שליש מהסטודנטים לרפואה סובלים מהפרעה נפשית

שיעור הסובלים מהפרעה נפשית בקרב סטודנטים לרפואה, עשוי להגיע עד ל-30%, גבוה בהרבה מהשיעור המיוחס לאוכלוסיה הכללית (20%-25%) – כך עולה מסקר חדש שנערך בקרב 1,122 סטודנטים לרפואה בבריטניה. הסקר פורסם החודש בכתב העת של בריטיש מדיקל ג'ורנל, המיועד לסטודנטים לרפואה (BMJ Student).

15% מהסטודנטים ציינו כי הם שקלו להתאבד בשלב זה או אחר של לימודיהם, ו-80% מהסובלים מבעיה נפשית אמרו כי בקושי הוצעה להם תמיכה נפשית במסגרת האוניברסיטה. ההתמודדות עם הקשיים הנפשיים, כך מצא הסקר, עוברת דרך שתיית אלכוהול תכופה (16%) ונטילת סמים מפעם לפעם (11%).

בין הסיבות העיקריות לתופעה לפי BMJ: סביבת לימודים תחרותית ועמוסה מאוד; קושי נפשי הכרוך בטיפול בחולים; וגישה שלילית כלפי מחלות נפשיות בקרב רופאים וסטודנטים. "מספר הסטודנטים לרפואה שדיווחו בסקר על בעיה נפשית ועל מחשבות אובדניות הוא מבהיל", אמרה ראש ועדת רווחת הסטודנטים של איגוד הרפואה בבריטניה (BMA), טווישה סת', בתגובה לנתונים.

בבריטניה הסיכוי של סטודנט להתקבל ללימודי רפואה הוא 60% - סיכוי שצוין ב-BMJ כנמוך. עם זאת, סיכוי זה עדיין גבוה בהרבה בהשוואה לסיכויים המקבילים בישראל: סביב 25%-27% בלבד (אחד מכל ארבע מועמדים, או מעט פחות מזה). אך מסלול הלימודים ברפואה לא רק תחרותי, אלא גם ארוך וסיזיפי. בישראל הוא כולל 7 שנות לימודים וסטאז', המלוות בעוד 4-6 שנות התמחות. לאור זאת, יש להניח כי בישראל שיעור הסטודנטים לרפואה הסובל מקושי נפשי חופף לזה שנמצא בבריטניה, אם לא גבוה ממנו.

אחת הסטודנטיות שהשתתפה בסקר ציינה: "כסטודנטית ותיקה אני דואגת לסטודנטים הנמצאים בתחילת הדרך. אני יודעת שרבים מהם מתמודדים עם דיכאון ועם בעיות בתחום ההערכה העצמית. אני בשוק ממספר הסטודנטים שנוטלים תרופות בזמן תקופת הבחינות". סטודנט נוסף אמר כי יועצים ומדריכים באוניברסיטה רואים בבעיות נפשיות "חולשה" וחלקם אף אומרים לסטודנטים כי "לא מדובר במחלה אמיתית". "הסטיגמה כלפי הסובלים מבעיות נפשיות ניכרת במיוחד בקרב יועצים ומדריכים, המתייחסים אליהן כעל 'חולשה'", אמר.

אין מדובר אמנם במדגם מייצג של סטודנטים לרפואה בבריטניה, אך ממצאי הסקר מתיישבים עם סקרים ומחקרים קודמים ברחבי העולם, שמצאו כי סטודנטים לרפואה סובלים מהפרעות נפשיות בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. מחקר מ-2014 שערכה החוקרת בתחום הרפואה מאוניברסיטת קרדיף בבריטניה, דבי כהן, מצא כי 15% מהסטודנטים לרפואה סובלים מדיכאון ברמה משמעותית (בהשוואה ל-10% בכלל האוכלוסיה) וכי יותר ממחצית מהם (52%) סובלים מחרדה. במחקר מ-2010, שבוצע בקרב סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת מישיגן ופורסם בכתב העת JAMA, התגלה כי 14% מהסטודנטים סובלים מדיכאון בינוני עד חמור. ב-2006 ציין מכון האמריקאי Mayo clinic, כי סטודנטים לרפואה מתחילים את הלימודים עם פרופיל פסיכולוגי הדומה לזה של שאר הסטודנטים – אך ככל שעובר הזמן הם סובלים יותר ויותר ממצוקה נפשית.

ראש מערך בריאות הנפש של קופת חולים מאוחדת, הפסיכיאטר ד"ר ערד קודש, הוסיף כי המספרים המוצגים בסקר אכן גבוהים מאוד – אך הוא אינו מופתע מהם. "לימודי רפואה דומים לקורס טיס. סטודנטים חשים שהם האליטה של המקצועות בישראל ולכאורה בתוך 'ההילה' הזו שבתוכה הם מוקפים – אסור להם לחוש במצוקה ואסור להפגין חולשה", אומר קודש. "חלקם אולי חושש להיכשל, בגלל ציפיות משפחתיות ואחרות. ואל תשכחו שסטודנטים לרפואה נוטים יותר להתאבד, כי הם חשופים לאמצעים שמקלים עליהם את הביצוע – מכשירים רפואיים, סכינים, תרופות וכן הלאה".

הוא מוסיף כי "סטודנטים לרפואה גם חוששים מכך שאם יודו בדיכאון או בכל הפרעה אחרת – יעיפו אותם מהלימודים או יישלל מהם הרישיון. הם חושבים שבחרו בהם ללימודים האלה כי הם סופרמן. הפחד הזה מונע מהם מלפנות לטיפול וזו טעות. אין קשר בין דיכאון לבין יכולתו של אדם להיות רופא טוב וחשוב כי גם אוניברסיטאות יעבירו מסרים מסוג זה לסטודנטים".

BMJ מציין שסטיגמות כלפי הפרעות נפשיות מגיעות בעיקר מצד רופאים.
"זה נכון, ורואים זאת בעיקר אצל פסיכיאטרים. זה נשמע כמו אבסורד, אך בפועל זה קורה בגלל הרצון של פסיכיאטרים להגן על עצמם מפני הדבר שהכי מאיים עליהם, והוא החשש משיגעון. סטיגמה מאפשרת לאדם לתייג את האחר כשונה, רק לא את עצמו".