יושבים שעות מול המחשב ומרגישים עייפים ומסוחררים? ייתכן מאוד שזה קשור בסרטונים הרבים שצפיתם בהם. תופעה חדשה יחסית, המאפיינת יותר ויותר אנשים החשופים לתוכן דיגיטלי מרצד, מכונה "מחלת התנועה הדיגיטלית" (Digital motion sickness) או, פשוט, "מחלת הסייבר" (Cybersickness) עשויה להיות אחראית לכך.
המחלה נובעת מצפייה בתוכן דיגיטלי הנדמה כריאליסטי במיוחד או המרצד במהירות מול העיניים, כמו משחקי מחשב, סרטוני וידאו טקסט דיגיטלי הנגלל במהירות גבוהה. על-פי "ניו יורק טיימס", שהתייחס לאחרונה לתופעה, מחלת הסייבר עלולה לפגוע בכ-50%-80% מהאנשים הצורכים תוכן דיגיטלי, תלוי בסוג התוכן ובמינון.
מדוע זה קורה? מתברר שמחלת הסייבר היא תמונת מראה למחלות אחרות הנוטות לעורר סחרור ואי נוחות במצבים תנודתיים, כמו מחלת ים וורטיגו. מחלת ים, לדוגמה, נובעת מכך שקיים פער בין התנודות שחש הגוף בגלל הגלים, מה שמשפיע על מערכות שיווי המשקל בגוף, לבין הנוף הסטטי יחסית שמשתקף דרך העיניים. חוסר ההלימה הזה, מסביר הרופא התעסוקתי ד"ר אורן זק, עלול לייצר חוסר סנכרון בין המערכות, מה שמתבטא בבחילה ובתחושת סחרור. מחלת הסייבר עובדת הפוך: העיניים חוות תנועה ואילו הגוף יציב.
העיניים חוות תנועה והאוזניים לא
"במילים אחרות", אומר זק, "מחלת ים היא תוצאה של עיניים יציבות, ואוזניים (המווסתות בין השאר את שיווי המשקל, ה"ו), שחוו שינוי מרחבי. אצל טייסים, הוורטיגו נובע מעיקרון דומה כוחות של תאוצה (כוחות G) מופעלים על הגוף, אך אינם משפיעים על הראייה, מה שמייצר סחרור וחוסר יכולת להתמצא בתנועה. מחלת הסייבר נובעת מכך שהעיניים חוות תנועה והאוזניים לא. אנשי טייס וים מודעים למחלה, אבל אנשים שיושבים שעות רבות מול מסך מרצד עלולים לחוות כאבי ראש ועייפות, מבלי לדעת שהמקור הוא מחלת סייבר".
על פי זק, המונח "מחלת סייבר" נטבע לראשונה בראשית שנות ה-90, אבל הספרות המחקרית סביבו עדיין דלה. "אנחנו יודעים שהמחלה שכיחה בגיל צעיר, בעיקר אצל ילדים מתחת לגיל 12, וכן מופיעה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים", מוסיף זק. על-פי ניו יורק טיימס, אנשים נוספים עם נטייה למחלה הם כאלה שחוו היסטוריה של מיגרנות וזעזועי מוח, וכן כאלה שמאופיינים באמביציה גבוהה או פרפקציוניזם, אולי בגלל התבוננות בתכנים בריכוז-יתר.
כשמדובר בסרטי קולנוע או משחקי וידאו, המחלה עלולה לפרוץ ככל שהם מצטיירים כריאליסטיים יותר. "ככל שתוכן דיגיטלי הוא ריאליסטי יותר, כך יש סיכוי גדול יותר שיעורר בחילה", הסביר לניו יורק טיימס הפרופסור לקינסיולוגיה (חקר התנועה) מאוניברסיטת מינסוטה, תומס סטופריגן, שחקר את המחלה. "אף אחד לא נעשה חולה כששיחק בפאק-מן".
מאפיינת בעיקר עובדי היי טק
בעולם העבודה, מחלת הסייבר מאפיינת בעיקר עובדי היי-טק למשל כאלה העובדים בתחום הגיימינג. זק טרם נתקל בתלונות ספציפיות בעניין מצד מטופלים, אך הפסיכולוג הקוגניטיבי הבריטי סייריאל דיילס מתריע: "זו בעיה רצינית, שנדחקה תחת השטיח בתעשיית ההיי-טק. היא מבטאת תגובה טבעית לסביבה שאינה טבעית".
אם חוויתם מחלת סייבר, מומחים ממליצים להתמודד עמה בכך שתעניקו מנוחה לעיניים. "אין פתרונות קסם", אומר זק. "יש תרופות המטפלות במחלות תנועה למיניהן ומיועדות לצוות ים ואוויר, אבל לא ראיתי שנעשה בהן שימוש גם בסביבות נוספות. אולי יש מקום לבדוק אותן גם על אוכלוסיות של אנשי מחשוב".