פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפיתוח הישראלי שיכול להציל חולי לב ולא מצליח להיכנס לסל הבריאות

      טכנולוגיית ה-CCM – פרי פיתוח ישראלי, יכולה להוציא חולי אי ספיקת לב מרשימת ההמתנה להשתלה ולשפר משמעותי את איכות חייהם. אולם, כיום הטיפול ניתן רק במסגרת פרטית ועלותו כ-150 אלף שקלים

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      80 אלף ישראלים סובלים מאי ספיקת לב (אילוסטרציה: ShutterStock)

      כ-80 אלף חולי לב בישראל סובלים מאי ספיקת לב, כשמרביתם זקוקים להשתלת לב. טכנולוגיה חדשה בשם CMM - פרי פיתוחה של חברה ישראלית, מצליחה לטפל באלפי חולי לב ברחבי העולם, להאריך את חייהם ולשפר את תפקודם היומיומי באופן דרמטי. רופאי הלב בעולם מתלהבים, הטכנולוגיה מאושרת בשוק האירופאי ואף ממומנת לחולים במדינות אירופה שונות כמו גרמניה ואיטליה ובחלק ממדינות ארצות הברית, אך בארץ, למרות שהטכנולוגיה אושרה על ידי משרד הבריאות, היא ניתנת לחולים רק באופן פרטי ובעלות שמגיעה לכ-150 אלף שקלים.

      גורם התמותה השני בישראל אחרי סרטן

      מחלות לב הן גורם התמותה השני בישראל אחרי סרטן. מדי שנה כ-30 אלף ישראלים לוקים בהתקף לב וכשבעת אלפים מתים ממחלות לב. כ-80 אלף ישראלים סובלים מאי-ספיקת לב, מחלה קרדיו-וסקולרית הנוצרת כאשר הלב אינו מסוגל לספק דם בלחץ לשאר אברי הגוף. כ-50% מהחולים בה מתים ממנה בתוך חמש שנים, ואילו השאר מטופלים בתרופות או שמושתל בהם קוצב לב, באם מצבם מאפשר זאת. אולם, טיפולים אלה לא תמיד מצליחים לייצב את החולים ומצבם עלול להתדרדר עד כדי קיצור משמעותי בתוחלת חייהם.

      מצבם של חולי הלב הזקוקים להשתלה דחופה אינו טוב יותר. על פי נתוני המרכז הלאומי להשתלות, נכון לינואר 2015, ממתינים 73 חולי לב להשתלת לב. החולים המסווגים כמתאימים להשתלת לב - חולי אי ספיקת לב בדרגה חמורה, שאינם יכולים ללכת או לתפקד ואינם מבוגרים מדי או חולים במחלות מקצרות חיים אחרות – נאלצים להמתין חודשים ארוכים ואף שנים להשתלה. המתנה ארוכה מאוד, שחלקם אינם שורדים. בשנת 2014 נפטרו 18 חולים בזמן שהמתינו ללב מתאים שיושתל בגופם.

      קובי חדד (באדיבות המצולמים)
      "נתנו לי 3 ימים לחיות". קובי חדד (תמונה: באדיבות המצולם)

      הנתונים הקשים הללו הפכו למציאות עבור קובי חדד (40), תושב קריית מלאכי, לפני חמש שנים. חדד, אדם בריא ש"לא החסיר יום עבודה בחייו", לקה באי ספיקה לבבית שנגרמה מהזנחה של דלקת גרון פשוטה. הדלקת הוויראלית התפתחה לדלקת בשריר הלב- מיו קרדיטיס – וגרמה לפגיעה חמורה בהתכווצויות בשריר הלב.

      "זה התחיל בשיעול - השתעלתי כל הזמן, לא הצלחתי לישון בלילות. בהתחלה חשבתי שהצטננתי ולא בדקתי את זה אבל כשהתחילו בעיות קשות בנשימה הלכתי לרופא משפחה שלי שאבחן דלקת ריאות" משחזר חדד. "ההתקפים לא הפסיקו, והתחלתי ללכת לרופא יום אחרי יום אבל הוא התעקש שיש לי דלקת ריאות חריפה. אחרי חודש כזה, הלכתי לרופא רפואה דחופה שהוא חבר של המשפחה, שנתן לי הפניה דחופה לאקו לב. בבדיקה הטכנאי קרא לרופאה והיא מיד אשפזה אותי במחלקת טיפול נמרץ לב לשלושה שבועות. נתנו לי אז שלושה ימים לחיות".

      קוצב לב (ShutterStock , Dario Sabljak)
      לא תמיד מצליח לעזור. קוצב לב (צילום: ShutterStock)

      הרופאים קבעו כי ספיקת לבו של קובי עומדת על 15% בלבד. מאדם בריא ופעיל הפך קובי למוגבל. "כשאמרו לי בבית החולים שאני צריך השתלת לב לא הצלחתי להבין מה קורה לי. כשאמרו לי לראשונה שאני צריך קוצב לב התנגדתי, אבל אחרי שאושפזתי למשך חודש נפל לי האסימון שאני חייב לטפל בעצמי. סיפרו לי על קוצב לב חדשני שיש עליו מחקר עכשיו והלכתי על זה. לחכות להשתלת לב יכול לקחת לי שנים, העדפתי לנסות מה שייתן לי לחזור לחיים כבר עכשיו".

      בליבו של קובי הושתל קוצב לב מסוג CCM- Cardiac Contractility Modulation, שיטת טיפול חדשנית יחסית, שמיועדת לטיפול בחולים הסובלים מתסמיני אי-ספיקת לב בינונית או חמורה. עד היום עמדו בפני חולי אי ספיקת לב 2 אפשרויות: לעבור השתלת קוצב לב מסוג "דפיברילטור אוטומטי"- מכשיר החייאה המטפל בהפרעות קצב באופן אוטומטי או להשתיל בגופם "קוצב דו חדרי"- שהוא זהה לדפיברילטור אך מכיל גם אלקטרודה חשמלית נוספת, שמסייעת לחולי אי ספיקת לב הסובלים מהפרעה חשמלית בין חדרי הלב.

      שתל זמני שיש להחליפו

      בשני המקרים מדובר בשתל זמני, שיש להחליפו אחת לכמה שנים, פעולה המצריכה ניתוחים חוזרים, עלויות אשפוז והתערבות כירורגית גסה של פתיחת בית החזה. כמו כן, רופאי לב מדווחים כי 30% ממושתלי הקוצב הדו חדרי אינם מגיבים טוב לשתל ונאלצים לעבור ניתוחים חוזרים המסכנים אותם.

      ניתוח קובי חדד (יח"צ , צילום: בית חולים קפלן)
      הטכנולוגיה החדשה מתאימה לכל החולים וחוסכת מהם ניתוחים חוזרים. רופאים משתילים מכשיר CCM בקובי חדד (צילום: באדיבות בית חולים קפלן)

      טכנולוגיית ה-CCM לעומת זאת, מתאימה לכל חולי אי ספיקת לב באשר הם ונטענת אחת לשבוע, כך שאין צורך לעבור ניתוחים חוזרים להחלפת הקוצב. תהליך ההשתלה דומה להשתלה של קוצב רגיל, בהרדמה מקומית. המכשיר מעביר אנרגיה לשריר הלב, וכך מחזק את פעילות הלב ומגדיל את כוח הכיווץ (הפעימה) שלו. על פי דיווחי החברה, יש כיום כבר יותר מ-3,000 מטופלי CCM בעולם.

      שיפור משמעותי באיכות החיים

      מכשיר ה-CCM הושתל בקובי מסגרת מחקר שערך ד"ר אופיר פז, האחראי על השתלות לב במכון הלב של בית החולים קפלן ברחובות. בעקבות הטיפול עלה תפקוד שריר הלב שלו ל-40% והוא מדווח על שיפור משמעותי באיכות חייו. מאז שיצא מרשימת ההמתנה העגומה להשתלת לב, קובי הספיק להתחתן, ולפני 9 חודשים אף נולד לו בן. אולם, הוא וששת חולי הלב שזכו להשתתף במחקר לא נאלצו להתמודד עם העלויות היקרות שלו: כ-150 אלף שקל למטופל, לא כולל הטיפול התרופתי לאורך השנים.

      "אי ספיקת לב היא מחלה פרוגרסיבית שמדרדרת את החולה כל הזמן, לעיתים קרובות עד המוות", מסביר ד"ר פז, שהביא את הניסוי לארץ לאחר שנתקל בו בגרמניה בביקור מקצועי לפני חמש שנים. "הטכנולוגיה החדשה למעשה משרה אות חשמלי חזק בתקופה בה שריר הלב לא יכול להתכווץ. חמש ההשתלות הראשונות היו על חשבון בית החולים, במסגרת בדיקה של הטכנולוגיה. עכשיו אני מציע את הטיפול לחולים, אבל כמובן שזה המון כסף, ולא בטוח שהביטוחים הפרטיים יכסו את זה".