להיוולד שונה זה לא קל, אבל עבור לבקנים באפריקה השונות היא לא רק אתגר חברתי, היא גם עלולה להוביל לרצח. בשנים האחרונות מגיעות ידיעות רבות ממזרח אפריקה, ובייחוד מטנזניה, אזור שבו לבקנות היא תופעה נפוצה יחסית, על תופעה רווחת של רדיפה, חטיפות ומקרי רצח של לבקנים. הסיבה העיקרית על פי דו"ח של האו"ם היא שילוב של אמונות תפלות על כך שהלבקנים הם למעשה רוחות רפאים, מכשפים או שדים, בשילוב חוסר יכולת או רצון של השלטונות המקומיים למגר את התופעה המסוכנת.
בראיון שנתן לאחרונה בנושא לסוכנות הידיעות AP, טען נציב הסוכנות לזכויות אדם של האו"ם כי "אנשים רבים הלוקים בלבקנות חיים בפחד מחפיר. חלקם כבר לא מעזים לצאת החוצה, וילדים לבקנים אף הפסיקו ללמוד בבתי הספר".
75 אלף דולר עבור איברים בשוק השחור
בדו"ח של הפדרציה הבינלאומית של הצלב האדום שנכתב כבר בשנת 2009 נכתב כי בשוק השחור נמכרים איברים של לבקנים בלא פחות מ-75 אלף דולרים, סכום שנחשב אסטרונומי בייחוד כשמדובר במדינות מזרח אפריקה.
לפי דו"ח של מועצת זכויות האדם של האו"ם משנת 2013, במשך שנים אמונות תפלות הובילו לכך שרופאי אלילים עשו שימוש בחלקים מגופם של לבקנים לצורך הכנת שיקויים להבאת מזל, ומהצד השני תמיד נמצאו אנשים, חלקם פוליטיקאים רבי השפעה, שהיו מוכנים לשלם עבור אותה ברכה להצלחה. השימוש בחלקי גוף הוביל לגלים של חטיפות ילדים וקטיעת אבריהם בשיעורים שלא דווחו בעבר.
אף שלבקנות מתרחשת בכל רחבי העולם, היא נפוצה יותר באופן יחסי באפריקה. ארגון הבריאות העולמי מדווח על שכיחות של עד 1 ל-1,000 אנשים באזורים מסויימים באפריקה. בטנזניה למשל, מתוך אוכלוסייה של כ-48 מליון ישנם למעלה מ- 100 אלף לבקנים. בשנת 2014 אישרו בישראל באופן חריג להעניק מעמד של פליטים למשפחה ניגרית שחיה בישראל ושבנה נולד לבקן.
מהי לבקנות?
לבקנות או אלביניזם היא מחלה תורשתית שגורמת לרוב לחיוורון של העור, לשיער לבן ולעיניים כחולות בהירות. על פי רוב היא עוברת באופן רצסיבי, מה שאומר שכדי שילד יירש אותה הוא צריך לקבל את המוטציה משני הוריו שלרוב הם בעלי פיגמנטציה רגילה. ההורים הנשאים אינם מפתחים את המחלה משום שהם נושאים גן אחד פגום ושני שמתפקד כרגיל, מה שמפצה על הגן הפגום ומקנה להם מראה תקין, למרות היותם נשאים.
כאשר שני ההורים הם נשאים של גן לבקנות, יש סיכוי שאחד מכל ארבעה ילדים שיוולדו להם יהיה לבקן. ה-DNA הוא מולקולה שנושאת את מידע גנטי או הוראות עבור הגוף שלנו כיצד לתפקד ואילו חומרים לייצר. בגן הלבקנות ה-DNA פגום כך שהוא אינו מכיל את ההוראות לגוף ליצור את הפיגמנט הנדרש לפונקציות שונות, כולל לראייה.
הפיגמנט הזה קרוי מלנין, והסוג והכמות שהגוף שלנו מייצר קובעים את צבע העור, השיער והעיניים שלנו. בשל המחסור במלנין רוב האנשים שנולדים לבקנים יהיו רגישים מאוד לחשיפה לשמש ואף נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן העור. המחסור החמור של הפיגמנט בתאי העין מוביל לכך שרוב הלבקנים סובלים מרגישות לאור, תופעה שקרויה פוטופוביה.
אף שאין תרופה ללבקנות, לבקנים יכולים לנקוט באמצעים רגילים להגנה על העור כמו קרם הגנה ביציאה לשמש, לבישת בגדים ארוכים, חבישת כובע ומשקפי שמש.