אני רק שאלה

    אני רק שאלה: האם יש מה לפחד מהאנטיביוטיקה בבשר?

    המדור שחוסך לכם את החיפוש המיותר (והמלחיץ) בגוגל. ד"ר עידן גורן עונה לכם על כל השאלות. והפעם, למה בישראל עדיין משתמשים באנטיביוטיקה כתוסף מזון לבעלי החיים במשקים ומה המשמעות של זה לבריאות שלנו?

    • אנטיביוטיקה
    • בשר
    מה מסתתר שם? (צילום: ShutterStock)

    אחד הנושאים המדוברים של העת האחרונה בתחום הבריאות הוא שימוש נרחב באנטיביוטיקה. זו הסיבה שחשוב לדעת כי למרות שמדברים על שימוש רב באנטיביוטיקה בבעלי חיים בתעשיות המזון, רובן המוחלט אינו עמיד בטמפרטורות גבוהות, כך שבישול מנטרל את פעולתן במידה ולמשל צורכים בשר או ביצים שמכילים שאריות אנטיביוטיקה. יחד עם זאת, שימוש נרחב זה, בדומה לתהליך שמתרחש בבני אדם, עלול להוביל להיווצרות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בגופן של אותן חיות. הדבר מתרחש מכיוון שהחיידקים שרגישים לאנטיביוטיקה מחוסלים בעוד אלה העמידים מתרבים.

    החיידקים העמידים עלולים להגיע לבני אדם באופנים רבים: הם יכולים לעבור למשל דרך מוצרים שמופקים מחיות, דוגמת חלב לא מפוסטר או בשר שאינו מבושל דיו, דרך משטחי חיתוך ועבודה, ואפילו דרך זיהומים והפרשות גוף מזוהמות. אם אדם מפתח זיהום כתוצאה מצריכה של מוצר עם חיידקים עמידים הדבר עלול להוות סיכון בריאותי משמעותי.

    עוד באותו נושא

    מה קורה אם מפסיקים עם האנטיביוטיקה באמצע?

    לכתבה המלאה

    רק לפי צורך רפואי

    בשל הסיבה הזו רשויות פיקוח רבות בארץ ובעולם מעודדות שימוש מזערי ככל האפשר באנטיביוטיקה. הדבר נכון בעיקר בנוגע לאותן אנטיביוטיוקת שנמצאות בשימוש נרחב גם בבני אדם. הדרך העיקרית לווסת שימוש באנטיביוטיקה הניתנת לבעלי חיים הוא מתן שלה רק תחת פיקוח וטרינרי, לפי צורך רפואי בלבד ובמינונים המינימליים הדרושים לטיפול.

    למען הסר ספק, רוב מכריע של העמידויות לאנטיביוטיקה בבני אדם נובע משימוש יתר באנטיביוטיקה בבני אדם ומתהליכים טבעיים שמתרחשים באוכלוסיות החיידקים בגוף. לא מבעלי החיים. יחד עם זאת, במקרים מסוימים הקשר לבעלי חיים הוא יותר ברור. חיידקים דוגמת סלמונלה או קמפילובקטר, שהם חיידקים שכמעט אינם עוברים מאדם לאדם וברוב המקרים באים דרך המזון אותו אנו צורכים, הם דוגמה לכך. כאשר רואים שחלה עלייה בעמידות של חיידקים אלה לאנטיביוטיקה סביר יותר שמקורה באנטיביוטיקה שניתנה לבעלי החיים.

    מקדם צמיחה, לא רק את הבריאות של בעלי החיים (צילום: AP)

    השימוש באנטיביוטיקה בבעלי החיים משמש לא רק לטיפול בזיהומים אלא גם לקידום צמיחה. כאשר האנטיביוטיקה התגלתה לראשונה, הסתבר שאם מאכילים את החיות ברמות נמוכות שלה (נמוכות יותר מאלה המשמשות לטיפול בזיהומים), מסיבה כלשהי הן צברו יותר משקל, וגדלו טוב יותר מאחרות. מסיבה זו, בתעשיה החקלאית הפך שימוש זה לכמעט סטנדרטי, מטעמי רווחיות כמובן. זו גם אחת הסיבות שגידולים "נקיים" מאנטיביוטיקה הם יקרים יותר.

    החוק אינו אוסר, הפיקוח אינו מושלם

    על פי תקנות משרד החלקאות למניעת שאריות ביולוגיות משנת 2000, בדומה לשאריות של חומרי הדברה, הורמונים וחומרי חיטוי כימיים, גם מוצרים המכילים אנטיביוטיקה בשיעורים גבוהים מהרמה שמוגדרת בתקנים המקובלים בישראל – אסורים לשיווק. יחד עם זאת, בפועל היקף הפיקוח בישראל ביחס למדינות המערב הוא חלקי מאוד ומוגבל מסיבות רבות, ביניהם מחסור בכוח אדם בשירותים הוטרינריים שאמונים על שמירה על בריאות הציבור בתחום זה. המגבלה השנייה היא העובדה שבישראל בניגוד לאיחוד האירופי, למשל, עדיין מותר להישתמש באנטיביוטיקה כתוסף מזון לבעלי חיים. בדומה לישראל, בארה"ב, גם כן מותר השימוש באנטיביוטיקה גם שלא בהתוויה רפואית כחלק מתערובת העשרת מזון.

    חשוב לסייג כי אין נתונים מדוייקים לגבי שיעור העמידות האמיתי שניתן לייחס באופן בלעדי לאנטיביוטיקות שמשמשות בתעשייה החקלאית. בנוסף, לפי נתוני המרכז האמריקני לבקרה ומניעה של מחלות (CDC) כ-87 אחוזים מהאנטיביוטיקה שבשימוש בבעלי חיים אינה נמצאת, או שמשמשת רק לעיתים נדירות, לטיפול בבני אדם.

    אנטיביוטיקות שנמצאות בשימוש נרחב באנשים כדוגמת אנטיביוטיקות ממשפחת הצפלוספורינים (כמו רוצפין או זינאט) ופלרוקווינולונים (כמו טריביד וטבניק) ייצגו לפי נתונים מארה"ב בשנת 2009 רק 0.3 אחוזים מסך האנטיביוטיקה שנמכרה לשימוש בבעלי חיים. מאידך, קיימות עדויות לכך שחלק מחיידקי הסטפילוקוק העמידים לאנטיביוטיקה רכשו את מנגנוני התנגדות מאורגניזמים דומים שנמצאו בבקר , ככל הנראה על רקע שימוש יתר באנטיביוטיקה בבעלי חיים אלה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully