האם הרדמה מלאה או חלקית היא מסוכנת?

למרות שאיש לא אוהב לחוש כאב, כאב הוא מנגנון הישרדותי קריטי. יחד עם זאת, כאשר אנו עומדים לקראת פרוצדורה או ניתוח, ההרדמה מאפשרת לנו לעבור את ההליך מבלי לחוש את הכאב שכרוך בו.

המצב לא היה כך תמיד. עד לאמצע המאה ה-19 נהגו מנתחים לקטוע גפיים, לתפור פצעים ולעקור שיניים ללא הרדמה. לרוב נעשה שימוש באופיום או באלכוהול בריכוז גבוה כדי לעמעם את מצב ההכרה של המטופל ולהקל עליו באופן חלקי על החוויה המפוקפקת. למרות ההשפעות של התרופות הללו על מצב ההכרה, הן אינן יכולות להעלים את הכאב לחלוטין או למחוק את הזיכרון הקשה של האירוע כולו.

הודות להתקדמות רבה בתחום הרפואה והפרמקולוגיה כיום קיים מגוון רחב מאוד של תרופות בהן נעשה שימוש על מנת לאפשר לנו להפוך את ההליך המסובך ביותר לנטול כאב וזיכרון. התרופות מאפשרות לא רק למנוע כאב, אלא גם להרפות את השרירים ולהקל על המנתח ובמקרים מסויימים גם להקל על החוויה הפסיכולוגית על ידי יצירה של אנמזיה (שכחה) זמנית.

שיטות ההרדמה הן מורכבות ורבות אולם ניתן לחלק אותן באופן גס להרדמה מקומית ולהרדמה כללית.

תפקידה של ההרדמה המקומית הוא לחסום את ההולכה העצבית של עצבים המחברים חלק גוף מסוים למוח, וכך נמנע מהם להעביר כאב. דוגמה שכיחה היא זריקת לידוקאין שמאפשרת למשל לתפור פצע בעור מבלי לחוש כאב או מרופא השיניים להרדים את העצבים בפה בעת טיפול שורש. זריקת אפידורל, שכל אישה וגבר מכירים, מאפשרת לידה עם הרבה פחות כאבים. היא עושה זאת על ידי חסימת העצבים שמקורם בבסיס עמוד השדרה ואחראים על החישה באזור האגן.

כאשר מדובר בניתוחים משמעותיים יותר נדרשת הרדמה כללית. הרדמה זאת הופכת את החולים לחסרי הכרה ללא מודעות או זיכרון של מה שעבר עליהם בזמן הניתוח. מדובר למעשה במצב של חוסר הכרה מבוקר. הדבר לא מונע כמובן מהופעת כאבים לאחר ההתעוררות מהניתוח.

ההרדמה הכללית המודרנית עושה לרוב שימוש בתערובות של גזים בשאיפה כמו למשל תחמוצת חנקן (גז צחוק) ונגזרות שונות של אתר לצד תרופות שניתנות בהזרקה דרך הווריד בשילובים שונים. מכיוון שתרופות שמשמשות להרדמה יכולות להפריע לנשימה תקינה לרוב נדרשת הכנסת צינור לדרכי הנשימה לצורך הנשמה במכשיר למשך פרק הזמן בו מצוי המטופל תחת הרדמה מלאה.

עבור רוב מכריע מהאנשים ההרדמה עוברת ללא סיבוכים או תופעות מסכנות חיים. הרדמה כללית היא בטוחה אפילו ברוב החולים הקשים. כאשר כבר מתרחשים סיבוכים הם לרוב קשורים יותר לניתוח עצמו או למצב הבריאותי הבסיסי של המטופל מאשר להרדמה באופן בלעדי. יחד עם זאת, קיימות לעיתים רחוקות תגובות בלתי צפויות שיכולות להופיע כתגובה לחשיפה לתרופות שניתנות לפני או במהלך ניתוח כמו תגובות אלרגיות קשות שיכולות להוות סכנת חיים ולא ניתן לצפות אותן.

גורמים שנמצאו כקשורים לסיבוכי הרדמה כוללים בין היתר עישון, דום נשימה בשינה, השמנת יתר, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ומחלות ריאות שונות וריבוי אלרגיות. בין היתר חשוב לעדכן את הרופא המרדים על כל אירוע קודם של תגובה חריגה לתרופות או חומרים אחרים.

כאמור המקרה הנוכחי עדיין נמצא בחקירה כך שהדברים אינם מתייחסים אליו ויש לסייג אותם. מדובר על מידע כללי שאינו מתיימר להסביר את האירוע המצער שנמצא כעת תחת בדיקה.