אחרי הלידה: האם קים קרדשיאן הולכת לעבור כריתת רחם?

קים קרדשיאן הצהירה כי אולי תזדקק לכריתת רחם אחרי הלידה השניה. מומחה מסביר באילו מקרים יש לבצע ניתוח לכריתת רחם ואילו אלטרנטיבות חדשות לניתוח ניתן למצוא היום ולמי הן מתאימות

ד"ר דוד סוריאנו
09/12/2015
קים קרדשיאן. GettyImages
שיתפה את המעריצים בחשש שתצטרך לעבור כריתת רחם עקב סיבוכים מלידתה הראשונה. קים קרדשיאן(צילום: GettyImages)

קים קרדשיאן, ילדה בסוף השבוע האחרון את בנה סיינת'. לאחרונה שיתפה קרדשיאן את מעריציה בעולם כי ישנו סיכוי לא קטן שתיאלץ לעבור ניתוח לכריתת רחם אחר הלידה, זאת בשל סיבוכים שעברה בלידת בתה הבכורה - נורת'.

גילוי הלב של קרדשיאן בנוגע לכריתת הרחם האפשרית העלה תוך זמן קצר ובצורה משמעותית את המודעות הציבורית לנושא, שרבים אינם מכירים אותו כלל, למרות שבארה"ב ניתוח לכריתת רחם נחשב לשני בשכיחותו בתחום הגינקולוגי לאחר ניתוח קיסרי. בארה"ב כ- 600,000 נשים עוברות אותו מדי שנה, אבל בשנים האחרונות נוספו אלטרנטיבות חשובות שעשויות להוות תחליף לניתוח, בחלק מהמקרים.

עוד באותו נושא

האם בקרוב נראה השתלות רחם גם בישראל?

לכתבה המלאה

למה לכרות את הרחם?

הסיבות השכיחות לכריתת רחם מסיבות שפירות כוללות, רחם מוגדל עקב שרירנים- מיומות ודימום ווסתי מוגבר - המוביל לאנמיה, אנדומטריוזיס וכאבי אגן עזים, אדנומיוזיס, צניחת רחם, מצבים טרום ממאירים בצוואר הרחם ועוד.


.

כריתת רחם היא הניתוח הגניקולוגי השני בשכיחותו אחרי ניתוח קיסרי(צילום: ShutterStock)

שיעור הנשים האמריקאיות שעוברות כריתת רחם הינו כפול משיעור הנשים האנגליות ופי ארבעה משיעור הנשים השוודיות. אחת הסיבות לפערים משמעותיים אלה בסטטיסטיקה היא שישנם מקומות שלא ממליצים על כריתת רחם בנשים עם רחם שרירני מוגדל ללא תסמינים בעוד שבארה"ב הסיבה זו הסיבה השכיחה ביותר לכריתת רחם.

ישראל: 5,000 כריתות רחם מדי שנה

בישראל קיימת הסכמה כי נשים עם רחם שרירני (מיומות) וללא תלונות תשארנה במעקב, למעט מקרים חריגים, וכי הטיפול בהן יעשה באמצעים הורמונליים, לפני החלטה על ניתוח. בשל כך, מרבית הנשים עם שרירנים לא תגענה לטיפול ניתוחי.

מדי שנה עוברות בארץ כ-5,000 נשים כריתת רחם, אך לא כולן מודעות לאלטרנטיבות הקיימות. בדימום מוגבר המוביל לאנמיה ניתן לטפל באמצעים הורמונליים, או על ידי כריתת שרירן או צריבת רירית הרחם בגישה היסטרוסקופית. ניתן גם לכרות שרירן בלפרוסקופיה ולשמר את הרחם וכמו כן, ישנם גם טיפולים תרופתיים חדשים. במקרים אחרים, שבהם אין מנוס מכריתת רחם, קיימת אפשרות לבצע את הניתוח בגישה לפרוסקופית ופולשנית פחות - שרבות אינן מודעות לה.

כ-10 אחוזים מכריתות הרחם מוצדקות באופן מוחלט וללא עוררין, מדובר בכריתות המתבצעות כטיפול בסרטן או במצבים מסכני חיים אחרים בתחום המיילדות. 90 האחוזים הנותרים מכריתות הרחם מבוצעות לשם שיפור איכות החיים. לפיכך רק נשים אשר סובלות מפגיעה קשה באורח חייהן ושהטיפול השמרני בהן כשל, צריכות להיות מיועדות לעבור כריתת רחם וגם זאת, רק לאחר בחינת כל האלטרנטיבות.

כיצד ניתן להימנע מכריתת רחם?

כריתת השרירנים: במקרים של רחם שרירני (רחם בו גדלים שרירנים או מיומות) המלווה בתסמינים כגון בטן תפוחה, לחץ על שלפוחית השתן ודימום מוגבר, ניתן במקרים רבים לכרות את השרירן או השרירנים ולא את הרחם, על ידי כך משמרים את הפוריות ולעיתים אך משפרים את היכולת להרות. את השרירן ניתן לכרות בגישות שונות (על ידי פתיחת בטן, בגישה לפרוסקופית או בגישה היסטרוסקופית) והחלטה זו נעשית לאחר הערכה מקפת והיכרות עם המטופלת ותלונותיה ובעיקר על מאפייני השרירנים גודלם ומיקומם.

הרס של רירית הרחם (אבלציה): הרס רירית הרחם (אנדומטריום), על ידי כריתתה, חימומה או צריבתה מוביל לירידה משמעותית בכמות הדימום הווסתי. ההליך מתבצע בגישה היסטרוסקופית, במסגרת אשפוז יום בהרדמה כללית והוא מתאפיין בהחלמה מהירה למדי.

90% מכריתות הרחם מבוצעות לשם שיפור איכות החיים.(צילום: ShutterStock)

צינתור עורקי הרחם וחסימתם (אמבוליזציה): אספקת הדם לשרירנים נחסמת על ידי חלקיקים קטנים המוזרקים דרך צנתר לכלי הדם המזינים את הרחם. לאחר חסימה זו השרירנים עוברים תהליך של נמק והתכווצות.

שימוש בהתקן מסוג מירנה: ההתקן המכיל הורמון בשם לוונוגסטרל (levonorgestrel). הפרשת ההורמון גורמת לדיכוי רירית הרחם ולהקטנה משמעותית בדימום הווסתי. ההתקן אינו מהווה טיפול בשרירנים, אך הוא נמצא יעיל בהקטנת הדימום ועשוי למנוע כריתת רחם במקרים רבים.

טיפול תרופתי: ניתן לטפל בשרירנים גם באמצעות תרופות הניתנות בהזרקה או בהסנפה. התרופות, מסוג (Gonadotropin-releasing hormone agonists) GnRHa גורמות לירידה משמעותית בהפרשת האסטרוגן על ידי השחלה, דבר המוביל להקטנת השרירנים ולהפחתה עד הפסקה של הדימום הווסתי.

כאשר הסיבה העיקרית לפגיעה באיכות החיים נובעת מדימום מוגבר ואנמיה, הטיפול הנבחר יהיה ברוב המקרים תרופתי. הטיפול מתבסס על הורמונים בהתאם לגיל האישה ומצבה הבריאותי וכולל גלולות משולבות למניעת הריון, גלולות פרוגסטרון בלבד, ותרופות להקטנת הדימום הווסתי.

כיום ניתן לרשום טיפול תרופתי חדש לנשים הסובלות מרחם שרירני ודימום מוגבר, הפועל במנגנון של עיכוב פעולת הפרוגסטרון SPRM. התרכובות הללו, הנקשרות לרצפטורים של הפרוגסטרון, התגלו כמסוגלות להקטין את נפח המיומות בכ-45 אחוזים ואף שומרות על מצב זה לפחות חצי שנה לאחר הטיפול. כ-50 אחוזים מהנשים שכבר טופלו בדרך זו, לא נזקקו לניתוח כריתת רחם לאחריו, וקיימים אף דיווחים על השגת היריון לאחר טיפול זה.

ד"ר דוד סוריאנו הוא מומחה למיילדות וגניקולוגיה בבית החולים שיבא תל השומר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully