המרשם של מירי רגב להצלחה

בליכוד יש אישה דומיננטית שאי אפשר להתעלם ממנה – גברת מירי רגב, שרת התרבות שלנו. היא קולנית, מואשמת בפופוליזם ולפרקים אפילו מעוררת סלידה בקרב קהלים מסוימים (עיין ערך דברי עודד קוטלר). למעשה, האישיות שלה מעוררת יותר התייחסות מאשר תוכן העשייה שלה.

השרה רגב היא גוש רגש מתפרץ, תיאטרלית, משתמשת בשפת רחוב ולעיתים עילגת, ומרוב התלהבות קורה שהיא שוכחת מאחור את הנימוקים למעשיה. ובכל זאת, הקריירה של רגב בעלייה, והיא ללא ספק בשיאה. למה זה קורה? מה בקווי האישיות שלה עובד לטובתה בזירה הפוליטית?

למירי רגב יש סממנים של אישיות היסטריונית. היא מאוד רגשית ופועלת ישר מהבטן. היא מלכת הדרמה, זקוקה לתשומת לב בכל מחיר, ונראה שלא משנה לה באיזה שטיק להשתמש, העיקר לקבל במה וכותרת. הנפות ידיים, צעקות, חינחונים, נפנופי דגלים - עבורה כל אלה הם כלים לגיטימיים. אישיות היסטריונית מונעת מצורך עז לכבוש את לבם של אנשים. ואכן, על רגב אומרים שאין שני לה בחיבור לשטח, באופן טוטאלי וללא גבולות. כך היא צוברת את הכוח שלה, מאירוע לאירוע ומהרבה היכרויות.

מהרגע שהצטרפה לליכוד ב-2008, לא ניתן להתעלם מרגב. לא אחת היא מכונה וולגרית וחסרת תרבות. נאום ה"כפיים" שלה היה מופע אימים עבור אלה שסולדים ממנה. היא בועטת בפרצוף של כל קורקטיות פוליטית. ה"סודנים הם הסרטן בגוף שלנו", או ה"תוציאו אותו עם הכסא, תעשו לו יומולדת, אחת-שתיים-שלוש ותעיפו אותו לעזה", שאמרה על ח"כ זחאלקה בוועדת הפנים, הן רק שתיים מתוך דוגמאות רבות.

בעוד שבקליקות אליטיסטיות היא נחשבת לגרוטסקית ושמה אפילו הפך לכינוי גנאי, בקרב חברי מרכז הליכוד נראה שעוצמת הרגש שלה דווקא נגעה בדיוק במקום הנכון, והמניירות האלו רק חיזקו אותה. איך אמר אחד הפעילים בכתבה שפורסמה על רגב לאחר הפריימריז? "בליכוד מתים עליה בדיוק כפי שהיא".

קוטלר רק הוסיף לה נקודות רבות. החיים והמוות ביד הלשון, וגם סליחה לא מכפה על המילה "בהמות" שחוזרת תמיד למי שאומר אותה כבומרנג קטלני . ההתבטאות הזו לנצח תלווה את קוטלר ותכתים רזומה מפואר ועשיר בעשיה תרבותית. לבנות זה קשה, להרוס - ברגע.

לשרה רגב יש רקע עשיר בתקשורת. היא היתה דוברת, צנזורית וראש מערך הסברה, אבל לא נחשבה "מצטיינת". לומר שרגב לא מוערכת בתקשורת יהיה אנדרסטייטמנט, ובכל זאת - התקשורת לא עומדת בפני הרייטינג של הדרמות שלה.
רגב בעצם רוכבת על שני הגלים שהיא מייצרת - בליכוד היא רוכבת על גל אהדה מה"עממיים" בשטח, ובמקביל היא רוכבת על גל הסלידה של התקשורת - כדי להעצים עוד יותר את האהדה בקרב הקהל שלה, שהאליטות לא מדברות אליו.

היא משלמת מחיר כשהיא סופגת לעג, אבל הוא שווה את החשיפה. כשאומרים עליה שהיא "שכונה", היא אולי נעלבת אבל מיד מנפנפת בביטול - אוקי, אז אני שכונה, אז מה? בקרב השכבות שהיא חפצה ביקרן, זה יתרון גדול וגורם לאהבה אדירה כלפיה. היא מצטיירת כאוטנטית, ישירה וישרה.

רבים יגידו שרגב לא רק ממצה את יכולותיה, אלא הגיעה הרבה יותר רחוק ממה שניתן היה לצפות ממנה. זה כנראה קורה כי מבנה האישיות שלה לא מהווה מכשול, אלא מקפצה. התקדמות פוליטית תלויה לא מעט ביכולת להפעיל קסם אישי ולכבוש לבבות, ורגב בהחלט כבשה את מתפקדי הליכוד.

כשלמירי רגב נודע על המיקום הגבוה שהשיגה בליכוד, היא אמרה שתעשה לנתניהו "הפיכה" אם הוא לא ימנה אותה לשרה. אחר כך היא הצטדקה שמדובר היה ב"קריצה", אבל זו אמירה לכאורה מרדנית, שמותירה הרבה כוח בידי נתניהו. הוא "הבוס הגדול" שאותו היא מקדמת בתשוקה ושנגדו צריך "לעשות הפיכה" אם רוצים משהו. זו הסתכלות אופיינית לאישיות היסטריונית קלאסית אצל נשים, שמאמינות שהכוח בעולם מצוי אצל המין הגברי, ומתנהלות מתוך המקום הזה כשהן רוצות להשיג דברים.

את רגב אוהבים במפלגת הבית שלה, והיא גם לא נתפסת כמישהי שיכולה באמת לפגוע, לכן הסיכוי שלה להשיג משהו מנתניהו, על אף שהוא לא ממש אוהב אותה, גבוה. השרה רגב נמצאת בשיאה בזכות היותה "אישה של אנשים", אבל גם לזה יש גבול טבעי. כדי להיות פוליטיקאית רצינית שמסוגלת לנהל דיונים עם דיפלומטים זרים, בכל זאת דרוש משהו נוסף. חובת ההוכחה עליה.

בסופו של דבר, מי שלא רוצה את מירי רגב כשרת התרבות סופו שבמעשיו ימליך אותה לשרה בכירה יותר. אל תזלזלו בה. בינתיים, בשורה התחתונה, היא עושה בית ספר לאליטה התרבותית האליטיסטית. ליבי על קוטלר שטעה אנושות ופגע בעצמו.

ולסיום, טיפ לתקשורת: בעקבות פרסום הריאיון עם מירי רגב בעיתון "את" שבו סבירה באריכות על "האומנים קפוצי התחת", אני ממליץ לתקשורת לטפל בשרת התרבות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). כחלק מהטיפול, אני ממליץ לתקשורת הישראלית - לטובת השרה רגב ולטובתנו - להתעלם ממנה לחלוטין בהקשרי אמירות פרובוקטיביות שמעודדות אותה ועושות לה מירורינג ענק לאישיותה, ולאזכר אותה רק כשהיא ראויה לכך בגין עשייתה ובמסגרת אחריות משרדה. גם אם תהלך עירומה כביום היוולדה ברחבת הבימה, לא תזכה להתייחסות תקשורתית. רק עשייה תוליד כותרות. היא תודה לנו וכולנו נצא נשכרים.