אחת ולתמיד: האם שום באמת מגן מפני הצטננות?

שום הוא צמח מאכל פופלרי במטבחים רבים ברחבי העולם והוא ידוע בעיקר בשל טעמו הייחודי כתבלין. למרות תכונותיו הקולינריות, במשך השנים, נקשר שמו של השום גם כתוסף מזון בעל סגולות רפואיות למניעה ולטיפול של מגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים. חלק מאותם יתרונות נתמך באופן מדעי וחלקים אחרים פחות.

דוגמא לאפקט חיובי של השום שנבדק מחקרית הוא יכולותו לפעול כנגד חיידקים. ישנם מספר מחקרים שהראו כי שום טרי (ולא מיובש) יכול להרוג חיידקים מסוימים, דוגמת אי קולי, סטפילוקוקוס עמיד וגם סלמונלה בתנאי מעבדה. מנגנון זה יכול להעיד כי לשום טרי עשוי להיות תפקיד מסויים במניעה למשל של זיהומים כמו גם של הרעלת מזון.

שמו של השום נקשר גם ליתרונות בריאותיים שנוגעים למערכת הלב ודם. הרשימה החלקית כוללת הורדה של לחץ דם גבוה, הורדה של ערכי כולסטרול והפחתה של טרשת עורקים, שהיא הגורם הישיר למחלת לב איסכמית ושבץ מוחי. מחקרים מצאו כי כי שום עשוי להיות יעיל בהאטת ההתפתחות של טרשת עורקים וגם להפחית, אומנם במידה מינימלית בלבד, את לחץ הדם.

השום מכיל חומר כימי שנקרא אליצין. אליצין הוא החומר הפעיל וגם זה שאחראי על הארומה של השום. חלק מהמוצרים על בסיס שום "נפטרים" מהריח על ידי ייבוש השום - תהליך שבדומה לבישול של שום גורם גם כן לאובדן האליצין. אפשר להסיק כי תהליך זה יכול גם להפוך את השום לפחות יעיל מבחינה בריאותית. תופעה דומה מתרחשת במגע של שום מקולף עם האוויר הפתוח, במסגרתו האליצין מאבד את פעילותו המיטיבה לאחר 20-30 דקות.

כעת כשהסתיו בפתח והחורף קרב אנו מתקרבים לתקופה שהיא תקופת הפריחה של נגיפי החורף השונים שגורמים להצטננות. ההנחה כי לשום ישנן תכונות אנטי-מיקורביאליות ואנטי-ויראליות הפכו את השימוש בשום כתוסף תזונה בתקופה זו לשכיחה.. הצטננות היא תופעה רווחת בעלת השלכות כלכליות משמעותיות. בעוד מבוגרים סובלים בממוצע משניים עד ארבעה אירועים של הצטננות בשנה, ילדים נדבקים בהם בין שש לשמונה פעמים בממוצע בשנה.

בסקירה של מחקרים שבוצעה על ידי קבוצת cochrane נסקרו ניסויים שבחנו באופן מדעי האם שום לעומת פלצבו (תרופת דמה), יכולים למנוע או להפחית אירועים של הצטננות. רק מחקר מדעי אחד עמד בקריטריונים שהוגדרו על מנת לברור מחקרים ברמת איכות ואמינות גבוהה בלבד ובכך לתת תוקף משמעותי למסקנות.

המחקר המדובר עקב אחר 146 משתתפים שמחציתם קיבלו כמוסות שום (המכילות אליצין בכמות של 180 מ"ג) ומחציתם קיבלו פלצבו למשך 12 שבועות. בתקופת הניסוי דווחו 24 אירועים של ההצטננות בקבוצה שטופלה בשום לעומת 65 בקבוצת הפלצבו. ההבדלים התבטאו גם במספר ימי חופשות המחלה שנבדלו בין 111 ימים בקבוצת השום לעומת 366 בקבוצת הפלצבו. פרק הזמן שהיה דרוש כדי להתאושש במקרה שכבר הופיעה הצטננות היה דומה בין הקבוצות. ניתן אם כך להסיק כי המחקר מוכיח ששום יכול להפחית את הסיכוי להידבק בנגיפים שגורמים להצטננות. מאידך, מדובר במחקר אחד בלבד ועל כמות קטנה יחסית של חולים, מה שמחליש מעט את חוזק המסקנות.