הורות היא מקור בלתי נדלה להשוואות. אנחנו כל הזמן בודקים ומדרגים את עצמנו ביחס להורים אחרים: היא נמצאת יותר זמן עם הילדים שלה ממני, הוא אוסף את הילדים מהמסגרות יותר פעמים ממני, היא אף פעם לא מרימה קול על הילדים ואני... ועוד מחשבות מהסוג הזה, חולפות במוחם של הורים בתדירות גבוהה למדי. "ההשוואה היא כמובן מיותרת. התשובה האם מישהו הוא הורה טוב או לא נמצאת אך ורק בדרך שבה הוא או היא בוחרים לחנך את ילדיהם", אומרת מיה שטיינהרדט-זיו, מדריכת הורים בשיטת אדלר.
לשיטתה, הורות היא כמו מסע ברכבת. "אנחנו עולים עליה בלידת הילד הבכור, עם כל ילד נוסף שנולד נוסף עוד קרון. הרכבת ממשיכה לדהור קדימה, עוברת בדרכי נוף מדהימים אבל גם במדברות צחיחים ובדרכים עקלקלות. אין צורך להשוות בין הרכבת שלנו לרכבת של האמא שאנחנו רואים בגינה איננו יודעים באיזה שלב של המסע היא נמצאת, כמה קרונות מחוברים לה ברכבת ומה קורה בכל קרון או בכל חלק של המסע", היא מסבירה.
לטובת ההורים מלאי הספק העצמי, ריכזה שטיינהרדט-זיו את עשרת הדיברות שיעזרו לכם להבין האם אתם הורים טובים:
1. למדו את הילדים לעשות דברים בעצמם (בהתאם לגילם וליכולתם) -
בשנת החיים הראשונה: לשהות לבד על מזרון פעילות ולשחק במשך כמה דקות באופן עצמאי. להירדם בכוחות עצמם, להחזיק לבד את בקבוק האוכל או המים ולקחת מוצץ באופן עצמאי.
גיל שנתיים עד 3: לעזור בעבודות בית קלות: לסדר גרביים במגירה, לפנות כלי פלסטיק מהשולחן או מהמדיח, לקפל מגבות מטבח, להביא פרטי לבוש שונים ולהחזיר למקום צעצועים באופן עצמאי.
גיל 4-5: התלבשות עצמאית, התקלחות עצמאית, התארגנות עצמאית בבוקר ובערב, נעילת נעליים וסידור קניות מהסופר.
גיל ביה"ס: לפתוח את הבית, לנעול, לסדר קניות בארון או במקרר, למלא כלים במדיח, בישול בסיסי (טוסט, ביצה, לחתוך סלט...).
כל דבר אחר שהילדים יכולים לעשות למען עצמם או למען סביבתם, יפתח אותם ויגרום להם לחוש שייכות למשפחה ובעיקר לתחושה שתרומתם לבית, למשפחה ולעצמם נחוצה.
2. אל תתביישו להתייעץ עם ילדיכם
למרות שהם קטנטנים, יש להם המון מה להציע. כשאתם מתייעצים איתם, מבקשים את חוות דעתם או את עזרתם, אתם מעצימים אותם וגורמים להם להרגיש שדעתם חשובה, שהיא שווה. ילד שמרגיש שיש משמעות לדעה שלו, ישקיע בה ויפתח אותה גם בעתיד.
3. אפשרו להם לבחור, ותנו להם לשאת בתוצאות -
בחירות קטנות ויומיומיות מאמנות את הילדים בקבלת החלטות ובנשיאה בתוצאות של הבחירה. למשל יש חשש שירד גשם, אפשרו ליד לבחור אם לקחת מטריה. אם ירד גשם והוא יצטרך להמתין, להסתתר, להשאיל מטריה מחבר או חס וחלילה להירטב הוא ילמד להבא לבחור אחרת. אם תכריחו אותו לקחת מטריה, הוא ילמד לעשות רק מה שאומרים לו ולא ידע לחשוב בעצמו מה נכון לו ומה הוא צריך על מנת לשפר את מצבו.
4. שימו לב גם לדרך ולא רק לתוצאה, ולמדו גם את ילדיכם לעשות זאת
כשאתם רואים את המאמץ, את הדרך ואת הרצון, וגם מעודדים ומדגישים את הנסיון גם הילד ילמד להעריך את עצמו על המאמץ שעשה. לדוגמא, כשהילד לומד לקרוא, הסתכלו על הפרטים הקטנים חיבור האותיות, טעם הקריאה, הזהירות, ההשקעה, המאמץ, ההשתדלות כל אלו הם הדרך שהוא עושה על מנת להקריא ולו פסקה אחת באופן איטי. ככל שיתאמן ויחזור על הדברים הקצב ישתפר, היכולת תשתכלל והדרך תהיה קלה יותר. התוצאה זה לא מה שמשנה אלא הדרך!
5. זכרו שלכל אחד יש נקודת מבט משלו
יכול להיות שאתם והילד תראו דברים אחרת, או לא תסכימו. גם ילדים זכאים לנקודת מבט משלהם, מחשבה עצמאית, העדפות ורצונות, וחשוב ללמוד וללמד לקבל ולכבד את טעמו והעדפתו של האחר. מפתיע לגלות ככל שהם גדלים שגם אתם טועים לפעמים, או לא מכירים את כל התמונה, ודווקא הם "קוראים את המפה של חייהם" בצורה שנכונה להם יותר.
6. אל תתערבו במריבות של הילדים, תנו להם להסתדר לבד
כשהילדים רבים או מתווכחים אל תהיו השופט או התליין. תפקידכם ללמד אותם לתקשר ביניהם. אל תדברו בשמם, אל תגנו עליהם, אל תפתרו להם את הסכסוך. למדו אותם לפתור את הבעיה בדיבור בכוחות עצמם, למדו אותם תיווך, פשרה, גישור. "מריבות אחים" הן שדה האימונים של "יחסים עם אחרים" אפשרו להם להתאמן, אך הגדירו גבולות ברורים: בלי מכות ובלי "עושק המיעוט" (אחד שתמיד מוותר, אחד שתמיד נעלב, שניים נגד אחד, גדולים נגד צעיר וכו').
7. האמינו בילדים שלכם בלב שלם
כשהגננת או מנהלת בית הספר מזמינה אתכם לבירור, זכרו שאתם באים מהצד של הילד. לפני שאתם כועסים, צועקים, או מקבלים את דעתו של הצד השני הקשיבו לילד. אולי הוא טעה, אולי הוא התבלבל, אבל אתם ההורים שלו. כשאתם מאמינים בילד שלכם, הוא לומד שהוא ראוי לאמון, והוא לומד להאמין בעצמו.
8. הראו להם את הדרך
אתם לא יכולים להגיד לילדיכם: "בבית שלנו לא צועקים", אם אתם צועקים עליהם לעתים קרובות. אתם לא יכולים להגיד: "אצלנו לא מקללים"\ אם לכם מתפלקת איזו קללה קטנה כשמישהו חותך אתכם בכביש. אם לכם מותר - גם להם מותר ולהפך, אם אתם תקפידו שלא, אז גם הם יקפידו שלא.
9. אל תזניחו את הצרכים שלכם
זכרו שאתם לא רק הורים, אלא גם בני אדם. השאירו זמן למה שאתם אוהבים לעשות, בתוך המעגל המטורף של השגרה. הורה שמכבד את עצמו ואת צרכיו מלמד את ילדיו לכבד אותו כהורה וכאדם, ובהמשך הם לומדים לכבד את עצמם ואת זכותם.
10. למדו את הילדים "יחסים מה הם"
ילדים גדלים עם מיתוסים והבנות על החיים, בהתאם למה שהם רואים בבית. אם נקפיד לדבר בכבוד לבן/בת הזוג הילדים ילמדו לדבר בכבוד לחבריהם ולבני זוגם. אם נכבד הסכמים שבן הזוג כונן עם הילדים, למרות שהם מפריעים לנו הילדים ילמדו לכבד הסכמים. זוגיות הורית היא המודל לזוגיות עבור הילדים, והם מתבוננים בכם כל הזמן.
מיה שטיינהרדט-זיו היא יועצת שינה בכירה, מדריכת הורים בשיטת אדלר ויועצת רפואת ילדים משולבת, בעלת בית הספר לשינה - mamamaya