל זוגי ומשפחתי, מסביר את האפקט הפיזיולוגי שמשפיע על החשק המיני. "כיונקים, אנו בנויים בראש ובראשונה לשרידה ורק אחרי זה לרבייה. הגוף מתוכנת להגיב לחרדה כאל מצב של איום פיזי. בזמן זה מתח השרירים עולה, קצב פעילות הלב גוברת ומשתחררים בגוף הורמונים. הורמונים אלו אמורים לעזור לנו לברוח ולהימנע מפני האיום, אך פוגעים בתפקוד המיני".

      דוגמא טובה לכך, בה משתמש ד"ר מיליצ'ר, לקוחה מהטבע. "לא נראה בטבע זוג קופים שממשיכים לקיים יחסי מין גם לאחר שהבחינו באריה מתקרב לעברם. הם יברחו והפעילות המינית תיפסק לאלתר. כך גם אצלנו בני המין האנושי, הפרשת ההורמונים בזמן חרדה, גורמים בין היתר, לירידה בזקפה אצל גברים ואצל נשים לקושי בהתעוררות המינית וכאבים במגע מיני".

      פרופ' רפי חרותי הוא מנהל מרפאה לשיקום וטיפול מיני במרכז הרפואי "רעות" בתל אביב.
      ד"ר עידן מילצ'ר הוא סקסולוג ומטפל זוגי ומשפחתי במרפאה לטיפול מיני בבית חולים איכילוב.

      שירות לציבור - מוגש בחסות חברת אלי לילי