האם ריצה באמת תורמת לירידה במשקל הגוף?

ריצה היא ספורט מתעתע. מצד אחד, מדובר באחת הדרכים היעילות לשרוף קלוריות ולהפחית את שיעורי השומן בגוף, אבל מצד שני, הפעילות האירובית היא עצימה ודורשת תוספות אנרגיה (קלוריות, רק בכינוי חיובי יותר) שלא היו דרושות קודם. בקרב לא מעט רצים התוצאה יכולה להיות מתסכלת: רמת אימונים אינטנסיבית שלא מתבטאת בירידה במשקל משמעותית במשקל הגוף לאורך זמן.

גם בקרב התזונאים הדעות חלוקות: מבט מהיר אל הרצים המקצוענים מגלה רזון חיוני למי שסוחב את גופו במשך 42.2 ק"מ אבל מנגד, מדובר בקומץ מקצועני שהקריב את חייו לתזונה נכונה ואימונים ייעודיים ברמה שרץ חובבן יתקשה ליישם. אבל על דבר אחד כולם מסכימים: ריצה לא תהיה אפקטיבית למשקל הגוף כל עוד לא יותאם אליה תפריט תזונה ייעודי.

אחד היתרונות הגדולים של הריצה היא העובדה שבמקרים רבים היא "עובדת" גם במנוחה. אימון ברמת עצימות גבוהה כמו אימון טמפו או אינטרוולים מהירים ישאירו חותם על הגוף גם אחרי סיומם וימשיכו לתרום לשריפת הקלוריות כתוצאה מהאינטנסיביות גבוהה.

עם זאת, חשוב לזכור שמדובר באימונים לא ארוכים במיוחד ולכן הוצאת האנרגיה תהיה מוגבלת. בנוסף, אם שריפת הקלוריות היא נגזרת של משקל הגוף, האם נשרוף את אותו מספר קלוריות גם בזמן הליכה? מי צודק? ויותר חשוב, האם הריצה באמת תורמת לירידה במשקל ולשריפת השומנים בגוף? ואם כן, אז איך עושים זאת?

נכון יש לא מעט תרגילי אירובי שיהפכו אתכם חטובים יותר ואולי יתרמו יותר למאבק בשומני הגוף, אבל ריצה היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שזה יקרה לאורך זמן, זאת בתנאי שניתן לה את המקום הנכון ונשמור על רמות אנרגיה חיוניות בגוף. דיאטות של הרעבה עצמית לא יועילו כאן, שכן כדי לעמוד בעומס האימונים הגוף זקוק להזנה ראויה. את התוצאות רואים בדרך כלל אחרי חודשיים-שלושה של אימונים משולבים בתפריט תזונה נכון שלא יעמיס על משקל הגוף ומנגד, שלא יחסיר ממנו.

כדי להמשיך בתפקוד יומי, הגוף האנושי זקוק לאנרגיה זמינה שמשתנה בין אדם לאדם. אם משלבים במהלך היממה גם ריצה – המשמעות היא עליה בצריכת הקלוריות היומית. את כמות הקלוריות היומית לאדם שרץ נהוג לחשב לפני הנוסחה הבאה: משקל הגוף X מספר הקילומטרים. כלומר, אישה ששוקלת 50 ק"ג תשרוף 500 קלוריות באימון אם תרוץ 10 ק"מ. אם נתחשב בעובדה שאדם ממוצע שורף ביום כ-2,000 קלוריות הרי שאותה אישה, במידה ולא שינתה את תפריט הארוחות שלה, תהיה ברוב במקרים בגרעון קלורי שיביא לאורך זמן להפחתה לירידה בשיעורי השומן של הגוף ובמשקל.

מילים רבות נשפכו על המכונה המשוכללת ביותר שיצר הטבע אבל נדמה שבריצה הן באות לידי ביטוי ביתר שאת. יעידו על כך הרצים המנוסים שכבר מכירים את העניין על גופם: ריצת 10 ק"מ (או כל מרחק אחר) תהפוך קלה יותר לביצוע אם עושים אותה במשך חודש ברציפות. עד כאן, אין חדש. אבל מסתבר שהגוף שלנו כבר הבין זאת הרבה לפנינו ולמד לשרוף פחות אנרגיה (קלוריות) כדי לבצע את אותה פעולה.

המשמעות: גם אם מדובר באותה רמת מאמץ עבורנו הרי שגופנו הסתגל אליה והצליח לייעל את כמויות האנרגיה הנדרשות כדי לסיים את הריצה. זה אומר שלעומת הפעמים הראשונות, נשרוף פחות קלוריות וכפועל יוצא, גם פחות אחוזי שומן. במילים האחרות: כדי להפחית משקל צריך לאתגר את הגוף ולהעלות או לשנות את רף הסיבולת באופן תדיר יותר.

כדי לרזות צריך לאכול. המימרה הזאת נראית לכם מוזר אבל ככל שתשננו אותה יותר כך תראו טוב יותר. כפי שכבר נכתב קודם, הגוף זקוק לאנרגיה כדי לתפקד, ובוודאי כדי לרוץ באופן קבוע. העמסה לא מבוקרת של מזון תתבטא בתוספת למאגרי השומן ולעלייה במשקל הגוף ולכן כדאי לוותר עליה. גם הרעבה חמורה לא תועיל בכך שלא תתיר בכם את הכוח הנדרש לבצע פעילויות פשוטות, קל וחומר, לרוץ. אבל אכילה מבוקרת ומאוזנת לכל אורך שעות היממה תספק לגוף את האנרגיה הדרושה לו ולא תפגע במאזן הקלורי לרעה. הבשורות הפחות טובות הן שאולי לא תבחינו בירידה במשקל בטווח הקצר אבל זה הכיוון הנכון והדרך למראה ולכושר שתמיד רציתם עוברת כאן.