פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר ישראלי: מי מטפל יותר יפה בזקנים בבתי אבות?

      מחקר של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות בישראל בחן את עמדותיהם האישיות של מטפלים מקצועיים מקבוצות תרבותיות שונות כלפי מטופליהם. איזו קבוצה הראתה הכי הרבה רגישות למטופלים?

      בית אבות (ShutterStock)
      כבוד האדם הוא ערך יסוד באתיקה הרפואית והסיעודית (אילוסטרציה: shuttesrtock)

      עקב קריאת ארגון הבריאות העולמי לשפר את גישת המטפלים בחולי דמנציה, ולצד ההכרה בעובדה ששיעור הגיוון התרבותי בקרב המטפלים עולה בהתמדה, יצאו חוקרי המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות לבחון את עמדותיהם האישיות של מטפלים מקצועיים מקבוצות תרבותיות שונות כלפי מטופליהם. הקבוצות שנבדקו כללו צברים (ילידי הארץ), ערבים ויוצאי ברית המועצות. קבוצת המטפלים כוללת אחים ואחיות, כוח עזר, מרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים העובדים בבתי חולים ובתי אבות.

      במחקר רואיינו 220 מטפלים והוא בחן את הבדלי הגישות שלהם באשר לאוטונומיה וכבוד האדם של המטופלים - ערך יסוד באתיקה הרפואית והסיעודית בעולם המערבי. במחקר הוגדרו חמישה נושאים מרכזיים המרכיבים את האוטונומיה של המטופל/ת הדמנטי/ית: כיבוד הפרטיות, כיבוד אמונות וטקסים דתיים, כיבוד רצונו/בחירתו של המטופל/ת, מתן הסברים, שימור ועידוד עצמאות. באופן דומה, נמצאו גם חמישה נושאים מרכזיים המהווים את כבוד האדם של המטופל/ת הדמנטי/ית: תקשורת אפקטיבית, שימור זהות הפרט, גישה ממוקדת-אדם, הקדשת זמן למטופלים, ופרטיות כהיבט מובחן של כבוד האדם. מהתוצאות עולים הבדלים משמעותיים בין מטפלים יוצאי בריה"מ לבין מטפלים ערבים וצברים, בעיקר בבתי אבות.

      "לגבי אוטונומיה, נמצא כי ממוצע מדד האוטונומיה (ערכי מונים 1-5) בקרב מטפלים יוצאי רוסיה עומד על 2.97, בעוד שאצל מטפלים ערבים וצברים מדד זה עמד על 4.07 ו-4, בהתאמה, ואילו באשר לכבוד האדם, נמצא שממוצע מדד כבוד האדם בקרב מטפלים יוצאי רוסיה הינו 3.17, לעומת 4.1 ו-4.07 בקרב מטפלים ערבים וצברים, בהתאמה", נכתב במחקר. כמו כן, נמצא כי שני ערכי כבוד האדם העוסקים ב"הקדשת זמן למטופלים" ו- "פרטיות", בלטו ביותר בקרב מטפלים ערבים, ללא קשר לזהות האתנית של המטופלים שלהם.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      לתת כבוד גם בבית אבות וגם בבי חולים (אילוסטרציה: shutterstock)

      כך למשל השיבה יסמין, עובדת כח אדם ממוצא ערבי לשאלה בנוגע להקדשת זמן למטופל: "אני מגיעה לעבודה במחויבות מלאה. כשאני בעבודה, אם דייר מצלצל אני ניגשת אליו ומדברת אליו יפה. מה שהוא רוצה - הוא מקבל... הוא (גם)יכול לקחת את הזמן. אדם מבוגר זקוק לזמן. ה-15-20 דקות הללו שהוא זקוק להן, זו החובה שלנו לתת לו". מוחמד, אח ממוצא ערבי העובד באחד מבתי האבות השיב בקטגוריית "פרטיות המטופל": "אצלנו, במגזר הערבי, בוא נאמר שזה לא מכובד עבור גבר לחשוף את עצמו (את גופו)לכולם. אולי במגזרים אחרים זה יותר מקובל. (אבל אצלנו) זה לא מקובל, זה קשה עבורי לחשוף את גופה של אישה ערבית. אני תמיד מחפש אחות שתטפל בה [(במקומי)". יצוין כי מטפלים צברים ויוצאי בריה"מ העובדים בבתי חולים הראו ערכים גבוהים יותר ממקביליהם בבתי אבות, זאת כאשר במגזר הערבי, הערכים הגבוהים נמדדו בשני המקומות, ללא שינוי.

      לראות במטופל קודם כל בנאדם

      ד"ר מירי בנטוויץ', ראש המחקר הנוכחי וחוקרת מובילה במכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, מודה כי התוצאות הפתיעו אותה, זאת בשלהסברה כי ליוצאי ברית המועצות מטען תרבותי פמיליארי. היא מנסה להציע הסבר להבדלי הגישות: "אחד הדברים שזיהינו אצל המטפלים מהמגזר הערבי הוא שימוש מוגבר במטאפורות או דימויים שאינם קשורים לעולם של בית אבות או בית החולים כמו למשל מטפלת שאומרת: "זה לא מחנה צבאי ולכן צריך לטפל בהם כך וכך", או "אני מתייחס למטופל כמו לסבא שלי". אפשר לפרש את המטפורות הללו כחלון ליכולת של המטפלים האלו לראות דברים מעבר לכאן ועכשיו. הם רואים במטופלים שלהם קודם כל בני אדם", אמרה בנטוויץ'.

      מנגד, לדבריה, כשבחנו את המטפלים יוצאי בריה"מ, ראינו שנושא איתור הדילמות לא עלה כלל. כך למשל, כשנשאלו כיצד יפעלו אם מטופל לא ירצה להתקלח, האם הם מכירים ומכבדים ברצונו של מטופל או שהרצון לתקתק דברים הלאה יגבר, לא עלו כמעט דילמות מוסריות או אתיות. "בשורה התחתונה, הגישה של המטפלים מהמגזר הערבי באשר לכבוד האדם, עשירה יותר ביחס למטפלים האחרים", סיכמה בנטוויץ'.