בית לין: המרכז אליו מגיעים ילדים נפגעי תקיפות מיניות

הורים שמגלים כי בנם או בתם עברו פגיעה מינית נאלצים לעתים להתמודד, לצד ההלם והזעזוע, עם קושי נוסף – הדילמה האם לפנות למשטרה. מחד, הרצון לדווח ולהביא את האחראים לפגיעה לדין ולמנוע מהם לפגוע בילדים תמימים נוספים. ומאידך, החשש שהליך החקירה והמשפט יהוו טראומה שניה עבור ילדיהם הפגועים ממילא. לעתים, הפגיעה בילד מתבצעת בתוך המשפחה אולי אפילו על ידי ההורה השני, והדילמה קשה יותר.

במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, פועל בשש השנים האחרונות מרכז ההגנה "בית לין"- מרכז לאבחון וטיפול ילדים שעברו התעללות מינית בתוך המשפחה ומחוצה לה. מטרתו של המרכז היא לחסוך לילדים חוויה טראומטית נוספת ולספק מענה לכל הצרכים שנובעים ממקרי התעללות בילדים במקום אחד. במרכז עובדים אנשי צוות מקצועיים רלוונטיים - עובדות סוציאליות המתמחות בילדים, חוקרי ילדים וחוקרי נוער, שוטרות שלבושות בבגדים אזרחיים על מנת שהילדים לא יפחדו, רופאה משפטית ובעת הצורך הילדים עוברים גם הערכה פסיכיאטרית. בנוסף, לאחר הליך זיהוי הטראומה, הילדים ממשיכים לקבל במקום טיפול רגשי שמסייע להם להתמודד ולהשתקם מהפגיעה שעברו.

מאז שהוקם טופלו בבית לין כ-4,000 ילדים. במהלך השנה האחרונה הגיעו לבית לין 500 ילדים שעברו פגיעה, ובמקביל לפנייתם למרכז נפתחו חקירות משטרתיות בעניינם. כיום קיימים שישה מרכזים כאלה ברחבי הארץ והשביעי יפתח בצפת בעוד כחצי שנה. כל המרכזים הוקמו על ידי משרד הרווחה, ופעילותם ממומנת ומפוקחת על ידי המשרד.

אלא שלמגינת ליבם של אנשי הצוות במרכז, הורים רבים לא מודעים כלל לקיומו, זאת למרות שהוא מרכז ממשלתי וציבורי לכל דבר, ובכך נמנע מהילדים טיפול רגיש ומותאם במיוחד עבורם. בשבוע שעבר אחת העובדות במרכז, טלי אורן, פרסמה בדף הפייסבוק שלה קריאה נרגשת להפיץ את דבר קיומו: "רציתי לספר לכם קצת על המקום שאני עובדת בו ומה אנחנו מחפשים. תרומה קטנה שתעזור להפיץ את המקום הזה שלצערי, הרבה אנשים לא מכירים", כתבה. "לצערי הרב רוב האוכלוסייה לא מכירה שיש מקום כזה ולוקחת את הילד ישר לתחנת המשטרה, אפשר לחסוך לילד את הטראומה בכניסה לתחנת המשטרה בכלל ולתת לילד את כל המענה הדרוש, וללא תשלום", הוסיפה אורן.

"אנחנו השלב הראשון ברגע שהילד חושף פגיעה מינית שנעשתה בו. מגיעים אלינו גם עצמאית, משפחות שמחפשות בגוגל וגם מופנים אלינו מיועצות בית הספר ומהמשטרה", מסבירה דניאלה אפרת מטי, מנהלת המרכז בתל השומר. "למרות זאת, הילדים הם שעומדים לנגד עינינו ומה טוב ביותר עבורם", היא מדגישה.

לדבריה של דניאלה, משהו בקודים של ילדים שעוברים התעללות מתערער - גם אם הם לא מבינים שעברו התעללות, הם מבינים שעברו משהו. "הטלטלה הנפשית כה גדולה ולרוב הילדים וההורים חסרי אונים ומרגישים לבד. הילדים שנחקרים ומטופלים פה מעידים על הקלה מאד גדולה, מרגישים שמשהו קרה להם ושמישהו התייחס לזה ברצינות".

פגיעת מין קשה אצל ילדים לפעמים נחווית במשפחה כמו אבדן של ילד. "השמיים נופלים עליהם ואנחנו חייבים לתת להם פנס שאמור להאיר להם את הדרך ולהסביר איך לטפל", מסבירה דניאלה. אנחנו מטפלים גם בהורים וגם בילדים. זאת חובתנו. אם ההורים לא יכולים לטפל בו אז הילד עצמו יחווה חוסר אונים ואולי תחושת אשמה ואחריות ויאמר לעצמו-'חבל שסיפרתי'. וזה - אסור שיקרה", היא קובעת נחרצות.

במרכזי ההגנה אין מחלקות אשפוז או מקומות לינה, אבל במקרים שהילדים הפגועים מפגינים נטיות אובדניות, דיכאון קשה או זקוקים לאשפוז ולטיפול של אנשי מקצוע, הם יאושפזו במחלקת הילדים בבית החולים, מסבירה דניאלה. "אם יש ילדות ונערות שמגיעות אלינו בהיריון ואפילו היריון מתקדם לפעמים, שנגרם כתוצאה מאונס, אז נשגיח עליהן באשפוז עד הלידה. במצבי חירום של סכנה לחיי הילדים מוציאים אותם למקלטים או משפחות קלט, עד שהסכנה תחלוף ויוכלו לחזור הביתה. כל מקרה הוא לגופו של עניין."

דניאלה מספרת כי חשיבותו של המרכז היא גם באבחון ובטיפול שהוא מעניק להורים. "הרבה אמהות הגיעו עם הבנות לאחר חשיפת טראומה של הבנות שלהן, ומספיק לראות את שפת הגוף שלהן כדי להבין שהן בעצמן היו באותו המקום. האמא הופכת שוב לילדה פגועה בעצמה. אנחנו מתשאלים גם את האם במקרים כאלה אם היא עברה התעללות מינית בילדותה, והתשובה חיובית הרבה מאד פעמים. הפירוק הרגשי מאד גדול, לפעמים זאת הפעם הראשונה שהיא מוציאה את התחושות הקשות האלו החוצה ואנחנו נותנים מענה גם לה בקהילה. אנחנו מחזקות אותה להמשיך את הטיפול בבת שלה".

היתרון בפנייה לבית לין על פניה ישירה למשטרה, הוא בכך שאנשי המקצוע הטיפוליים מתעדפים קודם כל את טובת הילדים, ולעתים פירוש הדבר דחיית הפניה לרשויות במקרים קיצוניים. ככלל, על גורמי הטיפול המקצועיים חלה חובת דיווח במקרה של עבירה פלילית. פטור זמני מדיווח למשטרה יכול להינתן לתקופה של שבועיים ועד לחצי שנה, תלוי בחומרת המקרה. במהלך תקופת הפטור, המרכז והקהילה עושים עבודת טיפול פרטני עם הילד/ה ובמקביל מעניקים טיפול בקהילה להורים.

"לפני 3 חודשים למשל קיבלנו פנייה מלשכת הרווחה על נערה בת 13 וחצי ממשפחה חרדית שהצהירה הצהרות אובדניות בבית הספר. הודות לערנות של המורה שלה ושל יועצת בית הספר, היא הופנתה לאבחון פסיכיאטרי שבו חשפה פגיעה מינית מתמשכת מצד הדוד שלה. מסתבר שאחיו של האב פוגע בה מינית מזה שלוש שנים", מספרת דניאלה.

"ההורים היו בהלם והתקשו להאמין. טענו שמדובר בבחור מכובד מהקהילה החרדית, אבא להרבה ילדים, אדם מאוד אהוב ונעים. בגלל שההורים היו בסימן שאלה של מאמינים לא מאמינים כשהנערה פתחה את הכל, החלה התדרדרות מאוד חריפה במצבה הנפשי והיא ניסתה להתאבד. כך היא הגיעה לאשפוז פסיכיאטרי ואנחנו נכנסנו לתמונה. החלטנו לבקש פטור מדיווח למשטרה בגלל שלושה פרמטרים: ההורים לא מהווים עבורה ערוץ תומך נפשי, המצב הרגשי האובדני האקוטי של הילדה והתחייבות ההורים שהילדה לא תבוא עם הדוד במגע, כלומר תהיה מוגנת בביתה".

דניאלה מבקשת להדגיש שההחלטה לבקש פטור מדיווח אינה מתקבלת בקלות: "נכון שכל עוד לא מדווחים ייתכן שהדוד פוגע באחרים. אבל בשלב הזה, הילדה הזאת לא יכלה לשלם את המחיר. המשקל הזה גדול עליה, היא במצב אובדני אקוטי. מרכז ההגנה מונחה רק לטובת הילדה. אנחנו חייבים להיות בטוחים שתהיה לה סביבה תומכת ויכולת חוסן נפשי כדי לעמוד בזה."

מרכז ההגנה "בית לין" במרכז הרפואי שיבא, טלפון 03-5353590