לפי הסטטיסטיקות האחרונות כ-40 אחוזים מהילדים בישראל כיום סובלים מהפרעות קשב וריכוז ברמות שונות. האמצעי העיקרי לאבחון ההפרעה היא באמצעות בירור תפקודו של הילד, דרך דיווחים של ההורים, הגננות והמורים היכולים להצביע על תסמינים אופייניים כגון תפקוד לקוי בבית הספר. חלק מהתסמינים יכולים להיות פגיעה ביכולת לסיים מטלות ולהתרכז לאורך זמן , מצב בו כל דבר מסיח את דעתם של הילדים והצורך להיות בתנועה כמעט מתמדת שאינה מאפשרת הקשבה הנובע מחוסר שקט פנימי ואימפולסיבית.
מחקר שנעשה על ידי המרכז לבקרת ומניעת מחלות בארה"ב בשנת 2011 מצא כי במקרים רבים הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות מאובחנות באופן בלתי מדויק. כתוצאה מכך יתכן וילדים רבים מטופלים בתרופות מקבוצת הריטלין שלא לצורך. חוקרים רבים מחפשים אם כן מדדים לאבחן בצורה חד משמעית את מי שבאמת סובל מההפרעה.
אחת הבדיקות שהיא חלק מההערכה הרפואית שעוברים ילדים באבחון הצוות הרב-תחומי היא בדיקת רופא עיניים. אבחון דרך בדיקות מערכת הראיה נחשבות מדויקות יותר, כיוון שהן אינן בשליטה רצונית בשונה ממבחנים התנהגותיים.
השכיחות של בעיות עיניים אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז איננה ידועה. ההיגיון שביסוד הבדיקה נובע מהחשד שהפרעות לא מטופלות במערכת הראייה עלולות להחמיר את הפרעות הקשב והריכוז. מאידך, אפשרות נוספת היא שבעיות הראיה עלולות להיות יותר שכיחות באוכלוסייה זו.
בעבר הועלתה ההשערה שחלק מהלוקים בהפרעת קשב סובלים מהפרעה במיקוד או מרוחק ראיה - מצב בו קשה לקרוא לאורך זמן עקב הצורך של הילד לבצע מאמץ יתר במקרה שהוא סובל מקושי במיקוד. במידה והילד סובל מבעיית רוחק ראיה משמעותית הוא עלול לסבול מראיה לקויה. בעיות אלה בילדות עלולות לגרום לטשטוש ראיה ולפגיעה בהתפתחות יכולת הראיה של המוח - מצב הקרוי אמבליופיה (עין עצלה). דבר זה עלול להקשות על הילדים הללו את לימוד הקריאה ולפגוע במשך הזמן שהם יכולים לקרוא בו.
איך התרופות משפיעות על הראיה?
למרות זאת, מספר מחקרים דווחו שילדים עם הפרעות קשב וריכוז דווקא רואים היטב ולא סובלים מהפרעות מיקוד בהשוואה לילדים "נורמטיביים". אולם, נראה שהעיקר הוא בהפרעות נוספות במערכת הראיה של הלוקים בהפרעות קשב וריכוז ולא דווקא באיכות הראיה.
מחקר שוודי משנת 2008 למשל הראה פגם בשדה הראיה שנמצא שכיח אצל הלוקים בהפרעות קשב וריכוז. לפי המחקר הפרעה זו חלפה עם מתן טיפול בתרופות מקבוצת הריטלין. עובדה זו עשויה להצביע על השפעת התרופות על המוח במנגנון של שיפור בעיבוד המידע החזותי.
במחקר נוסף משנת 2012 עקבו החוקרים אחר תנועות עיניים בלתי רצוניות אצל נבדקים בשעה שביצעו מטלה ממוחשבת.
במחקר התברר כי מי שסובל מהפרעות קשב, אינו מסוגל לדכא את תנועת העיניים כאשר הוא ממתין לגירוי ראייתי שעתיד להגיע. מדובר בתנועות עיניים שאינן רצוניות במנגנון אוטומטי של המוח ומערכת הראיה שאינו ניתן לשליטה. בנבדקים שלא סובלים מהפרעות קשב, המוח מסוגל לעקב את תנועת העיניים.
ממצמצים יותר
דבר נוסף שהתגלה הוא שאנשים עם הפרעות קשב וריכוז ממצמצים יותר. גם זו פעולה לא רצונית שמושפעת מדפוסי פעולה מוחיים. במחקר נמצא כי לאחר לקיחת ריטלין תנועות העיניים הפכו לרגילות ותדירות המצמוצים ירדה לערכים רגילים.
הפרעות קשב וריכוז יכולות להתלוות להפרעות שונות בתפקוד או במבנה מערכת הראייה. בדיקה מקדימה אצל רופא העיניים לילדים תוכל בחלק מהמקרים לגלות ולהמליץ על טיפול (כגון משקפי ראיה). דבר זה עשוי להביא לשיפור בתפקוד הילדים עם הפרעות קשר וריכוז. טכניקות חדשות הבודקות הפרעות בתפקוד מערכת הראיה, עשויות בעתיד לשפר את יכולתנו לזהות ילדים הלוקים בהפרעות אלה.
דר' תמרה ויגננסקי-יפה, היא רופאת עינייים במרכז הרפואי ע"ש שיבא, ודר' עידי מצר, הואארופא עיניים המרכז הרפואי רמב"ם, שניהם חברים באיגוד רופאי העיניים של הסתדרות הרופאים.
ב21/12/15 יתקיים לראשונה כנס אינטרנטי בנושא בריאות העין. בכנס ישתתפו מיטב המומחים בתחום ואלו ישיבו על שאלות הקהל באופן אינטארקטיבי. להרשמה חינם לחצו כאן
.