לשמור או לא לשמור: האם הדם הטבורי של התינוק הוא כמו "תעודת ביטוח"?

האם כדאי לשמור בהקפאה את הדם הטבורי של תינוקכם – זה המופץ מחבל הטבור והשליה, מיד לאחר הלידה? על פי ד"ר משה ישורון, מנהל היחידה להשתלות מח עצם במרכז הרפואי בילינסון מקבוצת הכללית – אין כל טעם בשמירת הדם הטבורי, אם המטרה היא "לבטח" את התינוק בבגרותו, או את אחד מבני המשפחה.

הדם הטבורי, מסביר ישורון, מכיל כמות גדולה של תאי גזע (כמו אלה הנמצאים במח העצם), ואלה אכן יכולים לשמש להשתלה במקרים של מחלה מסוג סרטן הדם. עם זאת, לדבריו, "הסיכוי לשימוש עצמי בדם טבורי הוא פחות מפרומיל". עלות השמירה של דם טבורי בבנקים פרטיים היא אלפי שקלים.

לדברי ד"ר ישורון, "גופים פרטיים, שמטרתם לגרוף רווח, משלים אנשים שהסיכויים גבוהים יותר. מנצלים הורים בשעת מצוקה, שהרי כל הורה רוצה לשמור על הילד שלו. הורים חושבים שזו פוליסת ביטוח, אך זו פוליסת ביטוח שלא יכולה להתממש. השימוש בדם טבורי הוא בעיקר במקרים של סרטן הדם. הסיכוי שאדם ילקה במחלה נמוך, ומעבר לכך – אם תינוק מפתח לוקמיה (סרטן הדם) בגיל צעיר, הרי שבכל מקרה לא ישתמשו בתאים שלו".

לדבריו, "אולי בעתיד, בעוד 10-20 שנה, ניתן יהיה לגדל איברים באמצעות תאי גזע ולבצע השתלות. כרגע זה ממש לא הסיפור. אני לא שמרתי את דם הטבורי של אף אחד מחמשת הילדים שלי. אין שימוש מעשי במנות האלה".

ד"ר אבי טרבס, מומחה לתאי גזע ורפואה רגנרטיבית במרכז הרפואי שיבא, וכותב הבלוג "דם טבורי – יישומים רפואיים", אומר מנגד כי אף שהסיכויים לשימוש בדם הטבורי למטרות משפחתיות נמוכים – יש לשקול לחיוב את שמירתו.

יתרון נוסף לדבריו של הדם הטבורי על פני תאים המגיעים ממח העצם הוא שניתן להסתפק בהתאמה חלקית בין תורם לנתרם, ולא חייבים בהתאמה מלאה. לכן פוטנציאלית לדברי טרבס יכול להימצא דם טבורי של אח שיתאים לאחיו, בעוד תאי מח העצם שלו לא יתאימו. בנוסף, בהשוואה לדם טבורי של תורם זר – לדם טבורי הנשמר בתוך המשפחה יש סיכוי טוב יותר להתאים לנתרם. לפיו, "ישנן אכן דוגמאות לתינוקות שנעזרו בדם הטבורי של אחיהם". תאי הגזע מהדם הטבורי גם יתאימו כמובן ב-100% לאדם הספציפי שממנו נלקחו.

עוד אומר טרבס: "בבנק הטבורי הפרטי הגדול בארה"ב (Cbr), היכן שנשמרות מנות רבות, משתמשים במנה אחת של דם טבורי לצורכי השתלה מדי שבוע. רוב השימושים הם ניסיוניים, וטרם אושרו קלינית. בכל זאת, מדובר במספר גדול מאוד".

בשורה התחתונה, לדבריו, "שמירה של דם טבורי למטרות פרטיות היא סוג של ביטוח, וכמו כל ביטוח היא עולה כסף. נעשים כיום כמה ניסויים בתחום הדם הטבורי – למשל הוא נבדק בהקשר לטיפול באוטיזם ובסוכרת נעורים. ניסויים אחרים הראו ששימוש בדם טבורי יכול גם להיטיב את מצבם של תינוקות שנולדו עם פגמים במערכת העצבים. לכן ייתכן שבעתיד הדם הטבורי יעניק לרופאים עוד כלי לצורך טיפול בחולים".

במקרים מסוימים, אין כמעט עוררין על כך ששמירת הדם
הטבורי מומלצת – למשל, כאשר אחד מבני המשפחה זקוק להשתלת מח עצם, ומביאים תינוק לעולם כדי שיתרום מתאיו. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP, American Academy of Pediatrics) , למשל, ממליצה למשל לשמור דם טבורי אם קיימת היסטוריה משפחתית של מחלות קשות או אם אחד מבני המשפחה חולה במועד הלידה. מעבר לסרטן הדם, לעתים נדרשים תאי עצב בכדי לטפל במחלות אחרות הפוגעות במערכות הדם והחיסון בגוף או במחלות תורשתיות, כמו טיי זקס ותסמונת גושה.

אפשרות נוספת מומלצת היא לתרום את הדם הטבורי לאחד משלושת הבנקים הציבוריים הקיימים בישראל. "במקום לזרוק לפח – עדיף לתרום. אך לא בכל בית חולים קיימת האפשרות הזו", אומר ישורון. "תאי גזע מדם טבורי עשויים לעזור במיוחד לאוכלוסיות ממגזרים מסוימים, שיש להן פחות ייצוג במאגרים הציבוריים – האוכלוסיה הספרדית והערבית, למשל".