מכירים את הקטע הזה שאתם מגיעים עם הילד לארוחת חג או מסיבת יום הולדת, ובמקום להגיד שלום לנוכחים הוא נדבק לכם לרגל ומתחבא מאחוריכם? מסתבר שביישנות זה עניין מולד. כ-15% מהתינוקות נולדים עם נטייה ראשונית להסתייג מדברים חדשים, במיוחד מאנשים חדשים.
"ביישנות מתייחסת לנטייה הזו להסתייג ממפגשים עם אנשים או ילדים חדשים. לעתים נלוות לכך גם תחושות חשש, חרדה ודאגנות לקראת המפגשים. לעתים קרובות הילד חווה קונפליקט בין הרצון להתקרב ולהשתייך ובין החשש מהמפגש, שמביא בסופו של דבר לנסיגה חברתית", מסבירה ד"ר קלודי טל, פסיכולוגית ילדים וראש התכנית לתואר שני לחינוך לגיל הרך של מכללת לוינסקי. כתוצאה מכך ילדים ביישנים לעתים נותרים בעמדה של מתבוננים ולא משתלבים בקבוצה.
זקוקיפ לפחות השגחה
לדברי ד"ר טל, חשוב להבין גם שלהתנהגות ביישנית יתרונות וחסרונות כאחד. ילד ביישן הוא זהיר ומחושב מטבעו ובדרך כלל ייקח פחות סיכונים. ילדים ביישנים זקוקים בדרך כלל לפחות השגחה לעומת ילדים ש"לא מפחדים", שאי אפשר להסיר מהם את העיניים.
היחס לביישנות הוא תלוי הקשר תרבותי. בסין למשל, ילדים ביישנים מתקבלים באופן חיובי, בעוד שילדים עצמאיים נתפסים כאנטי קולקטיביים. ומחקרים הראו שפעוטות קוריאניים וסינים נראו יותר מסויגים חברתית בהשוואה לפעוטות אוסטרלים וקנדיים.
החברה בישראל נוטה לראות בביישנות וברתיעה ממפגשים עם אנשים חדשים סימן של חולשה, וילדים לעתים קרובות מקבלים תגובות שליליות על נטיותיהם הביישניות. הביישנות עלולה להוביל להערכה עצמית נמוכה של הילד ולדחייה חברתית בנסיבות מסוימות. לכן, נדרשת התייחסות מקצועית מכוונת, שלא מאפשרת לתגובות תרבותיות ספונטניות לפגוע בסיכויים של ילד זה או אחר להשתלב חברתית.
מטרות האינטראקציה עם ילדים ביישנים הן להביא להערכה עצמית גבוהה של הילדים את עצמם ולאפשרות שישתתפו במפגשים חברתיים מרצונם כשהם חשים נינוחים בסיטואציות אלו.
10 טיפים להתמודדות נכונה עם ילד ביישן:
1. חשוב להכיר לעומק כל ילד וילד על מאפייני הטמפרמנט שלו בכלל ואת תגובותיו לדברים חדשים ולאנשים לא מוכרים בפרט.
2. חשוב מאוד לשאול את עצמנו מה "עושות" לנו רגשית התגובות הטמפרמנטיות של הילד הביישן המסויג חברתית, לנו כהורים וכמחנכים. איך "מסתדר" הטמפרמנט שלנו עם הטמפרמנט של הילד.
3. מיצאו אצל כל ילד ואצל הילד הביישן נקודות עניין וחוזק ייחודיות (אילו משחקים, פעילויות, ספרים הם אוהבים במיוחד; אילו ,כישרונות" טבעיים יש להם: בספורט, מוזיקה, קריאה, ציור, חשבון.
4. לימדו מה מפחיד ומה מרגיע כל ילד כזה.
5. פנו להשתתפות בקבוצה תנאים שיתנו לילד הרגשה נוחה: למשל הרכיבו בגן קבוצה עם ילדים מוכרים ולא שתלטנים; אל תלחצו אותם להשתתף בדיון כשלא נוח להם; חשבו על מקום ישיבה שבו ירגישו בטוחים; זמנו פעילות בנושא מוכר וחביב עליהם.
6. נסו להכין את הילדים לקראת מפגש עם אנשים לא מוכרים; למקומות חדשים; תוך הצגת צילומים של המקומות והאנשים ולעתים משחקי סימולציה עם בובות או בלעדיהן.
7. אל תלחצו את הילדים להשתתף; אלא נסו לפלס דרך להשתתפות בקבוצה או במליאה על ידי "פינוי הבמה" לילדים אלו.
8. זמנו משחק (בבית ובגן הילדים) בהתחלה עם עוד ילד אחד ותחנכו את הילד הביישן תוך הבטחת השתתפותו במשחק ובדיון; הגדילו את הקבוצה בהדרגה.
9. אחרי שהילד יוזם השתתפות הכירו בה ובשחו אותו ללא התנפלות מיוחדת.
10. ניתן בעקביות חיזוקים חיוביים על העזה להתמודד ולהשתתף.
השבוע יתקיים במכללת לוינסקי כנס חינוך לגיל הרך בנושא התפתחות הילד חברתית, קוגנטיבית, לימודית ואישית.