איך מזהים עצירות ושלשול אצל תינוקות?

מגיע גור קטן לעולם ואחרי כמה ימים לוקחים אותו הביתה ורוצים לעשות למענו הכול כדי שהחיים יתחילו באופן נעים ורך. אבל מרגע שתינוק נולד, הגוף שלו -שניזון עד רגע הלידה דרך חבל הטבור - הופך להיות מכונה עצמאית של עיכול וזה לא פשוט למערכת הטרייה.

תדירות היציאות, המרקם שלהן וצבען משתנים בהתאם לאופן תזונתו של התינוק. בימים הראשונים אחרי הלידה צבע הצואה שחור-ירוק וזה תקין (זוהי צואה ראשונית המכונה מקוניום). לאחר מכן אם התינוק יונק הצואה נוזלית יחסית או גרגרית ובעלת צבע צהוב-חרדלי. אצל תינוקות הניזונים מפורמולה הגוון יותר חום והיציאות עשויות להיות פחות נוזליות. תדירות היציאות היא בדרך כלל יומיומית, אבל אצל תינוקות ישנה שונות בתדירות היציאות- התדירות יכולה לנוע בין כמה פעמים ביום ועד יציאה אחת כל יומיים שלושה ואפילו כל חמישה ימים עד שבוע.

בתחילת הדרך קשה לזהות חריגה ביציאות משום שמדובר בתינוק חדש שהשגרה שלו רק מתחילה להתבסס, אבל חשוב לעקוב אחר מספר טיטולים רטובים מדי יום (כדי לוודא שהתינוק לא מתייבש) ולהתחיל לעקוב אחר סוג היציאות והתדירות. המעקב עוזר להכיר את התינוק ואת הרגליו ויכול לסייע בשלב מאוחר יותר לזהות שינוי או חריגה ולקשר אותם לאי שקט שהתינוק מפגין, בכי, חום או כאבים.

כשמרקם היציאה קשה, קשה מהרגיל ייתכן שמדובר בעצירות. אצל תינוקות בני חצי שנה ומעלה הרבה פעמים עצירות מתבטאת בקקי שנראה כמו גללי עזים – כדורים קטנים וקשים. גם מאמץ ניכר וחריג בזמן היציאה יכול להעיד על עצירות. ניתן לבצע התעמלות רגליים בתנועות סיבוביות אופניים ובמידת הצורך לבצע עיסוי עדין באזור הבטן. מעל גיל 6 חדשים ניתן להוסיף מזונות הממריצים את פעילות מערכת העיכול, כגון: פירות ירקות קטניות ודגניים מלאים. במקרים קשים הרופא יייתן והרופא ימליץ על תכשירים מסוימים המיועדים לתינוקות ולפעוטות ויכולים לעודד יציאות קלות.

כאמור, היציאות של תינוקות בני יומם (וגם תינוקות יונקים עד שמשלבים להם פורמולה או/ו מוצקים) הן נוזליות-משחתיות וזה לא שלשול. אבל אם היציאות הנוזליות עולות על 3 פעמים ביום, המרקם הופך להיות מימי והן מדיפות ריח רע וחריג כנראה שמדובר בשלשול. בדרך כלל במצב של שלשול שום טיטול לא מצליח לספוג אותו וגם זה רמז למצב.

שלשול שלא עובר תוך יום יומיים יכול להעיד על זיהום חיידקי או ויראלי שדורש מעקב רופא. וירוס הרוטה, למשל, נפוץ בקרב תינוקות עד גיל שנתיים גורם לשלשולים תכופים ומימיים במיוחד למשך 3 ימים עד שבועיים. הבעיה העיקרית בשלשולים אצל תינוקות היא סכנת התייבשות עד כדי סכנת חיים וצריך להיות קשובים לסימנים, וכמובן חשוב להקפיד על שתיה מרובה. בהתייעצות עם הרופא, בדרך כלל במקרים קשים עם חשש להתייבשות, ניתן לתת לתינוק תמיסה של מינרלים ומלחים לטיפול בשלשול המסייעת בספיגה יעילה של נוזלים ומינרלים ומונעת התייבשות.

- ברגע שאתם מזהים שינוי התנהגותי אצל התינוק (בכי מתמשך, אי שקט) שמופיע יחד עם שינוי כלשהו ביציאות. זה המקום לציין שהרבה תינוקות, לרוב עד גיל 4 חודשים, סובלים מגזים וכאבי בטן המלווים בבכי רב והתכווצויות. זיכרו, זהו מצב נורמלי למרות הסבל ולמרות הקושי להתמודד כהורים.

- כשמזהים דם בצואה או ריר.

- כשיש שינוי קיצוני בצבע היציאה ובריח שלה.

- אם לא הייתה יציאה כבר כמה ימים ונראה כי מדובר בעצירות.

- כשהיציאה מלווה במאמץ פיזי חריג.
במקרה של שלשול כדאי לגשת לרופא. אם מדובר בתינוק עד גיל שלושה חודשים כדאי לגשת באופן מיידי. יש להמשיך להזין את התינוק באופן רגיל, אלא אם כן הרופא המליץ על משהו אחר.

במקרה של שלשול או עצירות נסו להחליף את הפורמולה של התינוק. תמ"ל על בסיס חלבון מפורק באופן חלקי, דל בלקטוז כגון סימילאק קומפורט מסייע בהפחתת בעיות עיכול כמו גזים ,יציאות קשות ושלשול.