דיוקן של רוצח: למה שליסל הוא לא סתם משוגע?

חבריו לספסל הלימודים של ישי שליסל בן ה-39 אומנם כתבו בספר המחזור כי בילדותו היה מופנם וללא נטיות לאלימות, אבל אני בטוח שנטיות אלימות היו שם, גם אם היו מוסתרות ומודחקות. מאפייני אישיות אלימים מופיעים אצל פסיכופתים כבר בילדות, והם כוללים אגרסיה, העדר גבולות ויצירת "חוקים אישיים" שנועדו לשרת את האדם שיצר אותם בלבד. האחר, מחויב לחיות לפי ראיית עולמו של הפסיכופת (שאין מלבדה), ואם לא - זכותו ליטול חייו. למרות שכולנו קוראים לו משוגע, כי ככה פשוט לנו יותר להתמודד, שליסל הוא ההוכחה כי יצר לב האדם הוא אכן רע מנעוריו.

שליסל גדל ביד בנימין, למד בישיבה קטנה ברחובות,‏ ובישיבה גדולה 'ברכת משה' בשכונת גבעת שאול בירושלים, אבל רוצח כמותו יכול לגדול בכל מקום, בכל חתך סוציו דמוגרפי ובכל קהילה. אל תתרשמו מהכיפה לראשו הוא אינו דתי ואינו מאמין, אלא משתמש בדת לצרכיו. אופרטוניסט.

לאחר הלימודים הוא נישא, הפך אב לארבעה, ובהמשך התגרש והתגורר במודיעין עילית, במקביל להיותו תלמיד בכולל בשכונת רמות בירושלים. לפי ראיית עולמי, בכל מוסדות הלימוד בהם עבר, מחויבים להוציא נייר עמדה המקיא את מעשיו ומתנער מהם וממנו, במקביל לקריאה לסובלנות של האחר באשר הוא.

לפני קצת יותר מ-10 שנים, ב-30 ביוני 2005, יצא שליסל לעצרת "תפילה" בכיכר ציון נגד מצעד הגאווה, שנערך באותה עת בירושלים, מצעד אותו ראה כ"מלחמה נגד הקדוש ברוך הוא". בדרכו הגיע למצעד וקיבל סכין מטבח משמואל אירנשטיין, שטען בזמנו כי נועדה לפגיעה ברכוש ולא בנפש. ולמרות זאת שליסל השתמש בה לדקירת שלושה מהצועדים. הוא הורשע בעבירות של ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה ופציעה,‏ ובפברואר 2006 נידון ל-12 שנות מאסר ולתשלום פיצוי בסך 280 אלף שקלים לשלושת הקורבנות.

בגזר דינו כתבו השופטים: "בהגיעו לתהלוכה, היה הנאשם נחוש בדעתו שלא לאפשר את המשך התנהלותה ולמנוע את סיומה בשלום. מעשיו, שבאו בעקבות כך, לא באו מתוך אהבת האל אלא מתוך שנאת האדם והם נבעו מתוך קנאות עיוורת שאינה מסוגלת להבחין באחר. בשם אמונתו הדתית עצם הנאשם את עיניו ואטם את אוזניו בכל מה שנוגע וקשור לכבודם ולגופם של אחרים אשר דעתם אינה כדעתו, אורח חייהם אינו כאורח חייו והשקפת עולמם שונה. כל אשר הפגין הנאשם היה שנאה ואטימות לב. הנאשם קם באלימות ובפנאטיות לפגוע בגופם ובנפשם של בני אדם ובמעשיו אלו גילה א?ר?ס ולא חסד, ונפש אטומה לכל דעה שונה ולכבוד האדם באשר הוא אדם".

לאחר ערעור לבית המשפט העליון הפחיתה השופטת מרים נאור עונש המאסר ל-10 שנים.‏ כבוד השופטת, המשמשת כיום כנשיאת בית המשפט העליון והינה רק בשר ודם, בוודאי לא מצליחה להירדם בלילות השבוע האחרונים, ממש כמונו. לאחר שהשלים לרצות את מלוא עונש המאסר שנגזר עליו, שוחרר שליסל מבית הכלא ב-29 ביוני , 2015. בראיון בן 25 דקות‏ שנערך לו בפורום "הנייעס החרדי" אמר כי יש לעשות הכל כדי לשבש את מצעד הגאווה.‏ ואיש לא הקשיב ואיש לא עצר.

חודש לאחר שחרורו, הרוצח רצח בידיו המגואלות בדם. השבוע ליוונו את שירה למנוחת עולמים. בכינו עם מיקה ואורי בבית העלמין בקיבוץ נחשון .חיבקנו את תומר, אלה ועדי. הדלקנו בבית נר זיכרון וידענו אסון לאומי המעיד על הידרדרות החברה בארץ.

פסיכיאטר השב"ס קבע כי שליסל כשיר למעצר. דהיינו לא מדובר במטורף, או בחולה נפש, אלא בפסיכופט. קל לנו להגיד שהוא משוגע, כי המוח האנושי מתקשה להכיל רוע כה צרוף, אבל מדובר פשוט באיש רע, הכי רע, אבל ההיסטוריה מלאה באנשים כמותו.

כדי לקבוע שאדם אינו בר שיפוט (מתייחס להווה-כשרות לעמוד לדין) או אינו בר ענישה (מתייחס לעבר . לזמן ביצוע העבירה), נדרשות אינדיקציות ברורות מאד: חולה נפש בעל מחלה נפשית אוברטית כרונית שיכולה לגרום לפסיכוזה חריפה. בזמן ביצוע העבירה התלקחות של מחלתו שגורמת לו לחוסר שיפוט ותובנה, תוך מצב שבו המציאות והדמיון חוברים בעירבוביה והאדם אינו יודע מהי מציאות ומהו דימיון. כתוצאה הוא אינו אחראי למעשיו ואינו בר שליטה. במקום ללכת לכלא אותו אדם ישלח לאשפוז ממושך כפוי במחלקה סגורה עם טיפול תרופתי כפוי .

זה לא המקרה של שליסל וראוי שהוא לא יזכה לראות אור יום כאזרח חופשי עד סוף ימיו, ללא יכולת לזכות בחנינה. אם זה היה תלוי בי הייתי משכן אותו בסמוך לרוצח יגאל עמיר, שכמוהו הכתים ציבור שלם של חובשי כיפה.