תסמונת האיש הכחול אומנם לא מסכנת חיים אך היא הופכת את עורם של הלוקים בה לבעל גוון כחלחל, מה שעלול לגרום ללא מעט בעיות חברתיות ונפשיות לחלק מהם. המראה המפתיע עלול להרתיע מאוד במבט ראשון אולם אין מדובר במחלה מידבקת. השם הרפואי של התופעה המוזרה הזאת הוא ארגיריה (Argyria).
בפועל מדובר במצב שנגרם מהרעלה כרונית של כסף, כתוצאה מחשיפה ארוכה למתכת הכסופה, מה שמוביל לצביעה של עור הגוף בצבע כחול-אפור. אם אתם שואלים את עצמכם מדוע בכלל אנשים חשבו על שתייה או על מריחה של מי כסף על גופם, צריך לחזור אחורה בזמן מאות ואלפי שנים.
למה בכלל לשתות כסף?
המאפיינים האנטי-מיקרוביאליים ("מחסלי-החיידקים") של כסף היו ידועים לתרבויות בכל רחבי העולם במשך מאות שנים. איחסון של מים ונוזלים אחרים בבקבוקים מצופים בכסף נועדו למנוע זיהומים חיידקיים ולשמור על איכותם לאורך זמן ומטילי כסף מיוחדים שהוכנסו למיכלי חלב נועדו לשמור על עליו טרי. בשנת 1884 החל שימוש במי כסף (תמיסה של כסף חנקתי בטיפות), כטיפול מניעתי לכל רך נולד כדי למנוע זיהום עיניים של הילוד בחיידק ה-Neisseria gonorrhoeae שהיה עובר מאמהות נגועות לעיני ילדיהן במהלך הלידה וגורם לעיוורון.
בהשוואה למתכות אחרות, יתרונו של הכסף היה בכך שהוא יעיל כנגד חיידקים, אך באופן יחסי פחות רעיל לבני האדם. כסף הפך נפוץ בטיפולים רפואיים, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה היה טיפול הבחירה בפצעי החיילים כדי למנוע התפתחות של זיהומים משניים בפציעות. לאחר גילוי האנטיביוטיקה, הלך ופחת השימוש בכסף לצורכי קטילת חיידקים. למרות זאת, עדיין צצים תיעודים רפואיים על אנשים שבמודע או שלא במודע נחשפו לתרכובות של כסף באופן כרוני ופיתחו את התסמונת.
איך נגרמת תסמונת האיש הכחול?
תופעת הלוואי הידועה היחידה של חשיפה גבוהה או בליעה כרונית של כסף היא ארגיריה. התסמונת נוצרת בעקבות הצטברות של כסף בעור וברקמות אחרות בגוף. בליעה לטווח ארוך של כמויות של יוני כסף, במרבית המקרים בצורה של מי כסף, היא ככל הנראה הגורם העיקרי לתופעה. בהתבסס על תיאורי מקרה על מטופלים ברחבי העולם ועל ניסויים בבעלי חיים, נדרשת חשיפה של מעל 10 גרם של כסף כדי להתחיל לפתח תסמינים. השינוי בצבע העור נגרם כתוצאה מתגובות כימיות שונות חלקן קשורות להיתקשרות של הכסף למלנין בעור.
הגורם השכיח ביותר לארגיריה הוא הספגה ישירה של העור על ידי חלקיקי כסף קטנים בקרב עובדים המעורבים בכריית כסף, זיקוק כסף או אנשים שנמצאים על פס הייצור של כלי כסף וסגסוגת מתכת. גם מי שעובד בהדבקת סרטים מתכתיים על גבי כלי זכוכית וחרסינה, גלוון ותעשיית הצילום עלול להיות בסיכון.
חשוב לדעת כי תוספי תזונה המכילים כסף משווקים בין היתר בתכשירים שונים לטיפול בסרטן, בסוכרת ולמניעת זיהומים בהרפס. קיימים גם דיווחים על הופעת המחלה לאחר שימוש ממושך במלחי כסף בפעולות אורולוגיות או לאחר שימוש ממושך בטיפות אף ועיניים. ארגיריה גם דווחה כסיבוך לאחר ניתוחים בהם נעשה שימוש בתפרי כסף ולאחר קעקועים בתערובות המכילות כסף.
אין טיפול יעיל
ארגיריה לא תמיד משנה את צבע העור כולו, והיא יכולה להיות מפושטת או ממוקמת לאזור גוף מסויים. הגרסה הקלה נובעת בעיקר משימוש מקומי בחומרים המכילים כסף. הצורה הנרחבת יותר נובעת בעיקר מבליעה או שאיפה כרונית של תרכובות כסף. דומה למה שקרה לפול קרסון, החולה הכי מפורסם במחלה שקיבל את הכינוי "דרדסבא".
קרסון, שהתראיין כמעט בכל כלי תקשורת אפשרי, מת לפני שנתיים ככל הנראה ממחלת לב, אבל את הארגיריה הוא קיבל בעקבות מריחה של תרכובת שהכילה תמיסת יוני כסף וטיפלה במחלת עור ממנה סבל. התמיסה הצליחה להקל על הכאבים שסבל, אבל גם הובילה לכך שעורו נצבע בכחול ובמשך 15 שנים הוא חי עם הרבה מאוד מבטים שננעצו בו.
למרבה הצער, טיפול בתכשירים להבהרת צבע העור או טיפול להפרשת הכסף מהגוף (קלאציה) לא נמצאו יעילים. עם זאת, על פי כמה דיווחים, טיפול בתכשיר של הידרוקינון עשוי להיטיב באופן חלקי על הסימפטומים של התסמונת. שימוש בקרמים מסנני קרינה מסייע למניעת קבלת גוון כחול כהה, ואילו שימוש במוצרי קוסמטיקה לטשטוש צבע העור הם הדרך העיקרית למיסוך התסמינים.