משרד הבריאות ואיגוד רופאי הילדים בישראל פרסמו אתמול (ראשון) נייר עמדה מדאיג הקורא להורים טריים בישראל לחסן את ילדיהם בוויטמין K. הוויטמין, אשר אחראי על קרישה תקינה של הדם בגוף, נוצר באופן טבעי בקרב כלל בני האדם באמצעות המזון שאנחנו צורכים. בעת לידתם, לתינוקות אין כמות מספקת ממנו בגוף, וייצורו מתחיל רק כשבוע-שבועיים לאחר הלידה. לכן, ניתנת לילודים בבתי החולים מנה ראשונה מהוויטמין בחיסון, שתספיק להם עד אשר גופם ייצר מספיק ממנו באופן עצמאי. הזריקה ניתנת לתינוק בשריר הזרוע, במסגרת הטיפולים והחיסונים שהוא מקבל ביממה להיוולדו, ומכילה 1 מ"ג ויטמין קיי.
אלא שישנם הורים אשר מסרבים לתת לרך הנולד את החיסון המתבקש, ובכך מסכנים אותו בדימומים תוך גולגולתיים ברמות חומרה שונות, שאף עשויות להסתיים במוות. בעבר, בין 0.5%-1.5% מהיילודים סבלו מדימומים כתוצאה מחסר בוויטמין קיי. אולם, מאז שהחלו לחסן את הילודים כעניין שבשגרה, תופעת הדימומים התוך גולגולתיים כתוצאה ממחסור בוויטמין קיי כמעט נעלמה כליל, למעט במקרים של הורים שסרבו להעניק לילדם את הזריקה.
הסכנה: דימום מוחי שעלול להסתיים במוות
"לתינוק הנולד אין רמה מספקת של ויטמין קיי מאחר ורמת הויטמין בדם הטבורי נמוכה מאוד. וכמו כן רמת ויטמין קיי בחלב האם נמוכה, כך שצפוי מחסור של ויטמין קיי שהינו חיוני בשבועות הראשונים לחיים. כתוצאה מחוסר בויטמין, היילוד עלול לסבול מדימומים קשים ובכללם דימומים תוך מוחיים שיכולים להופיע עד גיל 3", נכתב בנייר העמדה. "בשנה האחרונה ארעו מספר מקרים של תינוקות שאושפזו במצב קשה עקב דימום מסוכן במוח כתוצאה מחסר ויטמין K, שנבע מסירוב ההורים לתת ליילוד לאחר לידתו זריקה של הוויטמין. משרד הבריאות, האיגוד לרפואת ילודים והאיגוד להמטולוגיה-אונקולוגיה ילדים רואים בדאגה רבה סירוב הורים למתן ויטמין K בזריקה לאחר הלידה, טיפול שהוכח כיעיל במניעת דימומים ביילוד היכולים לסכן את חייו ואת בריאותו. הטיפול הינו פשוט, בטוח, יעיל ומציל חיים", נכתב בהודעה המשותפת.
טווח הופעת התסמינים הקלאסי הוא בין היממה הראשונה להולדת התינוק ועד לעשרת הימים הראשונים לחייו. בשנה החולפת דווחו שני מקרים של דימום תוך גולגולתי בשל מחסור בוויטמין, האחרון ארע רק לפני שבוע, כאשר תינוקת בת חודשיים אושפזה בבית חולים שניידר במצב קשה, עם דימום נרחב במוחה. הוריה סירבו להעניק לה את החיסון לאחר שנולדה, וחודשיים לאחר מכן, מה שרופאי הילדים מגדירים כהופעה מאוחרת של התסמינים (פחות שכיח), התינוקת לקתה בחיוורון, הקאות בלתי פוסקות, סירוב לאכול והכרה מעורפלת. בבדיקת סי טי אותר דימום חמור במוחה שיצר לחץ תוך גולגולתי. התינוקת טופלה בזמן ויצאה מכלל סכנה. אלא שהמקרה הזה, על פי איגוד רופאי הילדים, מדגים את הסיכון שמרחף מעל כל אחד מ-900 התינוקות שהוריהם מונעים מהם את החיסון מדי שנה.
"ההורים צריכים לדעת שהתינוקות לא מקבלים מנה מספקת דרך השיליה, וגם בחלב האם שהם יונקים יש כמות קטנה מאוד של הוויטמין, אז כדי לגשר על השבועיים הקריטיים האלו עד שהגוף מייצר בעצמו את הויטמין, התינוקות חייבים בזריקה", מדגיש פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "מתן הויטמין דרך הפה, באמצעות פורמולה, ניתנת במנה קטנה ועדיין לא הוכחה כיעילה ואילו הזריקה כן הוכחה כבטוחה לשימוש וללא תופעות לוואי".
תופעה הולכת ומתרחבת
דפוס התנגדותם של הורים בישראל הוא רק חלק מתופעה הולכת ומתעצמת ברחבי ארה"ב ומערב אירופה, של הורים שמסרבים לתת לילדם את הזריקה הזאת. בעבר קישרו את תופעות הלוואי של הזריקה לגידולים ממאירים ולסרטן מסוג לוקמיה, אך באיגוד מדגישים כי הקשר הזה הופרך מזמן. מדוע אם כן, מסרבים עדיין כ-900 הורים בישראל מסרבים להעניק לתינוקם את הזריקה? ד"ר שמואל צנגן, יו"ר איגוד הנאונטולוגיה ומנהל יחידת טיפול הנמרץ במחלקת יילודים בבית חולים ברזילי, מנסה לענות.
"ההורים מסרבים כי יש את ההורים שמאמינים שאם הטבע לא יצר מציאות כזאת אז למה שהם יתערבו? עם וללא קשר לסיבות דתיות נלוות. זה בדומה לתנועה של ההורים שמסרבים לתת לילדים שלהם חיסונים למיניהם. הרבה פעמים אנחנו מצליחים לשוחח איתם ולשכנע אותם, אבל הנתונים עדיין מדאיגים. בשנת 2014 נעשתה במשרד הבריאות עבודה מחקרית על 50 אלף תינוקות, ונמצא ש-0.17% מההורים סירבו לתת ויטמין קיי לילדים שלהם, ועוד 0.9% ויתרו על הזריקה ובחרו במתן אוראלי. את רוב המקרים אנחנו רואים דווקא בקרב תינוקות לאימהות מניקות. חלב אם הוא דבר חשוב ואנחנו מעודדים הנקה, אבל זה לא תחליף לוויטמינים חיוניים לתינוקות".