וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כשהפחד מגיע עד אליך: טור אישי של חולת סרטן השד

יעל פינס

14.10.2015 / 15:30

יעל פינס מצאה גוש בשד לפני כעשור, ומאז חייה השתנו. בגילוי לב היא מספרת על הבדיקות, הטיפולים, החלומות שממתינים במגירה ומציעה לנשים אחרות את הידיעה שהן לא לבד. טור אישי לכבוד חודש המודעות לסרטן השד

סרטן השד. ShutterStock
לא הכל בסדר/ShutterStock

אני יעל בת 55 אחת מתשע, אחת משבע. זה לא ממש משנה, המספר מתעדכן ומשתנה ממילא כל הזמן. חליתי בסרטן השד והבראתי. אני מקווה.

המסע שלי התחיל קצת לפני חגיגות יום ההולדת ה-45 שלי. זה היה ערב נחמד בבית. שתי ילדות בגיל בית הספר היסודי במיטות ובעל אוהב בחדר העבודה. יצאתי מחדר האמבטיה, ובהתארגנות שלפני סגירת יום סיפרתי לבעלי שמצאתי גוש בשד. התשובה שלו הייתה בעצם שאלה מהירה: "רק בצד אחד?" "כן" עניתי, "אז הכל בסדר" הוא אמר. אבל לא כך היה.

במהלך שיחה עם חברה בצ'אט במחשב אני כותבת לה: "מצאתי גוש בשד". החברה מבינה "גוש בשר..." ואנחנו צוחקות צחוק ווירטואלי של מחשב. אני מבהירה לה "שד". אנחנו כבר לא צוחקות.

נגמרו החיוכים

הימים ימי ראש השנה וכיפור. למחרת מתחילים טלפונים כאלה ואחרים. מוצאת רופא. הפנייה מיידית לאבחנה. ממוגרפיה. למחרת, השכם בבוקר מתייצבת לבדיקה. לא יודעת, לא מבינה, בעיקר מכחישה. בממוגרפיה, שלא כמו באותו צ'אט אין חיוכים. משם אני ממשיכה לאולטרה סאונד ולאחר מכן ללקיחת ביופסיה. הכל לבד. לא התכוננתי מראש, לא למדתי את הנושא, לא נערכתי כדרכי לליווי, למישהו שיהיה איתי. חזרתי הביתה. לחיים ולהתנהלות המוכרת של בין החגים.

ממוגרפיה סרטן השד. ShutterStock
הרחוק והמפחיד הופך קרוב. הכי קרוב שיש/ShutterStock

באחד הימים מגיע טלפון מהמעבדה. מבקשים את הרופא ששלח אותי לבדיקות. יש להם תשובה. הרחוק והמפחיד עכשיו קרוב. הכי קרוב שיש - אצלי בתוך הגוף.

נכנסתי עם כל הסביבה לנוהל חירום. יוצאת למסע של חצי שנה. ניתוח, כימו, הקרנות, זריקות, כדורים, פאה, שינויים בגוף וחולשה שלא נגמרת. כל הפרוטוקול הידוע. במהלך הטיפולים אני נעזרת בעמותת "אחת מתשע" שנותנת לי הדרכה, סיוע, ייעוץ והרבה מאוד כוחות.

חצי השנה הזו שכללה הרבה פחד וחרדה, נמשכת עד היום - כבר עשור. עשור שהפך וטרף את החיים שלי ושל משפחתי. עשור שחדר באלימותו לכל התחומים וגרם לי לאפסן חלומות על עוד ילד, קריירה, חלומות להגיע למסיבת המצוות של הבנות, כל החלומות באשר הם. הכל מעכשיו נמצא בהקפאה.

לא לתת למחלה לנהל אותי

המחלה היא ברקס לחיים השגרתיים. בזכותה אבל גם הבנתי שבעצם הכל נזיל, שאני יכולה לבחור להעצים את עצמי, את הזוגיות והמשפחה. אז אני בוחרת לתקוף את המחלה ולא מאפשרת לה לנהל אותי.

כבר בהתאוששות הראשונה, אני מגשימה חלום ישן ומוציאה רישיון לאופנוע. אחר כך אני אפילו רוכשת אחד. תמיד חלמתי שיהיו לי תלתלים, אז אני קונה פאה מתולתלת. מטיילת בארץ. מטיילת בעולם. לא נותנת לחולשה ולקושי להפיל אותי.

היום כשאני יועצת חינוכית ואחרי הטיפולים אני יכולה להגיד בלב שלם - אני לא איבדתי את אשליית הבריאות, ההפך הוא הנכון. הרווחתי אותה ביושר.


לפנייה לעמותת "אחת מתשע": 03-6021717, 1-800-363-400 או באתר העמותה או במייל ועמוד הפייסבוק

  • עוד באותו נושא:
  • סרטן השד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully