במאה השנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בגודל החזה הממוצע של נשים בבריטניה מקאפ B צנוע לפני 100 שנים לקאפ DD המכובד כיום. מדובר במידת חזה גדולה במיוחד גם בהשוואה למדינות אחרות. החזה הבריטי גדול יותר מזה של היפניות קטנות המימדים (קאפ A), משל הצרפתיות (קאפ B) ואפילו משל האמריקאיות (קאפ C). ומדענים מזהירים כי זו לא בהכרח סיבה לגאווה.
חמישית מהנשים מתחת לגיל 40 בבריטניה דיווחו כי הן סבלו או סובלות מכאבי גב וצוואר מגבילים, אשר מיוחסים בין השאר לעומס הנלווה לנשיאת חזה גדול. בהתאמה, עלה מאוד גם שיעורם של הניתוחים להקטנת חזה במדינה בשנה האחרונה בוצעו 5,476 ניתוחים כאלה, עלייה של 11 אחוזים ביחס לשנה הקודמת וכמעט כפול ממספר הניתוחים שבוצעו בשנת 2008.
עליה כוללת בהיקפים
חוקרים בבריטניה מנסים לעמוד על הגורמים המגוונים שהובילו לעלייה המובהקת בגודל החזה הממוצע במדינה ולהעריך האם קצב הצמיחה הזה צפוי להימשך בעשורים הבאים.
ד"ר ניקולה בראון חוקרת במרכז לבריאות השד באוניברסיטת פורטסמות' עוקבת אחר נתוני היקף החזה של נשות בריטניה מאז שנות ה-50 והיא מספקת את ההסבר הפשוט והמתבקש ביותר: עם נתונים שמצביעים על כך שאחת מכל שלוש נשים בבריטניה סובלת מעודף משקל, העלייה בהיקף החזה היא רק חלק מתופעה כוללת של עליה בהיקפים שמאפיינת את נשות בריטניה. "השדיים מורכבים בעיקרם מרקמה שומנית. לכן, הגיוני להניח שאם יש עלייה ברמות השומן של אישה באופן כללי, הדבר יבוא לידי ביטוי גם בחזה שלה", אומרת ד"ר בראון. "אם נסתכל על מבנה גוף באופן כללי, לנשים בעלות חזה גדול יש נטיה להיות גדולות יותר ועם רמות שומן גבוהות יותר".
עם זאת, בעוד שמידת הקאפ קפצה ב-3 דרגות, הרי שהיקף החזה של נשות בריטניה עלה רק במידה אחת. ומכאן, שלא ניתן לתלות את הזינוק הזה בעלייה במשקל לבדה. "לטעמי, סביר יותר להניח שהנתון הזה קשור לתזונה. קרי, למה שאנחנו אוכלים", אומר דיויד ביינברידג' ביולוג המתמחה ברבייה מאוניברסיטת קיימברידג'. "התזונה שלנו כיום טובה יותר מאשר בכל נקודה אחרת בהיסטוריה האנושית. ככל שהתזונה של הנשים הפכה טובה יותר, הן הפכו גדולות יותר. נשים כיום הן גבוהות יותר, בעלות כתפיים רחבות יותר וחזה גדול יותר מאשר בעבר", אמר.
אלמנט נוסף שיש לקחת בחשבון הוא הגיוון האתני שחל בחברה הבריטית במהלך המאה האחרונה. באחד ממחקריה מצאה ד"ר בראון הבדלים בגודל החזה הממוצע בין נשים ממוצאים שונים. נשים היספניות לדוגמה, מתאפיינות בחזה גדול בדרך כלל, ואילו לנשים ממוצא הודי חזה קטן יותר. "הגיוון האתני בבריטניה, שהוא תוצאה של הגירה, יכול אף הוא להיות גורם", אמרה בראון.
איך אפשר בלי הורמונים?
וכמובן, שגם להורמונים יש חלק חשוב בסיפור. 70 אחוזים מהנשים בבריטניה השתמשו בגלולות למניעת היריון בשלב כזה או אחר בחייהן, וכרבע מהנשים במדינה בגילאי 25-49 נוטלות אותה בקביעות כיום. גלולות אלה מכילות את ההורמון הנשי אסטרוגן, שאחת מהשפעותיו היא גירוי של צינוריות החלב בשד, דבר שמוביל לגדילת השדיים. גם הטיפול ההורמונלי שניתן לנשים בגיל המעבר מכיל אסטרוגן. עם זאת גרסאות סינתטיות של הורמונים נשיים ניתן למצוא גם בגורמים סביבתיים ועקיפים יותר.
לדברי מרילין גלנוויל, מומחית תזונה מובילה בתחום בריאות נשים, כימיקלים שונים שנמצאים באריזות מזון, במוצרי קוסמטיקה וטיפוח ואפילו בחומרים שמשמשים לסתימת חורים בשיניים מכילים אסטרוגן סינתטי. "נשים מורחות על עצמן כל מיני קרמים שמכילים צורות סינתטיות של אסטרוגן, הן מורחות את זה על הפנים שלהן ולפעמים אפילו ישירות על החזה. העור שלנו סופג את זה במהירות, ולכן זה לא בלתי סביר להניח שהדבר עשוי לעודד צמיחה של רקמות השד.
עוד גורם לא בלתי צפוי, אך מעניין, שמעורב בתפיחת החזה הבריטי הוא תעשיית החלב. שיטות הייצור ההמוני שנכנסו לתעשיית החלב בחמישים השנים האחרונות מובילות לכך שכשני שליש מהחלב שנצרך בבריטניה, מקורו בפרות הרות. זאת, משום שפרה בהיריון מספקת חלב באופן שוטף וקבוע, ולכן רפתנים ואנשי תעשיית החלב מעדיפים לעבר את הפרות שלהם באופן רציף, כך שהן למעשה בהיריון רוב, אם לא כל הזמן. חלב שמקורו בפרה הרה, מכיל רמות גבוהות יותר של אסטרוגן, והרמות הללו נספגות בגופן של הצרכנים.
ומה לגבי העתיד? האם מידת החזיה של נשות בריטניה תמשיך לעלות? ד"ר ביינברידג' סבור שכן. לדבריו, ב-100 השנים האחרונות חלה גם הקדמה של גיל הבגרות המינית. "הבגרות המינית מקדימה ב-12 שנים בממוצע מדי שנה מאז שנת 1900, במצטבר מדובר בהקדמה של 4 שנים. משמעות הדבר היא שההורמונים פועלים בגופן של נשים במשך זמן ארוך יותר מבעבר ואין לדעת אילו השפעות נוספות יהיו לכך. למזלנו אנו חיים בעידן שבו חזה גדול נחשב ליפה".