בדיקה חדשנית עשויה להעלות את סיכויי ההצלחה של טיפולי ההפרייה ב-80%

    בישראל מתבצעים כ-40 אלף טיפולי הפריה חוץ-גופית מדי שנה. מדובר על מספרים מאוד גבוהים ביחס לשאר העולם. האם הבדיקה החדשה תוכל לסייע לנשים שהטיפול משפיע עליהן לא רק פיזית, אלא גם נפשית וכלכלית?

    • טיפולי פוריות
    מגמה חדשנית (אילוסטרציה: shutterstock)

    בדיקה שפותחה בידי מדענים מאוניברסיטת אוקספורד עשויה להגדיל את יעילותם של טיפולי הפריה חוץ-גופית בנשים (IVF) מכ-10%-50% כיום, לכ-80% - כך עולה ממחקר חדש שהוצג באחרונה בכנס האגודה האמריקאית לרפואת פריון (ASRM), שנערך בבולטימור.

    המדענים גילו כי רמות של סוג DNA מסוים, המצוי בעובר בשלביו הראשונים, עשוי לקבוע אם ההיריון יתפתח באופן תקין. בהתאם לכך, הם פיתחו בדיקה שמטרתה לברור את העוברים המתאימים ביותר, מתוך כלל העוברים שהתקבלו בטיפולי ההפריה.

    הטכניקה החדשה מתמקדמת במיטוכונדריה – הגורם העיקרי בתא המספק לו את מירב האנרגיה ומשחק תפקיד משמעותי בהתפתחות העובר. מתברר כי אצל חלק מהעוברים יש רמות גבוהות מדי של DNA מיטוכונדרי, המכונה גם mtDNA, מה שעלול לפגוע בסיכויים להריון תקין. להערכת המדענים, לרבע עד שליש מהעוברים יש רמות בלתי תקינות של mtDNA.
    הבדיקה החדשה בוחנת את רמות ה- mtDNA בתאי עוברים בני חמישה ימים, שנוצרו כתוצאה מהפריה חוץ-גופית. עוברים שעומדים ברמה הנדרשת של mtDNA, הם אלה שמוחזרים חזרה אל הרחם.

    עוד באותו נושא

    האם הפריה חוץ גופית מזיקה לעובר?

    לכתבה המלאה

    להתמקד בביצית

    "כיום אנחנו מבינים שיש להתמקד בביצית, כי גיל הביצית משחק תפקיד משמעותי בתהליך יצירת העובר וההיריון"

    פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית ורופא נשים בכיר בבית החולים שיבא, מסביר כי המחקר משתייך למגמה רווחת בשנים האחרונות, ולפיה יש להתמקד בחקר הביצית בכלל והמיטוכונדריה בפרט. "כיום אנחנו מבינים שיש להתמקד בביצית, כי גיל הביצית משחק תפקיד משמעותי בתהליך יצירת העובר וההיריון. המיטוכונדריה היא 'תחנת הכוח' של הביצית, ומתברר כי בביציות מבוגרות יותר רואים רמות גבוהות יותר של mtDNA. זאת בגלל ירידה במקורות האנרגטיים של הביצית. ביצית עם מקורות אנרגטיים נמוכים תתקשה לעבור הפריה או עלולה לייצר עוברים לא תקינים", אומר זיידמן.

    "עד לפני כמה שנים המיקוד היה ב-DNA העובר, וכעת הוסיפו בדיקה משלימה. זוהי מגמה חדשנית. משמעות נוספת היא שלא צריך לבצע ביופסיה לעוברים קטנים, אלא לוקחים כמה תאים מהעובר ובודקים אותם. כך מבחינים בין עוברים 'זקנים' לבין עוברים 'צעירים'".

    בישראל מתבצעים כ-40 אלף טיפולי הפריה חוץ-גופית בשנה (צילום: מערכת וואלה)

    פרופ' זיידמן טוען כי אמנם נראה שמדובר, באופן פוטנציאלי, בבדיקה אפקטיבית, אך חסרים עוד נתונים קליניים שיעידו על יכולתה לשמש ככלי אבחנתי. בנוסף, לדבריו, הקושי לייצר היריון תקין ניכר בעיקר אצל נשים בנות 35 ואילך, ובקבוצה זו לעתים מספר העוברים המיוצר בטיפול הפריה מראש נמוך למדי. "אם ייצרנו שלושה עוברים – נחזיר את כולם, לא נברור ביניהם", אומר זיידמן.

    עוד לדבריו, "יש לראות מה יהיו העלויות של בדיקה כזו. אם תוכח אפקטיביות של 80% אין סיבה שבדיקה כזו לא תמומן על ידי המדינה ותיכנס לסל הבריאות. בשורה התחתונה", הוא אומר, "נראה כי הבדיקה מתאימה לפציינטיות להן ביציות רבות, ואפשר לברור בין עובריהן. אך יש מעט נשים שעוברות IVF ולהן מספר גדול של עוברים".

    שיעורי ההצלחה יורדים עם הגיל

    לדברי זיידמן, שיעורי ההצלחה של טיפולי IVF בנשים בגילאי ה-20 וה-30 המוקדמים הוא סביב 40%-50% ואצל נשים מעל גיל 35 שיעורי ההצלחה יורדים ל-30%. מעל גיל 40 מדובר על שיעורי הצלחה של 10%-20%.

    בישראל מתבצעים כ-40 אלף טיפולי הפריה חוץ-גופית בשנה, וההערכה היא כי כ-10,000 נשים ישראליות עוברות טיפולים אותן – כמות גבוהה מאוד, הנובעת בין היתר מכך שהטיפולים מסובסדים על ידי המדינה. בבריטניה לשם השוואה האוכלוסיה גדולה פי שמונה בהשוואה לישראל, ומספר הנשים שעובר טיפולי IVF בשנה גבוה רק פי חמישה לעומתנו (כ-50,000 נשים).

    פרופ' דאגן וולס מאוקספורד שהוביל את המחקר, ציין: "IVF היא שיטה מצליחה מאוד, ובכל זאת מטופלות רבות הנעזרות בה בכדי להרות לא נכנסות להיריון. אחרות עוברות מעגלי טיפול רבים מאוד. לתהליכים אלה השלכות כלכליות ונפשיות כאחד. אנו רוצים להוביל לכך ש-IVF יהיה פחות מטלטל רגשית ויספק ודאות גבוהה יותר למטופלות".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully