מחקר גילה: אנחנו יותר הומופובים ממה שאנחנו מוכנים להודות

בסרטון: היסטוריה בארה"ב - נישואים חד-מיניים הפכו חוקיים בכל המדינה

בני אדם הם יותר הומופוביים ממה שהם מוכנים להודות – זאת המסקנה העגומה של מחקר שתוצאותיו פורסמו בארצות הברית, חודש בלבד אחרי שזכויות הומוסקסואלים ולסביות הגיעו לשיא חדש במדינה.

בעוד שבישראל אירוע הרצח במהלך מצעד הגאווה בירושלים פגע קשו בקהילה ההומו-לסבית, בארצות הברית, הקבלה שלהם נמצאת בשיא בעקבות החלטת בית המשפט העליון שם בחודש שעבר, אשר התירה נישואים חד מיניים. ההחלטה סימנה לא רק שינוי אדיר בזכויותיהם של אזרחים גאים, אלא שערב ההחלטה נרשם שיא בדעת הקהל בארצות הברית, מבחינת הקבלה של הומוסקסואליות בחברה האמריקאית.

בשנת 2005, רק 36 אחוזים מהאמריקאים תמכו בנישואין חד מיניים. בזמן ההחלטה השנה - 57 אחוזים תמכו בה. בהתאם, יותר ויותר תושבים בארצות הברית מביעים כיום עמדות חיוביות כלפי יחסים חד מיניים.

אך מה אותם אמריקאים באמת מרגישים, לא רק מביעים, ביחס לאוכלוסיה זאת? זאת השאלה שהעסיקה חוקרים, אשר תוצאות מחקרם פורסמו באחרונה בכתב העת Collabra. החוקרים בחרו להתעלם מהצהרות מילוליות, ולבדוק כיצד ננהג אם נאלץ לקבל החלטה בשבריר שנייה, שתסגיר את רגשותינו האמיתיים.

בין השנים 2006 ל-2013 - שנים סוערות בארצות הברית מבחינת מלחמתם של הומואים ולסביות על זכותם להינשא - בדקו חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה את עמדותיהם של אנשים לגבי יחסים חד מיניים. החוקרים לא הסתפקו בבירור עמדותיהם המוצהרות של הנבדקים – אלא חקרו את תחושותיהם הפנימיות.

באמצעות שאלונים מקוונים, עליהם ענו 683,976 נבדקים, מצאו החוקרים כי בעוד דעות קדומות נחלשו מתחילת המחקר ב-2005, זה לא קרה במידה שבה אנשים העידו על עצמם. לצורך המחקר עשו החוקרים שימוש ב"שאלוני אסוציאציות", במסגרתם הנבדק מתבקש לקשר בין דמויות למילים המוקרנות במהירות מול עיניו. כך לדוגמה, נבחן כמה נבדקים מקשרים את המילה "עבריין" עם דמות של אדם ממוצא אפריקאי.

אחרי ניתוח התוצאות, הסיקו החוקרים כי יחס מועדף מוצהר להטרוסקסואלים על פני הומוסקסואלים קטן ב-26 אחוזים במהלך שנות המחקר. הממצא הזה מתאים לנתונים ביחס לעליה בתמיכת הציבור בנישואין חד מיניים, שנרשמה באותן שנים. לעומת זאת, התחושות הפנימיות של הנבדקים כלפי ציבור זה השתפרו רק בכ- 13.4 אחוזים.

השאלה הנשאלת היא מדוע קיים פער גדול כל כך בין העמדות המוצהרות שלנו לבין תחושותינו האמיתיות? ארין וסטגייט, שעמדה בראש צוות המחקר מאוניברסיטת וירג'ניה, מציעה כמה הסברים. לדבריה, יתכן שללחץ חברתי יש משקל גדול בכך. "יתכן שאנשים לא נאורים כפי שהם מציגים את עצמם", היא אומרת. "אבל אולי הם חשים שזה לא מקובל חברתית להציג את הדעות הקדומות שבהן הם מחזיקים. לעיתים הם בוחרים להציג כלפי חוץ דעות הנחשבות מקובלות יותר מבחינה חברתית".

הסבר נוסף שמציעה וסטגייט, הוא שתחילה משתנות עמדותינו, ורק לאחר מכן מצטרפות אליהן תחושות הבטן הפנימיות שלנו. "קחו לדוגמה חברה שמייצרת מוצר שאנחנו מאד אוהבים. אם נשמע כי אותה חברה מנצלת עובדים ומעסיקה אותם ללא זכויות, נחליט קודם שאנו מפסיקים לרכוש את המוצר. יקח לנו זמן רב יותר עד שנחדל מלאהוב את אותו המוצר", היא מסבירה.

דבר אחד שהמחקר של וסטגייט ושותפיה מוכיח: שינוי חל ביחס של תושבי ארצות הברית לאוכלוסיה זאת. יש רק לקוות שגם התחושות הפנימיות יעברו שינוי כזה בקרוב, הן מעבר לים והן אצלנו, כאן בישראל.