פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם בקרוב נוכל לטפל בדיכאון תוך פחות מ-24 שעות?

      אחת הבעיות הקשות בפיתוח של תרופות פסיכיאטריות היא חוסר ההבנה למה מתרחש במוחם של המטופלים. מחקר חדש טרם מצא את התשובה, אבל הוא מבטיח טיפול מהיר יותר וכמעט נטול תופעות לוואי

      האם בקרוב נוכל לטפל בדיכאון תוך פחות מ-24 שעות?

      מי שחווה בחייו דיכאון קשה, מבין היטב את הצורך בהקלה מהירה ומידית. אך עד היום תרופות נוגדות דיכאון ניתנות אך ורק כטיפול ארוך טווח. חוקרים באוניברסיטת מרילנד פיתחו סוג חדש של תרופה נוגדת דיכאון, שלדבריהם תוכל בעתיד לטפל בהצלחה בדיכאון במהירות של עד 24 שעות מרגע נטילת הכדור.

      מומחים בישראל מודים שמדובר במחקר מבטיח, אך מבהירים כי עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לטיפול תרופתי בבעיות פסיכיאטריות. בנוסף, הניסוי נערך על עכברי מעבדה, כך שיש להמתין למחקר קליני שיבדוק את השפעת התרופה על בני אדם. למרות זאת, עורכי המחקר משוכנעים כי הוא יהווה פריצת דרך באופן שבו מטפלים בדיכאון. לדבריהם, "החומרים שנבדקו מייצרים את ההשפעות הדרמטיות ביותר שיכולנו לקוות להן במחקר בבעלי חיים".

      כדורים (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      התרופות הקיימות לטיפול בדיכאון, כגון פרוזק וציפרלקס, הן למעשה מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI?), הפועלים באמצעות העלאת רמות הסרוטונין במוח. בניגוד אליהן, התכשיר החדש, הנקרא GABA-NAM, עובד על הפחתת ההודעות המעכבות, הנשלחות דרך חומצות האמינו בגוף.

      עשוי לשנות את הדרך בה מטפלים בדיכאון

      "יש לנו הוכחות לכך שהתרכובות הללו יכולות להקל משמעותית על התסמינים הקשים של דיכאון בתוך יממה, עם הרבה פחות תופעות לוואי משל התרופות הקיימות", ציין החוקר הראשי, ד"ר סקוט תומפסון, ראש המחלקה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מרילנד.

      "הצעד הבא יהיה לבחון את התרופה על בני אדם", הוסיף ד"ר תומפסון ואמר כי צוות החוקרים נרגש מהתוצאות. "יהיה מרתק לבחון האם התרופה תהיה בעלת השפעה כזאת על חולים הסובלים מדיכאון. אם התרכובות יוכלו לספק הקלה מהירה לתסמינים כמו מחשבות אובדניות, זה ישנה לחלוטין את הדרך שבה אנו מטפלים בדיכאון".

      מוח אנושי (ShutterStock)
      עובדת על חלקים אחרים במוח (צילום: shutterstock)

      "במובן מסוים זה נראה מאוד מבטיח", אומר פרופסור מרק וייזר, מנהל החטיבה הפסיכיאטרית בבית החולים תל השומר ויושב ראש החוג לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "זה מחקר שפיתח שורה חדשה של תרופות שפועלות במנגנון אחר לעומת התרופות האנטי דיכאוניות שאנחנו משתמשים בהן היום. התרופות כיום עובדות על חומר בשם סרוטונין. החומרים המדוברים עובדים על חומר אחר במוח שנקרא GABA, שזהו נוירוטרנסמיטר אחר שקיים במוח".

      אך האם עכברי מעבדה באמת יכולים לחוות דיכאון כמו בני אדם? לדברי פרופסור וייזר, "בעוד שיש מודלים יחסית טובים של חיות במחלות גופניות כמו סרטן, המודלים של מחלות פסיכיאטריות הם פחות טובים. החוקרים גורמים לחולדה תסכול וסטרס וההיפותזה היא שזה מודל לדיכאון. אבל אין שום הוכחה מדעית לכך, כי בעצם אנחנו לא מבינים מה קורה במוח כאשר אדם סובל מדיכאון. אנחנו יודעים דברים מאד כלליים. על כן, איך אני יכול לפתח מודל אצל חיה, כאשר אני לא מבין מה בעצם קורה במוח של אדם שסובל מהמחלה הזאת?"

      "זאת למעשה אחת הבעיות החמורות בפיתוח תרופות בפסיכיאטריה כיום. את רוב התרופות הפסיכיאטריות גילינו די באקראי", מסביר פרופסור וייזר. לדבריו יש היום משבר גדול בכל מה שקשור בפיתוח תרופות פסיכיאטריות, שנובע בסופו של דבר מהידע המצומצם לגבי פעולת המוח אצל אנשים בריאים, לא כל שכן חולים.

      מקווים לטוב - אך מצפים לרע

      "חברות התרופות השקיעו ביליונים של דולרים בפיתוח תרופות של תרופות פסיכיאטריות, התייאשו והפחיתו את ההשקעה במחקר ובפיתוח, בגלל התשואות הנמוכות. כל שנה יש עוד מולקולות שנראות מבטיחות, אבל כשעושים את המסלול בין מחקר אצל חיה לבין בני אדם, התרופות האלה מאכזבות. במקרה של המחקר החדש, כמו בפיתוחים אחרים בתחום הפסיכיאטריה, אנחנו מקווים לטוב - אך מצפים לרע".

      לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com