סיכוייו של מי שסובל מהשמנת יתר לחזור למשקל גוף תקין קטנים מאוד, ועומדים על אחד ל-210 בגברים ואחת ל-124 בנשים בפרק זמן של שנה, כך עולה ממחקר חדש שנערך באנגליה.
המחקר, שנערך בקינגס קולג' בלונדון ותוצאותיו פורסמו ב-American Journal of Public Health, עקב אחר משקלם של 278,982 גברים ונשים בין השנים 2004 ל-2014. החוקרים מצאו כי במהלך תקופת המחקר רק 1,283 גברים ו-2,245 נשים שבו למשקל גוף תקין. במקרים של השמנת יתר, כאשר מדד מסת הגוף (BMI) עולה על 30, ההסתברות לירידה במשקל בתוך שנה עמדה, כאמור, על אחד ל-210 בגברים ואחת ל-124 בנשים. במקרים של השמנת יתר קיצונית, כאשר המדד הגיע ל-40 ול-45, היו הסיכויים לשוב למשקל קטנים אף פחותים בהרבה ועמדו על אחד ל-1,290 בגברים ואחת ל-677 בנשים.
ד"ר אליסון פילדס, שעמדה בראש המחקר, ציינה כי הסיכויים לאבד חמישה אחוז ממשקל הגוף מעודדים יותר ועומדים על אחד ל-12 בגברים ואחת ל-10 בנשים בתוך שנה. יחד עם זאת, רוב הנבדקים שהראו תוצאות אלה העלו בחזרה את הקילוגרמים שאיבדו בתוך חמש שנים מהירידה במשקל.
לדבריה, האפשרויות לטיפול בהשמנת יתר, העומדות לרשות האזרח הבריטי דרך שרותי הבריאות, אינן יעילות עבור הרוב המכריע של האנשים. "התכניות ששמות דגש על צמצום צריכת הקלוריות ופעילות גופנית אינן עובדות", אמרה ד"ר פילדס. "על הטיפול להתמקד במניעת העלייה במשקל מלכתחילה. ההזדמנות להילחם במגיפת ההשמנה צריכות להגיע דרך מדיניות בריאות הציבור".
האם המצב בישראל טוב יותר? לא בטוח
למריאנה אורבך, דיאטנית בכירה בשירותי בריאות כללית, חשוב שנבין שעל אף שמדובר במחקר חשוב, אסור שתוצאותיו ישפיעו על מי שצריך לרדת במשקל. "מחקרים הם דבר חשוב, אבל יחד עם זאת, במסגרת המחקר נבדקת קבוצה יחסית מצומצמת של אנשים וגם לא תמיד לוקחים במחשבון את כל הגורמים. בבריטניה, אורח החיים שונה מישראל, לדוגמה".
"כמובן שלא בריא להיות שמן, אבל אסור שמחקר כזה ירפה את ידיהם של אנשים הרוצים לעשות שינוי", אומרת אורבך, "כל גוף מגיב אחרת לשינויים בהרגלי אכילה. גם קצב הירידה והשמירה על המשקל שונים מאדם לאדם. אדם שמשנה את הרגלי התזונה שלו תורם רבות לבריאותו. המשקל הוא לא הדבר היחיד שמגדיר. לכן גם אנשים שמאיזושהי סיבה לא יורדים למשקל, עדיין תזונה מיטבית יותר תיטיב עם בריאותם".
"מניסיוני, התמדה בשינויים לאורך זמן, עם כל הקושי, בכל זאת נותנת פירות בסופו של דבר. לדוגמה, הגיע אלי בחור אחרי שאשתו מתה מסרטן. הוא שקל 160 קילו. היה מגיע לטיפול ויורד 100 גרם, 200 גרם אבל היה מאד עקבי והתמיד. אחרי שבע שנים הוא השיל 80 קילו ממשקלו. מדובר בקילו בחודש, שזה נשמע כלום.
אורבך מסכימה עם עורכי המחקר, על כך שמדיניות של מניעת השמנת יתר עדיפה על חינוך לירידה במשקל. "מניעה עדיפה תמיד על טיפול. זה יותר זול, יותר בריא ויותר נכון. משרד הבריאות יזם במשך שנים לא מעט תכניות התערבות, ורק עכשיו יצאו הנחיות חדשות לתזונה בגני ילדים. קופות החולים, היחידה לחינוך וקידום בריאות עוסקת בתזונה. אבל האחריות היא הדדית, הן של הרשויות והן של האנשים. זאת צריכה להיות הסכמה כללית שלנו כעם, כתרבות, שכולנו נרתמים לשינוי".
"היום הייתה אצלי ילדה בת 12 ממשפחה דתית. כולם בבית רזים ולכן בני המשפחה מרשים לעצמם אוכל שאינו בריא, כמו במבה, ביסלי ומתוקים. רק לילדה בת ה-12 אסור. הסברתי להורים שתזונה בריאה היא נכונה לכל. הגיע הזמן שאנשים יבינו שתזונה בריאה היא לא נחלתם של שמנים. ילדים בריאים גדלים במשפחות בריאות. אנחנו את החלק שלנו עושים כמיטב יכולתנו, אבל על הצד השני לקחת אחריות".